זנו נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.בפני תביעה להכיר בפגיעות בגבו, בצווארו ובברכיו של התובע (להלן - "הפגיעות") כ"פגיעה בעבודה" בגין עילת ה"מיקרוטראומה".

2.הצדדים הגיעו להסכמה בעניין מינויו של מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין מצבו הרפואי של התובע לבין עבודתו כסוואר ומפעיל צמ"ה ובעניין העובדות המפורטות להלן -

א.התובע יליד 1951, עבד משנת 1972 ועד ליום 31.12.05 בחברת נמל אילת. משנת 1972 עד שנת 1993 עבד כסוואר (עבודת סבלות), ומשנת 1993 ועד שנת 2005, עבד כמפעיל צמ"ה (ציוד מכני הנדסי).

ב.עבודתו בוצעה במשך 6 ימים בשבוע, כ-8 שעות בכל יום עבודה. כמו כן, נדרש מעת לעת לעבוד בשעות נוספות או משמרות כפולות (לאחר משמרת של 8 שעות הייתה הפסקה בת 1.5 שעות ולאחר מכן התובע היה ממשיך לעבוד במשמרת השנייה).

ג.במסגרת עבודתו כסוור (סבל ימי), היה על התובע לבצע עבודות סבלות בבטן האוניות ועל הרציפים.

ד.בבטן האוניה וברציפים היה על התובע להרים שקים, ארגזים וציוד כללי ולהעבירם למשטחים, להעמיס משאיות, עגלות, או לייצר ערמות של שקים בתוך סלינגים, כל זאת, תוך ביצוע פעולות של כיפוף הגב, הצוואר והברכיים, בעת נשיאת הסחורות ובעת סידורם. מעבר לפעולות בעת הרמת הסחורות, היה על התובע לקשור כבלי מתכת לסחורות שונות, במסגרת פעולות החיבור התובע היה צריך להעביר את הכבלים מתחת לאובייקטים השונים/מכולות, תוך התכופפות, כריעה על הברכיים, הטיית הצוואר על מנת לכוון את הכבלים ואז את אותן הפעולות מצד השני.

ה.עם חלוף השנים יותר ויותר מכולות נכנסו לשימוש. כמו כן, במסגרת עבודתו היה עליו לפרוק חלק מהמכולות מתכולתן (לדוגמא: שקים, ארגזים) ולהעביר התכולה לפלטות ומשטחים ומשם להעמיס את התכולה למשאיות וזאת באופן זהה לפעולות שתוארו לעיל. מעבר לכך, יצוין כי לאורך השנים המשיך להגיע לנמל מטען כללי ששונע באופן דומה.

ו.כמו כן, מאחר ועבודתו בוצעה פעמים רבות בתוך בטן האונייה, התובע נדרש לעבור במקומות הנמוכים מגובה האדם שאינם מאפשרים עמידה, לעבור במעברים צרים וכן לעלות ולרדת מסולמות לצורך ירידה אל בטן האוניה ועלייה ממנה תוך כיפוף הברכיים והטיית הצוואר כלפי מעלה או מטה בזמן העלייה/הירידה מהסולמות.

ז.במסגרת עבודת התובע כמפעיל צמ"ה, עיקר עבודתו הייתה בנהיגה, לאורך 8 שעות לערך מדי יום עבודה (לעיתים אף בשעות נוספות), על כלים כבדים ורוטטים לרבות, מלגזות, גוררים, מנופי שער וכיוב'. בכל יום או לאחר כל כמה ימים היה התובע עובד על כלי אחר. כך, בזמן הנהיגה על הכלים הכבדים התובע היה חש ברטט.

ח.כמפעיל ציוד מכאני התובע נהג על כלים שונים: מלגזות קטנות - כסאות מכאניים, מלגזות גדולות - כיסאות הידרואליים ופנאומנטים, גוררים - כיסאות פיאומטים. חלק מהמלגזות היו בעלי צמיגים קשיחים. רק לעיתים רחוקות היו נרכשים כיסאות חדשים.

ט.הנסיעות על הכלים בוצעו לרוב על משטחים סלולים ברציפי הנמל, במחסנים ובבטן האוניה. בבטן האוניה ובמחסנים היו לעיתים מכשולים כגון גזרי עצים, וויארים וכיוב'.

3.הנני ממנה את ד"ר אהוד ראט, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית-הדין ליתן חוות דעתו בעניינו של התובע גבריאל זנו, בשים לב לעובדות שפורטו בסעיף 2 לעיל.

4.המומחה מתבקש לענות על השאלות הבאות: -

א.מהן המחלות מהן סובל התובע בגבו, בצווארו ובברכיו?

ב.האם קיים קשר סיבתי-רפואי בין מחלותיו הנ"ל לבין עבודתו של התובע כסוואר ומפעיל צמ"ה.

לצורך מתן תשובתך, נבקשך לענות על השאלות הבאות:-

ג.האם היתה כאן פגיעה?

ד.האם הפגיעה גרמה נזק?

ה. האם תנאי העבודה גרמו לתובע לפגיעה שניתן לייחס אותה לזמן מסוים ו/או לפגיעה זעירה שלא ניתן להבחין בה ולייחס אותה לזמן מסויים?