זכות האשה להרחקת הבעל מזונות ומדור לאשה שהרחיקה את בעלה

בהתאם להחלטה מיום ט' באייר התש"פ (03/05/2020) הגישו הצדדים סיכומיהם בעניין צו המניעה למדור שקט ושליו.

לאחר עיון בטענות וסיכומי הצדדים, נראה לבטל לאלתר את הצו למדור שהוציא ביה"ד נגד הבעל.

בנסיבות התיק אין לבעל חיוב מזונות לאשתו כפי שיבואר בנימוקים להלן, משכך, לא מוטלת עליו חיוב מדור.

אולם, מאחר שהאישה טוענת על אלימות מצד בעלה והבעל עומד ומסרב לבצע בדיקת מסוכנות על אף הסכמתו לדבר בביהמ"ש ועל אף שהאישה תישא בעלות הבדיקה, דבר זה מהווה רגליים לדבר שיש מקום לחוש  בשלב זה לטענותיה של האישה על אלימות מצד בעלה.

והנה הנידון שלפנינו אינו חיוב מזונות ומדור בעלמא, כי אם מגורי האישה בבית שלטענתה יש לה בו זכות ממונית עצמאית למגורים, טענה שעדיין לא התבררה בביה"ד, וכלל לא התברר עדיין מעמדו הקנייני וזכויות השימוש של הבית עליו נסוב הדיון ובו מתגוררת עכשיו האישה, למי הוא שייך, ולא זו אלא שאפשר שאף אם אינו של האישה גם של הבעל אינו כי אם של גרושתו מנישואים ראשונים, וביה"ד אינו מוסמך כלל לדון אפוא בנכס זו שאינו של הצדדים כלל.

מנגד, הרי ככל שיתברר שיש לאישה זכות מגורים (לפחות) בדירה, וטענתה על אלימות הבעל יתברר כמוצדקת, אי אפשר לבעל להתגורר שם כשבגלל אלימותו אינה יכולה לגור שם ולממש זכותה הממונית, כ"ש אם לבעל אין כלל זכות מגורים ממונית בדירה זו, ורב העלם עדיין על הידוע.

משכך, מאחר שהאישה כרכה לתביעת הגירושין גם תיק חלוקת רכוש, וביה"ד קיבל סמכות להכריע ברכוש ובכל הזכויות הממוניות שבין הצדדים, לכן בשלב זה יש להטיל על הבעל צו הרחקה זמני עד לבירור זכות האישה למגורים (לפחות) בדירה ברח' ..., או שיבצע בדיקת מסוכנות ויזים את החשש לאלימות.

זאת משום זכות האישה למגורים בדירה זו שהאישה יושבת וגרה שם בפועל, כשלטענתה קיבלה זכות זו מגרושתו של הבעל. מנגד, הבעל מסרב לעשות בדיקת מסוכנות על אף הסכמתו לדבר בביהמ"ש ועל אף שהאישה תישא בעלות הבדיקה, דבר זה מהווה רגליים לדבר שיש מקום לחוש  בשלב זה לטענותיה של האישה על אלימות מצד בעלה, ובגלל אלימותו אינה יכולה לגור שם ולממש זכותה הממונית, משכך יש להטיל על הבעל צו הרחקה זמנית מדירה זו עד שיתברר שאין לאישה זכות ממונית בנכס (ואז ביה"ד אף אינו מוסמך כלל לדון בנכס זו שאינו של הצדדים כלל) או שיבצע בדיקת מסוכנות ויזים את החשש לאלימות.

ביה"ד קובע בזה כדלהלן:

• על הבעל להגיש וליידע את ביה"ד תוך 7 יום כל המסמכים הרלוונטיים בעניין דירת המגורים ברחוב ....
• ביה"ד מתרה בבעל שככל שיתברר בהמשך שהיו בידו או שידע על עוד מסמכים בהקשר לדירה הנ"ל ולא הגישם או לא יידע את ביה"ד עליהם ייקנס בהוצאות בשיעור גבוה.
• מאחר שהבעל מסרב לעבור בדיקת מסוכנות, ביה"ד מטיל עליו את הגורם לעיכוב בירור הדבר, ומשכך ביה"ד מטיל עליו צו הרחקה זמני ואין לבעל להיכנס לדירת המגורים למשך 60 יום.
• הצו תקף למשך 10 ימים מיום חתימת החלטה זו, על האישה לפתוח תיק רלוונטי במשך תקופה זו ותינתן שם החלטה לצו הרחקה לעוד 50 יום מעבר ל 10 ימים אלו.
• ככל שלא יבורר הדבר עד תום תקופת ה 60 יום על האישה להגיש אז בקשתה להארכת הצו מחדש לשיקולו של ביה"ד.
• ככל שיסכים הבעל לעבור בדיקת מסוכנות יגיש הבעל בקשה לביה"ד שיקבע מומחה לביצוע בדיקה זו.
• במידה ובדיקת המסוכנות תצא תקינה תחויב האישה בהוצאות תשלום בדיקה זו.