זיכוי מחמת הספק מעבירת זיוף של שובר עסקה בכרטיס אשראי

החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, למעט עבירת הזיוף, לגביה אני מזכה את הנאשם מחמת הספק בלבד. ואלו נימוקיי:

בכתב אישום שהוגש נגד הנאשם הואשם הנאשם בזיוף שובר עסקה בכרטיס אשראי בכך שהחתימו בחתימה הנחזית להיות חתימת המתלוננת, העביר את השובר המזויף לחברת האשראי ביודעו כי הוא מזויף וקיבל לידיו במרמה סך 6834 ש"ח מחשבונה של המתלוננת.

התביעה האשימה את הנאשם בעבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה והונאה בכרטיס חיוב.

פרשת התביעה וטיעוניה:

לטענת התביעה הודיעה המתלוננת לנאשם, שהוא רופא שיניים שטיפל בפיה של המתלוננת, כי היא דוחה את תכנית הטיפול שהציע לה הנאשם ומעדיפה להמשיך את הטיפול באמצעות רופא השיניים אצלו טופלה משך שנים רבות.

למרות דברים אלו עשה הנאשם לכאורה את המתואר לעיל.

להוכחת טענותיה העידה התביעה את המתלוננת (ע"ת 1) באמצעותה ביקשה התביעה להוכיח כי המתלוננת לא קיבלה את כל הטיפול שהתובע הועיד לה, לא קיבלה את הצעת הטיפול של הנאשם ולא הסכימה לשלם עבורו, וכן שלא חתמה על השובר אותו שלח הנאשם לחברת כרטיסי האשראי.

רופא השיניים הקבוע של המתלוננת (ע"ת 2), העיד שהטיפול שעשה הנאשם במתלוננת היה טיפול זמני, שמצב פיה של המתלוננת לא השתנה מאז הטיפול האחרון שעברה אצל ע"ת 2 ועד שחזרה אליו מהנאשם, ובעיקר שהמתלוננת סיפרה לו שהוצעה לה תכנית טיפול על ידי הנאשם אותה לא קיבלה כלל וכלל.

בעל המעבדה ממנה הזמין הנאשם מבנים לשיניה של המתלוננת (ע"ת 3), העיד שהנאשם הזמין אמנם מהמעבדה שלו מבנים לשיניה של המתלוננת ועד התביעה עצמו אף הגיע לקחת מידות מפיה של המתלוננת עת שהתה בטיפול אצל הנאשם, אלא שהנאשם ביקש מקץ ימים ספורים - לאחר שהמתלוננת הודיעה לו שאין בכוונתה לקבל ולשלם עבור תכנית הטיפול המלאה - שהעד "יקפיא" את ביצוע העבודה אף שחלקה כבר בוצע ונשאר בחזקתו של העד, ורק במהלך חודש מרץ 2005 ביקש הנאשם מהעד לפתע לחדש את העבודה והעד אכן ביצע אותה והעבירה במלואה לידי הנאשם.

גובת הודעת הנאשם במשטרה (ע"ת 4, נרשמה בטעות כע"ת 3) באמצעותה הוגשו הודעות הנאשם במשטרה. (ת/1, ת/2)

מומחה המז"פ אשר השווה בין שוברי התשלום שלכאורה חתמה עליהם המתלוננת (ע"ת 5) והעיד כי השובר עליו חתמה לכאורה המתלוננת, אשר נשלח על ידי הנאשם לחברת כרטיסי האשראי היה מזויף. (ת/15-ת/17)

ולבסוף, מומחה לרפואת שיניים שהביע חוות דעתו על הטיפולים שערך הנאשם בפיה של המתלוננת (ע"ת 6).

פרשת ההגנה וטיעוניה:

לטענת ההגנה הגיעה המתלוננת לעזרה ראשונה אצל הנאשם, הוצעה לה תכנית טיפול, היא קיבלה אותה, הטיפול החל ולאחר מספר ימים הודיעה שהיא מבקשת להמשיך את הטיפול אצל רופאה הקודם אך הודע לה כי עליה לשלם על העבודה שבוצעה והסכום שיש לשלמו, המתלוננת הסכימה לתשלום זה אף שביקשה להסתירו מבעלה, חתמה על שובר כרטיס האשראי ושלחה אותו בפקס למרפאת הנאשם.

על פי עדות הנאשם (ע"ה 1) ביקרה אצלו המתלוננת ביום 29.12.04 לצורך טיפול עזרה ראשונה היות שגשר קבוע בפיה של המתלוננת נפל. הנאשם ביצע הדבקה של הגשר, המתלוננת שילמה עבור הטיפול, הייתה מרוצה ממנו וביקשה שימשיך את הטיפול בשיניה.

הנאשם שלח את המתלוננת לצילום פנוראמי של השיניים ומששבה המתלוננת למחרת

(30.12.04) הכין עבורה תכנית טיפול שהמתלוננת הסכימה לה, אך ביקשה להתייעץ עם בעלה לגבי אופן פריסת התשלומים.

לבקשת המתלוננת החל הנאשם בביצוע תכנית הטיפול עוד באותו יום, זימן אליו את הטכנאי (ע"ת 3), התייעץ עימו לגבי סוג המבנים בהם מדובר על מנת שיוכל לבצע את ההזמנה במעבדה שלו וזה לקח מידות כנדרש.

היות שהתור של המתלוננת לא היה קבוע לטיפול באותו יום אלא רק להדבקת הגשר וממילא רק בוצעו המדידות ההכרחיות, החזיר הנאשם את המצב בפי המתלוננת לקדמותו לאחר ביצוע המדידות ונקבע למתלוננת תור להמשך הטיפול ביום 7.1.05 , המתלוננת שבה לסיום הדבקת הגשר הזמני ביום 31.12.04.