ח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים ואח'

החלטה

כללי

1. בעניינו של היחיד ניתן ביום 19.2.20 צו לפתיחה בהליכים, ועו"ד מיטל אופיר מונתה כנאמנת להליכי חדלות הפירעון. על היחיד הוטל תשלום חודשי בסך 150 ₪.

    

2. ביום 10.3.21 הוגשה על ידי הממונה תכנית לשיקום כלכלי. מתוך הדו"ח שהוגש עולה, כי היחיד שילם את צו התשלומים כסדרו, התייצב לחקירה ושיתף פעולה עם הנאמנת.

   נגד היחיד הוגשו חמש תביעות חוב, בסך כולל של 172,999 ₪. הנאמנת בדקה את התביעות ואישרה חמש תביעות חוב בסך כולל של 104,214 ₪, כולם כחובות כלליים. עוד עלה מהדו"ח כי היחיד בן 49, נשוי ואב לעשרה ילדים, שמתוכם אחד בגיר הסמוך על שולחנו והיתר קטינים. היחיד ומשפחתו גרים בדירה שכורה ודמי השכירות משולמים על ידי עמותת צדקה. היחיד שירת בצבא ולאחר שחרורו עבד בעבודות מזדמנות במשך כשנתיים ואז החל ללמוד בישיבה שבה התגורר. הגם שהיחיד בעל כושר השתכרות מלא, הוא אינו עובד, לא עבד, על פי טענתו, בעשרים ואחת השנים האחרונות, אשתו אינה עובדת וגם בנו הבגיר הסמוך על שולחנו אינו עובד. בדו"ח נכתב כי היחיד ומשפחתו מתקיימים מקצבאות ילדים, מלגת לימודים לא סדירה של היחיד בסך של כ- 1,000 ₪ לחודש, תרומות וסלי מזון. לנוכח נתונים אלה הממונה על חדלות פירעון המליץ על מתן הפטר לאלתר ליחיד, ולא המליץ לחייב אותו בקבלת הכשרה להתנהלות כלכלית.

    

3. ביום 24.3.21 התקיים דיון לפני. במסגרת הדיון הבהירה נציגת הממונה על חדלות פירעון כי ההמלצה למתן הפטר נשענת על העובדה שגם אם יישקלו כושר השתכרות מלא של היחיד ואשתו, עדיין ייפול הסכום מסכום דמי המחייה למשפחה ובה זוג הורים ותשעה קטינים. במהלך הדיון התברר כי ליחיד שני חובות מרכזיים- האחד לאדם פרטי, שתביעת החוב שהגיש עומדת על סך כ- 48,000 ₪ והאחר לבית חולים אסף הרופא, בסך של כ- 59,000 ש"ח ₪. בנוסף הוגשו תביעות חוב על ידי חברת הגיחון, עיריית ירושלים ומועצה מקומית עמ (כך במקור). בדו"ח שהוגש לא פורטו ההכרעות בתביעות החוב, אך צוין, כאמור, כי אלה הוכרעו.

    

4. עוד התברר בדיון, כי תביעת החוב לנושה הפרטי, א.ק., מתייחסת, לטענת היחיד, לאירוע שבו רכש רכב מהנושה ולא שילם לו, מאחר ולטענת היחיד, הנושה רימה אותו. החוב נפסק במסגרת פסק דין שניתן על פי תביעת הנושה, מבלי שהיחיד הטריח את עצמו להתגונן מפניה, וכי החובות לרשויות נובעים, בין היתר, מתוך כך שהיחיד לא פנה לקבל הנחות שלהן זכאי, על פי טענתו, בשל גודל המשפחה.

    

   דיון והכרעה

    

5. המלצתו של הממונה על מתן הפטר לאלתר אינה עולה בקנה אחד עם כלל תכליות החוק, והיא אינה מתיישבת גם עם הוראות החוק המסוימות בעניין הפטר לאלתר. וכך קובע סעיף 167 לחוק:

    

   167. הפטר לאלתר

   (א)...

   (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן הפטר לאלתר ליחיד שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם אפשר להאריך את תקופת התשלומים לפי סעיף 163(ג), אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

    

   סעיף 163(ג) לחוק קובע כדלקמן:

   163. תקופת התשלומים

   ...

   (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

   (1)...

   (2) ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:

   (א)...

   (ב) הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב. 

    

6. הנאמנת הביעה התרשמותה כי החוב לנושה א.ק. לא נוצר בחוסר תום לב. אני מתקשה לקבל התרשמות זו, הנסמכת, בעיקר, על גרסתו של היחיד. ודוק, גם גרסתו של היחיד בעניין זה מעלה תהיות עמוקות ביחס לתום ליבו ביצירת החוב, ובכלל זה ביחס לשאלה כיצד הימנעות מהתגוננות מפני תביעה שבגינה יש לו, על פי טענתו, טענת הגנה טובה, עולה בקנה אחד עם תום לב ביצירת החוב. עוד קשה להבין, כיצד זה אדם שיש לו ביטוח בריאות ממלכתי מצליח לצבור חוב לבית חולים בגובה של עשרות אלפי שקלים, וכיצד זה אדם שהכנסתו זעומה אך הוא אחראי על כלכלתם של 10 ילדים, אינו נוקט בכל הפעולות הנדרשות ממנו כדי לזכות בהנחות שלהן הוא זכאי, לטענתו, בשל נתוניו המשפחתיים. התנהלותו של היחיד מלמדת על זלזול עמוק בחובותיו ובנושיו, ייתכן שמתוך תפיסה כי בסופו של יום- יזכה בקלות רבה, במסגרת הליך של חדלות פירעון, לפטור מחובות אלה.

    

7. לנוכח האמור לעיל, לא אוכל לקבוע כי החובות נוצרו בתום לב, ולפיכך, אין מתקיים התנאי שנקבע בסעיף 167 לחוק, המאפשר מתן הפטר לאלתר.

    

8. זאת ועוד, בנסיבות שתוארו, קבלת המלצת הממונה תישא עמה מסר שגוי ליחיד ולחייבים אחרים, שלפיו גם מי שנוהג בחוסר אחריות כלכלית, רשאי ליהנות מהטבות בדמות מחיקת חובותיו. ודוק, מתוך העובדות שפורטו בדו"ח עולה, כי בעניינו של היחיד אין מדובר ב"תאונה כלכלית" כי אם בריצה בעיניים פקוחות אל לבו של כביש סואן.

    

9. על אחת כמה וכמה צורמת המלצתו של הממונה למתן הפטר לאלתר, כאשר בשוליה אין כל המלצה לשילוב היחיד בתכנית הכשרה להתנהלות כלכלית. בנסיבות כאלה, אם יינתן ליחיד הפטר, ואף אם לא לאלתר, לא מן הנמנע שהיחיד ימשיך להתנהל כלכלית באותה הדרך שבה התנהל עד כה, ובעוד שנים ספורות ימצא שוב בחדלות פירעון, בשל ההרגל ליצור חובות גם מתוך ידיעה שאין בידיו לפרוע אותם.

    

10. חוששתני שבמירוץ להשלמת הדו"ח, כשלנגד עיניו של הממונה עמדה המטרה להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של היחיד, נשתכחו מכותבת ההמלצה שתי מטרות נוספות של החוק, חשובות לא פחות, והן לקדם את שילובו מחדש של היחיד במרקם החיים הכלכליים, ולהשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.

     

11. אותם נושים, שקולם לא נשמע בהליך, אולי מחמת הייאוש, עשויים להיות כאלה שאי תשלום החוב של היחיד להם, יוביל אותם עצמם להסתבכות כלכלית. לאור הנסיבות שתוארו לעיל, במקרה דנן לא יהיה זה צודק להטיל על הנושים לשלם את מחיר התנהלותו הכלכלית חסרת האחריות של היחיד.

     

12. לנוכח האמור לעיל, היה מקום להורות על ביטול ההליך בעניינו של היחיד עקב חוסר תום לב ביצירת החובות.

     

13. עם זאת, במעמד הדיון הודיע היחיד כי הוא מנסה, מזה זמן, להשתלב בקורס מקצועי כדי לרכוש מקצוע ולעבוד בו לפרנסת משפחתו. רצון זה מקים תקווה לכך שניתן יהיה לשוח בעניינו של היחיד במונחי "שיקום כלכלי" ו"שילוב במרקם החיים הכלכלי" ואולם מוקדם מדי להכריע בעניין רק על בסיס הרצון שהביע היחיד לצאת בעתיד לעבודה.

     

14. לפיכך, לא מצאתי לתת פסק דין בשלב זה.

    משעה שהיחיד הביע רצון לרכוש מקצוע ולעבוד, אאפשר לו להתחיל לעבוד, כבר כעת, אף אם לא במקצוע שהוא שואף לרכוש, כדי להתרגל לכך שעליו לפרנס את עצמו ואת ילדיו.

     

15. אני ערה לעובדה שגם עבודה בשכר מינימום של היחיד, של אשתו ושל בנו הבגיר שסמוך על שולחנו, שגם מהם מצופה למצות את כושר השתכרותם ולתרום להכנסות משק הבית, לא יניבו הכנסה העולה על דמי המחייה למשפחה בת 12 נפשות, ואולם יהיה בה כדי להגדיל את ההכנסות הפנויות של התא המשפחתי, אשר ממילא נסמכות כיום כמעט אך ורק על תרומות. התנהלות שכזו, ניתן יהיה לראות בה צעדים ראשונים לעבר שיקום כלכלי, ואולי אף תביא לפירעון ולו מקצת החובות לנושים.

     

16. לנוכח האמור לעיל, ההליך בעניינו של היחיד לא יסתיים כעת, אלא אאפשר ליחיד להוכיח כי הוא אמנם מנסה להשתלב במרקם החיים הכלכלי, למצוא עבודה, להסדיר את ההנחות בתשלומי החשבונות שלהן זכאית משפחתו, ולנסות לבוא בדברים עם הנושות עיריית ירושלים וחברת "הגיחון" ביחס למתן הנחות רטרואקטיביות, שלהן היה היחיד זכאי- על פי טענתו - ועל מנת שככל שנושות אלה יסכימו כי היחיד אמנם היה זכאי להנחות, הן יעדכנו את תביעות החוב שהגישו.

     

17. אם היחיד יוכיח בתקופה זו כי הוא עושה מאמצים להתנהלות כלכלית נכונה, ייתכן שיהיה מקום לשקול בעניינו תכנית לשיקום כלכלי.

     

18. בתקופת הדחייה היחיד ימשיך לשלם את התשלום החודשי שנקבע על ידי הממונה ויקיים את יתר החובות שהוטלו עליו במסגרת הצו לפתיחה בהליכים.

     

19. המשך דיון נקבע ליום 21.3.22 בשעה 10:20.

     

20. הנאמנת תגיש לעיוני עד ליום 1.1.22 את הכרעותיה המפורטות בתביעות החוב, את כל ממצאי החקירות שערכה בעניינו של היחיד, המסמכים שהוגשו לה התומכים בתביעות החוב ומסמכים שהגיש היחיד במסגרת התייחסותו לתביעות החוב, פרוטוקול החקירה שנערכה ליחיד, ומסמכים ומידע שהתקבלו במסגרת החקירה מגורמים חיצוניים כגון המוסד לביטוח לאומי, חברות אשראי, תאגידים בנקאיים, הנהלת בתי המשפט, המרכז לגביית קנסות וכיוצא באלה.

     

21. המזכירות תעביר העתק ההחלטה ליחיד, לנאמנת ולממונה על חדלות פירעון. הנאמנת תודיע לנושים על החלטתי.

     

     

    ניתנה היום, ט"ז ניסן תשפ"א, 29 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.