ת"א
בית משפט השלום עכו
|
2130-05
20/02/2011
|
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן
|
- נגד - |
התובע:
1. רשיד חאיק 2. סלים חאיק 3. מוסא חאיכ 4. מירבת חאיק 5. ראויה חאיק 6. איבון חאיכ 7. עיסא חאיכ
|
הנתבע:
1. רשות הדואר-בנק הדואר סניף כפר יאסיף 2. רשות הדואר-בנק הדואר
|
פסק-דין |
פסק דין
1.תביעה זו הוגשה תחילה על ידי המנוח מר אחיק רשיד ז"ל (להלן: "המנוח"). במהלך ניהול התביעה נפטר המנוח, כתב התביעה תוקן כך שהתביעה המשיכה להתנהל על ידי יורשיו, ילדיו.
2.המנוח ניהל חשבון בבנק אצל הנתבעת חברת דואר ישראל בע"מ (לשעבר רשות הדואר) (להלן: "הדואר"), מספר חשבון 7659818. התובע טוען כי ביום 28.4.04 עמדה יתרת הזכות בחשבונו על סך של 63,366 ₪ ואילו בחודש 7/04 התברר לו כי יתרת זכות זו נמשכה בשבע משיכות בתקופה שבין 10.5.04 לבין 13.5.04. לאחר שקיבל לידיו את שוברי המשיכה התברר לו כי מדובר במשיכות עם חתימות מזויפות. כמו כן חלה הכבדה על אופן ניהול חשבונו שכן הדואר דרש כי כל משיכה תבוצע עם אימות חתימה על ידי עורך דין והוא נאלץ לבסוף לעבור לנהל את החשבון במקום אחר.
התביעה טוענת לרשלנותה של פקידת הדואר בסוכנות כפר יאסיף.
התביעה הינה להשבת הסך של 63,366 ₪ שנלקחו מהחשבון, השבת הוצאות חוות דעת גרפולוגית וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 30,000 ₪.
3.הדואר הגישו כתב הגנה בו טענו כי פקידת הדואר אשר נטען כי התרשלה כלל איננה עובדת של חברת הדואר אלא מפעילהת סוכנות עצמאית על פי חוזה התקשרות משנת 1999. הדואר הכחיש כל אחריות שילוחית או אחרת למעשיה ומחדליה. עדו טוענת היא כי לא הייתה כל רשלנות או מחדל וכן כי המנוח עצמו מביצע שתי משיכות כספים, הבן הוא מודה, במהלך התקופה בין קיומה של היתרה להעלמה הנטען. הדואר הגיש הודעת צד ג' כנגד מפעילת הסוכנות הגב' סבית שאדיה (להלן: "הגב' שאדיה") וכנגד שני ערבים להתחייבויותיה לדואר ה"ה שאדי מורקוס ומוניר מורקוס, אשר חתמו על ערבות על להתחייבויותיה של גב' שאדיה עד לסכום קרן של 50,000 ₪ .
בהודעת צד ג' טוען הדואר כי הגב' שאדיה התרשלה בכך שלא בדקה את החתימה על גבי טופסי המשיכה בהתאם לנהלי הדואר, אותם התחייבה לקיים.
4.צדדי ג' טענו בהגנתם כי הגב' שאדיה פעלה בהתאם לנהלים וזיהתה את המושכים בהתאם לנדרש. באשר לערבות נטען כי לא הייתה בתוקף בזמן הרלוונטי וכן כי אינה חלה על המקרה.
ההליכים בתיק זה
5.מונה מומחה מטעם בית המשפט לבחינת החתימות על גבי טופסי המשיכה השנויים במחלוקת. המומחה מר יעקב יניב קבע בחוות דעתו המנומקת כי סביר מאוד שהחתימות שבמחלוקת לא נכתבו על ידי המנוח.
6.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראישת. מטעם התביעה הוגשו תצהיריהם של ארבעה עדים, כאשר בסופו של יום העידו שני עדים ושני התצהירים הנותרים נמשכו חזרה. נותרו אם כן תצהיריהם ועדותם של ה"ה עיסא סמיר חאיק נכדו של המנוח ומר חנא מוסא מועלם חברו של המנוח. מטעם ההדואר הוגש תצהירו של מר יניב צוברי, מנהל תחום שירות אשנב בדואר, אשר נחקר בחקירה נגדית. מטעם צדדי ג' הוגש תצהירה של הגב' שאדיה אשר נחקרה חקירה נגדית.
לאחר ישיבת הוכחות הוגשו סיכומי טענות הצדדים בכתב.
הרקע להתרחשות
6.המנוח היה אלמן אשר התגורר בגפו במשך שנים רבות כאשר ילדיו ונכדיו רחוקים ממנו (תצהירו של מר מוסא ס' 4). המנוח החליט לעבור להתגורר בבית אבות בכפר ירכא. מר מוסא הוא אשר ליווה את המנוח לבית האבות, אם כי אינו יודע את שמו של המקום. בכתב התביעה צוין כי מדובר בבית אבות ס.נ.א בע"מ (ס' 6). על פי תצהירו עדותו של מר מוסא המנוח הסכים עם מנהלי בית האבות כי תמורת שהותו שם יעביר להם את כספי קצבת הזקנה שקיבל.
על אשר התרחש בעת קבלתו לבית האבות הצהיר מר מוסא (ס' 8)-
"הנני להצהיר כי האחראי מטעם בבית החולים ירכא לקח ת.ז. של המנוח ועוד 300 ש"ח שהיו אתו לשים במשמורת שלו ואני השארתי אותו שם וחזרתי."
בחקירתו הנגדית בבית המשפט הרחיב מעט יותר-
"ש.מה סוכם. כאשר הוא הגיע לבית האבות והחליט להשאר, מה סוכם לגבי התשלום?
ת.אמרו לו ככה, אתה פה אתה לא יוצא לא הולך לאף מקום. לקחו ת.ז. והיה לו 300 ש"ח לקחו אותם ושמו אותם בארון. אמרו לו שהתשלום זה קצבת הזקנה, ככה אמרו לו. אני לא יודע איך הוא משלם ככה אמרו."
(פרוטוקול עמ' 2 ש' 19-22)