1.היחיד הגיש ביום 16/9/20 לממונה, בקשה למתן צו פתיחת הליכים בעניינו, בה הצהיר כי חובותיו עומדים על סך 238,800 ₪.
2.ביום 23/11/20 ניתן ליחיד צו פתיחת הליכים בגדרו לא נקבע צו תשלומים חודשי.
3.המדובר ביחיד יליד שנת 1983, נשוי ליחידה המצויה גם היא בהליך חדל"פ , אך במהלך ההליך פתחו היחידים בהליך גירושים. היחיד אב לארבעה קטינים, כאשר בנם הצעיר של בני הזוג נולד במהלך ההליך. היחיד מתגורר עם בני משפחתו בדירה בת 4 חדרים, בבניין בן 2 קומות, כאשר לטענת היחיד, הוריו מתגוררים בקומה הראשונה והוא ובני משפחתו בקומה השנייה. לטענת היחיד הבית נבנה ע"י אביו והוא רשום ע"ש אביו בטאבו. עוד עלה בדיון כי היחידה נותרה בדירת מגורי בני הזוג, בעוד היחיד עבר לדירה אחרת והוצא צו פינוי ליחידה מדירת בני הזוג. היחיד אינו עובד מיום 6/11/03, כאשר מתאריך זה נקבעה לו דרגת נכות בגובה 40% וכן, דרגת אי כושר עבודה בשיעור של 75%. צויין כי המדובר בהליך פש"ר שני של היחיד (12462-12-10).
5. ביום 26/12/21 הוגשה הצעת הממונה לביטול ההליך בעניינו של היחיד. נמסר כי היחיד טרם המציא נסח טאבו או אישור זכויות , היתר בנייה ואישור מהוועדה לתכנון ובנייה כי אין על שם היחיד או רעייתו בקשות להיתר בנייה כמו כן, לא המציא היחיד שורה של מסמכים נדרשים, בהם:תדפיסי חשבונות בנק,פירוט עסקאות מקרקעין, היעדר חובות בגין תשלומי ארנונה, מסלקה פנסיונית,תדפיס כלי רכב ממשרד הרישוי, תמצית משרד הפנים, טופס הצהרת הון,תדפיס רשימת תיקי הוצל"פ כזוכה, תדפיס רשימת תיקים המתנהלים בבתי המשפט ובבתי הדין וכו'. היחיד אומנם מגיש דו"חות חודשיים אך הם מגובים באסמכתאות חלקיות בלבד, כך לא צורפו דפי חשבון, חשבונות בגין תשלומים שוטפים וכן, אין דיווח על תשלום ארנונה. בהקשר זה טען היחיד במסגרת הבירור כי הוא ובת זוגו משתתפים בהוצאות הבית עם ההורים, למעט ארנונה הרשומה בנפרד על שמם ולכן, נראה כי היחיד יוצר חובות ארנונה בהליך. כמו כן, טען היחיד כי הוא משתתף בשאר הוצאות הבית עם הוריו, אך מדו"ח 9-10/21 שהוגש לאחרונה, עלה כי היחיד מדווח על מלוא תשלום החשמל. נוסף לכך, עיון בעמוד הפייסבוק של היחיד העלה כי בין השנים 2019 ועד היום, היחיד מפרסם כלי רכב שונים למכירה ומחפש חלקים לרכבים, ככל הנראה כדי לשפצם ולמכרם וזאת חרף העובדה כי נטען על ידו בבירור כי מעולם לא עבד. על כן, ב"כ הממונה סבור כי החייב סוחר במכוניות וככל הנראה מנהל עסק ללא היתר ואף אינו מדווח על הכנסות עסק זה, אלא מצהיר כי הוא נתמך ע"י קצבאות המל"ל בלבד. חיזוק למסקנה זו ניתן ללמוד אף מנטילת הלוואות שחלקן מעידות על רכישת רכבים וכי עפ"י מידע מרשויות המס, ליחיד ולבת זוגו אף תיק פתוח במס הכנסה על שמם. בשל מחדלים אלה, הומלץ לבטל את ההליך בעניינו של היחיד.
6. ביום 3/1/22 התקיים דיון במעמד הצדדים, כאשר כל אחד מבני הזוג יוצג ע"י בא כוח אחר מטעמו, נוכח הליך הגירושים בו מצויים היחידים. במסגרת הדיון ניתן צו שיקום כלכלי ביחס לבת זוגו של היחיד הכוללת תוכנית פירעון. באשר ליחיד טען ב"כ הנאמנת כי היחיד מוכר כנכה ע"י המל"ל, מקבל קצבת נכות וככל הנראה יש לו הכנסות ממכירת רכבים או חלקי חילוף וכי היחיד מתנהל בחוסר שקיפות, כאשר מדובר בהליך שני ליחיד, הבקיא בדרישות ההליך ובהתנהלות המצופה ממנו במסגרת זו. צויין כי היחיד קיבל הפטר אך לאחרונה אך שוב חזר על התנהלותו הכלכלית הלא תקינה ויצר חובות. ב"כ היחיד התייחס לאמור, הגיש העתק היתר בנייה וטען כי עסקו של היחיד נסגר ביום 30/12/19 ומאז לא היה פעיל וכי היחיד "ניסה לשפר את מצבו וגם להכניס עוד קצת כסף בנוסף לקצבת הנכות אותה מקבל". באשר לתמונות כלי הרכב שהוצגו במהלך הדיון מתוך דף הפייסבוק של היחיד, נטען כי היחיד "רק עזר להם לפרסם וכי רק שני רכבים שייכים לו". ב"כ היחיד הוסיף וטען כי כל המסמכים הדרושים הומצאו ע"י היחיד וכי לנוכח הליך הגירושים, לא ידוע באלו סכומי מזונות יחוייב היחיד. בידי הנאמנת נטען כי הסך של 20,000 ₪ מחברת ש.שלמה שהיו אמורים להיות מועברים לקופת הנשייה טרם הופקדו, לא ידוע היכן הם וכי באחריות היחיד להעביר את הכספים לקופת הנשייה. בעלי התפקיד עמדו על עמדם לביטול ההליך בעניינו של היחיד.
7.לאחר שעיינתי בחומר בתיק ושמעתי טענות הצדדים– באתי לכלל מסקנה כי יש להורות בנסיבות על ביטול ההליך וביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד, מכל הטעמים שיפורטו להלן.
8.בהתאם לסעיף 183 לחוק, בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול ההליך בהתקיים התנאים הבאים: ההליך נפתח לבקשת היחיד; ישנו פגם ערכי בהתנהלות היחיד בהליך, באופן שמתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) לחוק או שהיחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי; ובנוסף, התנהלות היחיד פוגעת מהותית בניהולם התקין של ההליכים (ראו עודד מאור ואסף דגני ההפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', (2019), עמ' 377 (להלן: "עודד מאור ואסף דגני").
9.סמכותו של בית המשפט לביטול ההליך בשל מחדלי החייב הוכרה גם בפקודת פשיטת הרגל, במקרים בהם התברר כי החייב מנצל את ההליך לרעה ונוהג בחוסר תום לב בהליך (ראו להמחשה סעיף 18ה(א)(2) לפקודה). ראו הקביעות ב- ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד (2/10/19) עמ' 6-7 בהתייחס להליכי פשיטת רגל והליכי חדלות פירעון לפי החוק החדש.
10.במקרה דנן, היחיד שזהו ההליך השני בעניינו לאחר שקיבל לאחרונה הפטר, התנהל בחוסר תום לב ובהיעדר שקיפות משמעותית, תוך שהוא מקבל קצבת נכות מהמל"ל, הצהיר כי מעולם לא עבד אולם למעשה, כפי שהתגלה מעיון בדף הפייסבוק שלו, מנהל עסק למכירת רכבים או חלקי חילוף, כאשר גם מידע זה אינו גלוי וברור. היחיד לא דיווח על כך ולא הגיש בקשה להיתר ניהול עסק במסגרת ההליך. בזאת נפל פגם ערכי בהתנהלות היחיד בהליך. אם לא די בכך, היחיד הגיש דו"חות חודשיים חסרי אסמכתאות מהותיות אשר הקשו על בעלי התפקיד להתחקות אחר מצבו הכלכלי העדכני ועלה חשד בקרב בעלי התפקיד כי היחיד אף צובר חובות ארנונה חדשים במהלך ההליך, אך היחיד לא הפיג חשש זה. נוסף לכך, היחיד לא שיתף פעולה ולא המציא מסמכים רבים שנדרשו ממנו ע"י בעלי התפקיד ובכך נראה כי רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע למצבו הכלכלי הנוכחי של היחיד. בכך פגע היחיד בנהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון.
11.התנהלותו של היחיד טרם מתן צו לפתיחת ההליכים אשר ניתן בעניינו, צבירת החובות לאחר שכבר ניתן לו הפטר והתנהלותו לאורך ניהול ההליך, מהווים התנהגות בחוסר תום לב שכן מחד גיסא הוא נהנה מן ההטבות שהוענקו לו מכוח צו פתיחת ההליכים ומאידך הוא פועל בניגוד גמור לחוק, כפי שפירטתי לעיל.
12.אשר על כן, אני מורה על ביטול ההליך וביטול הצו לפתיחת הליכים על כל הוראותיו.
ההגבלות אשר הושתו בגדרי הצו לפתיחת הליכים – מבוטלות.
הצו לעיכוב יציאת היחיד מן הארץ ייוותר בעינו למשך 90 ימים מהיום.
13.הגשת בקשה עיקרית חדשה תעשה בהתאם להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (2.4.14), לפיה התקופה שיש להמתין עד לחידוש הליך שבוטל בשל ניצול לרעה תהא בין שנה לשנה וחצי לפי שיקול דעת בית המשפט, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי ובכפוף לתשלום בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו במעמד הגשת הבקשה ויהוו תנאי להגשתה.
14.הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות או לחלופין בהתאם להנחיות הממונה.
ניתן היום, א' שבט תשפ"ב, 03 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
