אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הללי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ואח'

הללי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ואח'

תאריך פרסום : 19/03/2024 | גרסת הדפסה

חדל"פ
בית משפט השלום באר שבע
16807-02-22
14/03/2024
בפני השופט:
מנחם שח"ק

- נגד -
מבקשת:
כרמל בלונד (נאמנת)
משיבים:
1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום
2. עומר הללי (היחיד)
3. בנק דיסקונט

פסק דין

לפני בקשת הנאמנת לביטול צו פתיחת ההליכים עקב חוסר תום לב של היחיד, הן ביצירת החובות והן במסגרת ההליך הנוכחי.

רקע

  1. צו פתיחת הליכים בעניינו של היחיד ניתן ביום 18.4.2022, לבקשת היחיד.
  2. נגד היחיד אושרו 11 תביעות חוב בסכום כולל של 822,142 ₪, שמתוכו 538,493 ₪ כחוב לבנק דיסקונט.
  3. החוב לבנק דיסקונט נובע מכספים שמשך היחיד מחשבונו בבנק זה, לאחר שבשגגה הפקיד הבנק לחשבון, באוגוסט 2020, סך 1,000,000 ₪. בטרם התגלתה השגגה עלה בידי היחיד למשוך סך 360,000 ₪, כשפעולות נוספות שניסה היחיד לבצע, בסך 200,000 ₪, בוטלו על ידי הבנק. פסק דין המחייב את היחיד בתשלום לבנק, ניתן בהסכמה ביום 10.10.2021, בת"א 23952-08-20.

הבקשה לביטול ההליך

  1. כבר ביום 25.7.2022, כשלושה חודשים לאחר שניתן צו פתיחת ההליכים בעניינו של היחיד, הגישה הנאמנת בקשה לביטול ההליך. בבקשה טענה הנאמנת שהיחיד מציג גרסאות מתחלפות בנוגע לסיבת משיכת הכספים מחשבונו בבנק דיסקונט, כשבתצהיר נסיבות ההסתבכות טען שסבר שמדובר בכספים שהיה זכאי להם כפיצוי נזיקי, בעקבות תאונת דרכים שעבר, ואילו כלפי הבנק טען היחיד שסבר שמדובר בכספים שזכה בהם מכוח מנוי פיס שברשותו. הנאמנת ציינה שהיא פנתה ליחיד במטרה לבחון את נסיבות יצירת החובות ואת מצבת נכסיו, העבירה לו מספר דרישות מסמכים, שנענו באופן חלקי ביותר. בשל כך, סברה הנאמנת שיש להורות על ביטול ההליך.
  2. מנגד, היחיד טען שהנאמנת מציגה דרישות מסמכים מופרזות, לעיתים בעניינים שאין ליחיד אפשרות לדרישות לגביהם, בין אם מחמת חלוף הזמן הרב או מאחר והמסמכים אינם בשליטתו.
  3. ביום 22.8.2022 דחיתי את בקשת הנאמנת, תוך שקבעתי שבשלב זה (כארבעה חודשים לאחר שניתן צו פתיחת ההליכים, כאמור לעיל) מחדלי היחיד אינם עולים לגדר ניצול לרעה של ההליך, אך הוריתי ליחיד למלא אחר דרישות הנאמנת וציינתי שמדובר בדרישות מוצדקות והכרחיות לשם חקירת מצבו הכלכלי של היחיד.
  4. שני הצדדים חזרו על טענותיהם מספר פעמים נוספות במסגרת ההליך (ראו החלטות מיום 11.10.2022, 15.11.2022 ו-20.12.2022).
  5. עובר לדיון בתיק, הגישו הנאמנת והממונה את המלצתם לביטול ההליך, עקב היעדר שיתוף פעולה עם הנאמנת ומחדלים בהגשת מסמכים ואסמכתאות.
  6. ביום 22.6.2023 התקיים דיון בתיק, שבמסגרתו אף נחקר היחיד. בסיומו של הדיון, נקבע שהצדדים יגישו סיכומים בסוגיית ביטול ההליך, שאליהם יצרפו את כל האסמכתאות הרלוונטיות לשיטתם, וכך נעשה.
  7. הנושים בחרו שלא להגיב לבקשה לביטול ההליך, למעט בנק דיסקונט, שתמך בעמדת הנאמנת (תגובה מיום 20.6.2023).

הכרעה

  1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הבקשה לביטול ההליך מתקבלת.
  2. מקובלת עליי עמדת הנאמנת והממונה שהחוב לבנק דיסקונט הוא חוב שנוצר במרמה. היחיד קיבל לחשבונו סכום של 1,000,000 ₪, שלא ציפה לקבלו, ולמרות זאת החליט להשתמש בו ולא להחזירו. היחיד הציג שתי גרסאות שונות בעניין זה, ואת שתיהן אין לקבל. בנוגע לאפשרות שמדובר בפיצוי נזיקי שהתובע היה זכאי לו, לשיטת התובע עצמו ידע שסכום פסק הדין הוא 185,000 ₪, ולא כפי שהועבר. לפיכך, אם סבר היחיד שחברת הביטוח שגתה והעבירה לו סכום גבוה משהוא זכאי לו, לא ברור מדוע בחר להשתמש בכספים אלו, ולמצער בסכום העולה על 185,000 ₪, כאשר על פניו ידע שהוא אינו זכאי לו ושיהיה עליו להשיבו. אשר לטענה החלופית שדובר בכספי פיס, מדובר באפשרות תמוהה ביותר. האמנם סבר היחיד שסכום כה גבוה יועבר לחשבונו מבלי שיקבל כל הודעה בעניין זה תחילה?! בנוסף, היה באפשרותו של היחיד לברר עניין זה בשיחת טלפון קצרה, אך הוא נמנע מלעשות זאת. לבד מכך, עצם העלאת שתי טענות עובדתיות חלופיות מקהה מאוד את היכולת לקבל כל אחת מהן.
  3. בנוסף, הקושי המרכזי, לפי כל אחת מהגרסאות, היא התנהלות היחיד לאחר קבלת הכספים. היחיד הדגיש בחקירתו לפני הנאמנת: "העיקר שסילקתי את החובות לשוק השחור" (שאלה 34 בנספח 1 לסיכומי הנאמנת). דע עקא, היחיד לא השתמש בכספים לסילוק חובותיו בלבד, אלא ניסה לבצע העברות כספים גם לבני משפחה, שבוטלו על ידי הבנק. ביצוען של העברות אלו מעלה ספק רב לגבי גרסאות היחיד ותומך במידה ניכרת בעמדה שהיחיד אכן היה מודע לכך שמדובר בכספים שאינם שלו, שאותם ניסה להבריח לחשבונות אחרים בטרם תתגלה הטעות.
  4. כל האמור מבסס די הצורך את המסקנה שחובו של היחיד לבנק דיסקונט נוצר במרמה, ולכן ההפטר לא חל על חוב זה. בשים לב למצבו הכלכלי של היחיד, התוצאה היא שגם אם ינוהל ההליך עד תומו ויינתן הפטר מיתר חובותיו של היחיד, יוותר היחיד חדל פירעון, בשל החוב לבנק דיסקונט. סעיף 286(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ט – 2018 (להלן: "החוק"), קובע שבית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים, אם סבר שהצו לא יסייע למנוע מהיחיד את חדלות פירעונו. במכלול הנסיבות, התנהלות היחיד עובר להליך ובמהלכו וחוסר תום הלב שלו, כפי שפורט בהמשך, איני סבור שמתקיימת תכלית שיקומית בהמשך ההליך לפיכך, ואין הצדקה להמשיך ולנהל את ההליך עד תומו (השוו עחדל"פ 13583-09-22 מוגרבי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח').
  5. יצוין כי הממונה הצביע על חובות נוספים שלשיטתו נוצרו בחוסר תום לב, בסכום כולל של 41,534 ₪ (למעט שכר הטרחה לבא כוחו לשעבר, שהיחיד הציג הסבר לגביו), כולם במהלך שלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה לצו פתיחת ההליכים (סעיף 10 לסיכומי הממונה). אכן, ברי כי בתקופה זו כבר נקלע היחיד לקשיים כלכליים, שהרי פסק הדין בעניין בנק דיסקונט ניתן כבר באוקטובר 2021, והיחיד ידע שעליו להתחיל לבצע תשלומים לפי פסק הדין החל מפברואר 2022. משכך, היה עליו להימנע מהוצאות מופרזות בתקופה זו. מדובר בחוסר תום לב ברור ביצירת החובות, בשים לב למהות ההוצאות שביצע היחיד, לרבות רכישת מכשירי סלולר יקרים במיוחד ורכישת מוצרי תיירות בסכומים גבוהים. בנוסף, היחיד שילם לבא כוחו לשעבר ביום 30.11.2021 שכר טרחה, כך שעולה האפשרות הסבירה כי כבר במועד זה תכנן לפתוח הליכי חדל"פ. אמנם היחיד כלל בסיכומיו הסברים להוצאות אלו, אולם אלו אינם משכנעים כלל וכלל, ואף המשקל שניתן להעניק להם קטן אם בכלל, משהיחיד לא מצא לנכון לתמוך את סיכומיו באסמכתא כלשהי, ועל אף שנקבע כאמור שניתן לצרף לסיכומים כל אסמכתא רלוונטית.
  6. פרט לאופן יצירת החובות, אני סבור שהתנהלותו של היחיד במסגרת ההליך עצמו אף היא מהווה חוסר תום לב ומצדיקה את ביטול ההליך. היחיד אינו עובד במשך תקופה ארוכה. כבר בסמוך לתחילתו של ההליך הבהירה הנאמנת ליחיד שהוא אינו רשאי להימנע מעבודה ללא אישור מהמל"ל, ושלא ניתן להסתמך על אישור הרופא התעסוקתי שהציג היחיד. אעפ"כ, נמנע היחיד מלהגיש תביעה למל"ל לקביעת נכות במשך תקופה ארוכה. רק בדצמבר 2022 הוגשו אסמכתאות להגשת התביעה, שככל הנראה הוגשה בנובמבר 2022 (ראו סעיף 13(א) לסיכומי הממונה, אך לא הוצגה אסמכתא לכך). לא למותר לציין שהתביעה נדחתה במרץ 2023, כך שהתברר למפרע כי ליחיד היה כושר השתכרות לאורך כל חיי ההליך.
  7. פרט לכך, אשת היחיד החזיקה במסגרת ההליך בשני חשבונות בנק שונים במקביל, שעליהם לא הצהיר היחיד במסגרת בקשתו לצו פתיחת הליכים. כן נמנע היחיד מלהצהיר בבקשתו על זכויותיו בירושת סבתו ז"ל. מטרידה במיוחד העובדה שהיחיד נדרש לפרט למי שייכים שני כרטיסי אשראי שבאמצעותם שולם שכר טרחת עורך דינו הקודם (סעיף 11 לסיכומי הנאמנת), אך היחיד נמנע, אף עתה, מלגלות מידע הכרחי זה. עובדה זו משקפת ומבססת את חוסר האמון שהביעו הנאמנת והממונה כלפי דיווחיו של היחיד. אף אני סבור שמדובר במקרה שבו אף כעת, לאחר שהתגלה, בבחינת מוטב מאוחר, מידע לא מועט שהיחיד נמנע מלהציגו כנדרש, עדיין רב הנסתר על הגלוי, ולא ניתן לאמוד כראוי את יכולתו הכלכלית של היחיד, הכנסותיו והוצאותיו, בכדי לקבוע עבורו צו שיקום כלכלי.
  8. ער אני לטענותיו של היחיד בדבר דרישות המסמכים המרובות, שניכרות גם מהאסמכתאות שצירפו הצדדים. יחד עם זאת, וכפי שציינתי כבר בשלב מוקדם של ההליך, בהחלטה מיום 22.8.2022, מדובר במסמכים שנדרשים לצורך הבירור הכלכלי. הצורך במסמכים רבים נובע מהתנהלות היחיד, שלא הציג את העובדות לאשורן ובמלואן, וקימץ במידע פעם אחר פעם, והוא מתמיד במנהגו זה גם היום. מרבית המידע הוא מידע שנדרש היחיד מלכתחילה לגלותו במסגרת בקשתו לצו פתיחת ההליכים, ואין לו להלין על הנאמנת שדורשת לתקן את המחדלים שהוא בעצמו יצר. היחיד קיבל התראות מרובות במסגרת ההליך, הן מהנאמנת והן מבית משפט זה, ונמנע מלפעול בהתאם, באופן שעולה לכדי חוסר תום לב בהליך. יתירה מכך, מובן כי מי שנמנע מלהציג מידע מלא, יש להניח שהוא מבקש להסתיר מידע שיכול לפגוע במטרתו בהליך, קרי בשאיפתו לקבל הפטר מחובותיו.
  9. לבקשת הנאמנת ומנימוקיה (סעיף 20 לסיכומי הנאמנת), בהתאם להלכת קרן מקפת (ע"א 5033/18 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ נ' לוי [פורסם בנבו, 2.2.2020]), לאחר שהיחיד נמנע מלטעון בעניין זה בסיכומיו, אני מורה על מימוש כספי הפיצויים הנזילים בחברת מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ לטובת קופת הנשייה.

 

סיכום

סוף דבר, הבקשה מתקבלת וההליך מבוטל, הן לפי סעיף 183(א) לחוק והן לפי סעיף 286(א) לחוק.

צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינו של היחיד יבוטלו בחלוף  60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.

הליך חדש של חדלות פירעון, ככל שיינקט בעתיד, יהא כפוף לתקופת הצינון בהתאם לע"א 8673/13 ג'מיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי והפסיקה שבאה בעקבותיה.

בנסיבות העניין המיוחדות של תיק זה, הקף ההשקעה מצד הממונה, הנאמנת ובית המשפט, והתנהלות היחיד כפי שתואר, משך תקופת הצינון לא יפחת מ - 24 חודשים.

תשלום ההוצאות ושכר טרחתו של הנאמן, ככל שנצברו כספים בקופת הנשייה, יבוצע לפי הכללים הנוהגים אצל הממונה בעניין זה והתקנות הרלבנטיות. 

הכספים שבקופה יחולקו בהתאם לנהלי הממונה והדין. 

המזכירות תסגור את התיק.

 

 

ניתן היום, ד' אדר ב' תשפ"ד, 14 מרץ 2024, בהעדר הצדדים


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ