בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בעמ נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

1.במסגרת הדיון שהתקיים ביום 29/06/22, נדונה הצעת ההסדר שהוצעה על ידי חברת בונה הצפון, חברה קבלני בניין בעכו בע"מ (להלן: "החברה"), לאחר שהוגש דוח ובקשה לאישור הסדר החוב על ידי עו"ד אלונה בומגרטן (להלן: "מנהלת ההסדר").

2.הליך זה נפתח בבקשה שהוגשה על ידי החברה ביום 25/04/22 במסגרתו עתרה החברה בבקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב בהתאם להוראות תיקון 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון").

3.ביום 26/04/22 ניתן צו עיכוב הליכים זמני נגד החברה עד למתן החלטה אחרת, ובעקבות דיון שהתקיים ביום 28/04/22 בנוכחות הצדדים, ניתן צו עיכוב הליכים נגד החברה למשך 60 ימים לשם כינוסן של אסיפות נושים לצורך הסדר חוב בהתאם לתיקון 4 ועל מינויה של מנהלת ההסדר.

4.החברה הוקמה כחברה משפחתית בשנת 1962, ועוסקת ביזום פיתוח ובנייה של פרויקטים למגורים, מסחר ומבני תעשיה. כיום מנוהלת החברה על ידי מר פנחס אולשביצקי (להלן: "בעל השליטה") ולחברה סיווג קבלני ג/5 בענף 100 (בנייה). נכון למועד הגשת הבקשה היה לחברה פרויקט אחד בשלבי סיום סופיים, ומספר פרויקטים שטרם הוחל בביצועם. בחברה מועסקים 16 עובדים ובכללם מהנדסים ומנהלי פרויקטים.

5.מעיון בבקשה שהוגשה על ידי החברה עולה, כי התחייבות החברה לנושיה נאמדה נכון ליום הגשת הבקשה על 160 מיליון ₪ כאשר סך של כ-130 מיליון ₪ מקורן מערבויות בנקאיות המשוכות מבנק הפועלים להבטחת זכויותיהם של דיירים.

6.מנהלת ההסדר פרסמה ביום 03/05/22 את ההודעה על מתן צו עיכוב הליכים, הזמנה להגשת תביעות חוב עד ליום 29/05/22 ומועד כינוס אסיפות הנושים ליום 22/06/22. במקביל לפרסום בעיתונות, המציאה מנהלת ההסדר לנושי החברה את ההודעות בדבר המועד להגשת תביעות חוב ומועד אסיפת הנושים.

7.מדוח מנהלת ההסדר עולה, כי הוגשו כנגד החברה 150 תביעות חוב על סך כולל של כ-160 מיליון ₪ מתוכן 2 נושים מובטחים בסך של 98 מיליון ₪, נושה בדין קדימה בסך של כ-1.1 מיליון ₪, 48 רוכשי דירות בפרויקט יהוד (להלן: "פרויקט יהוד"), בסך 4,768,229 ₪ ו-147 נושים בדין רגיל (עליהם נמנים גם 48 רוכשי הדירות), בסך של 55,974,087 ₪.

8.מנהלת ההסדר הכריעה לצורכי הצבעה כי הצבעת 48 רוכשי הדירות בפרויקט יהוד על ידם הוגשה תביעת חוב בסכום מצטבר של 21.6 מיליון ₪ נעשתה בחוסר תום לב, וכך גם בתביעת חוב שהגישו אלי ניסן ואלי ניסת בע"מ (להלן ביחד: "ניסן") בסך של כ-4.8 מיליון ₪ בקשר עם שירותי אדריכלות בפרויקטים עתידיים של החברה בחיפה, פרויקטים שלא יצאו לפועל, ולכן לא נמנו הצבעות של נושים אלה בדבר הסדר החוב.

9.במהלך אסיפת הנושים שהתנהלה במשרדה של מנהלת ההסדר ביום 22/06/22, הציגה מנהלת ההסדר את עיקרי ההסדר ומקורות ההסדר, הובהר כי בעל השליטה לא יקבל כספים מהעודפים של הפרויקט ביהוד, ואף יזרים במסגרת ההסדר למרות שאינו ערב אישית והסדר זה אינו מפטיר אותו מערבויות אישיות לחובות החברה תרומת בעלים, והחברה תמשיך לתקן את ליקויי הבדק בהתאם לדין ועוד. יצוין כי במסגרת האסיפה התחייב בעל השליטה על תשלום דיבידנד מינימלי בשיעור 29% מהכרעות החוב לנושים הרגילים בטווח קצר.

10.מקורות ההסדר הינם רכוש החברה – העודף שיוותר לאחר השלמת פרויקט יהוד המוערך בכ-14 עד 15 מיליון ₪, תרומת בעלים, גבייה מדיירים 1.4 מיליון ₪ ומסתכם בסך של 17.4 מיליון ₪. שיעור הדיבידנד שהוצע לנושים לאחר בדיקה והכרעה חלוטה בתביעות החוב עומד על 100% ביחס לנושים מובטחים ונושים בדין קדימה, ועל שיעור מינימלי של 29% לנושים בדין רגיל. הובהר כי בעל השליטה לא יקבל כספים ממקורות ההסדר, ובכל מקרה לא ישולם לו דיבידנד לפני הנושים.

11.נתוני הצבעות הנושים לאחר נטרול הנושים שהצבעתם לא נמנתה בהתאם להכרעת מנהלת ההסדר, הינה כדלקמן:

ביחס לנושים המובטחים ולנושים בדין קדימה הצעת ההסדר זכתה בתמיכה של 100%.

ביחס לנושים הרגילים מתוך 74 נושים בדין רגיל שהגישו תביעות חוב בסך של 30,699,681 ₪, שהשתתפו בהצבעה 53 נושים בערך תביעות של 26,789,519 ₪ הצביעו בעד ההסדר ו-21 נושים בערך תביעות של 3,910,162 ₪ הצביעו נגד ההסדר. מכאן נובע כי בקרב הנושים בדין רגיל זכתה ההצעה לרוב מניין (53 מתוך 74 נושים שהשתתפו באסיפה), שמייצגים ערך תביעות של 87.26%.

12.מכאן, שהצעת ההסדר בנטרול הנושים שהצבעתם לא נמנתה בהתאם להכרעת מנהלת ההסדר, אושרה בידי הנושים ברוב הדרוש בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות סעיף 85 לחוק חדלות פירעון: "רוב המצביעים המחזיקים יחד בשלושת רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה".

13.בדוח מנהלת ההסדר הובהר שאם יורה בית משפט לקצוב לרוכשי הדירות שהצבעתם נוטרלה על ידי מנהלת ההסדר זכות הצבעה בסך של 11,219,766 ₪, בקבוצת הנושים הרגילים, סכום המשקף את הערך הכספי הכולל הנטען בגין עילת האיחור במסירה, כולל ריבית, והצמדה עד המועד הקובע והוצאות על פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי לגבי הרוכשים שנמנים עם התובעים בהליך האזרחי, וגם לגבי הרוכשים שאינם נמנים עליהם, והצבעתם תסומן כנגד ההסדר, אזי מתוך 122 נושים בדין רגיל שהגישו תביעות בסך של 41,919,448 ₪, שהשתתפו בהצבעה: 53 נושים בערך תביעות של 26,789,519 ₪, המהווים 63.91% הצביעו בעד ההסדר, ו-69 נושים בערך תביעות של 15,129,929 ₪ המהווים 43.44% הצביעו נגד ההסדר. בתרחיש זה, בקבוצת הנושים הרגילים אין רוב מניין להסדר ואין רוב ערך, ומשכך עתרה מנהלת ההסדר לאשר את ההסדר בהתאם לסעיף 87 לחוק חדלות פירעון.

14.מנהלת ההסדר פירטה כי הליך שיקום והסדר החוב עדיפים לאין ערוך מהליך הפירוק, וזאת מעבר לשיקול הכלכלי והשיקומי והבטחת מקורות העבודה של העובדים, שכן אישור הסדר החוב הכרחי בראש ובראשונה לתועלת רוכשי הדירות שיקבלו את הדירות שטרם נמסרו להם, בכפוף לתשלום מלוא התמורה, ובאופן שיאפשר לחברה להשלים את פרויקט יהוד ולעמוד בהתחייבויות החברה כלפי הדיירים לתיקון ליקויים בתקופת הבדק. זאת ועוד, מהלך זה יאפשר את השבת הערבויות לפי חוק המכר לבנק, פירעון מלוא החוב המובטח ושחרור מקורות ההסדר מתוך העודפים שייוותרו, כך שגם נושי החברה יוכלו לקבל דיבידנד מעודפים שיוותרו לאחר השלמת הפרויקט והשלמת ערבויות הבנק. מנהלת ההסדר פירטה כי לא עומד כל היגיון כלכלי אמתי או תוחלת כלכלית בהצבעת נושים נגד הצעת ההסדר, ובשל היתרונות הגלומים הנגלים על פניהם אין צורך במינוי מעריך להצעת ההסדר, ויש לאשר את הצעת ההסדר שהוגשה על ידי החברה.

15.במסגרת הדיון שהתקיים ביום 29/06/22, נשמעו בעיקר טענות הנושים המתנגדים, ב"כ 48 דיירים וב"כ ניסן, אלה התמקדו בטענות כנגד החלטת מנהלת ההסדר לנטרל את זכות הצבעתם ביחס להצעת ההסדר. בעוד שב"כ 48 הדיירים לא הצליח לעמוד כלל על תועלת כלשהי שתנבע לדיירים מהליך פירוק, וטען כי הנטל מוטל על מנהלת ההסדר להוכיח את ההפך, העלה ב"כ ניסן טענות ביחס לתועלת אישית שצפויה לנבוע לניסן מהליך פירוק החברה, לרבות מכירת הפרויקטים בהן החברה הייתה מעורבת לצדדים שלישיים, דבר שעשוי להעשיר את ניסן, טענות שלא הובהרו יתר צורכן בטיעוניו של בא כוח ניסן, בכתב ובעל פה.

16.הממונה סבר כי מבלי ליתן עמדתו ביחס להכרעת מנהלת ההסדר בתביעות החוב של 48 הדיירים ותביעת החוב של ניסן, כי ראוי לאשר את הצעת ההסדר על פי הוראות סעיף 87 לחוק חדלות פירעון הנותן עדיפות לשיקום החברה, ולנוכח היתרונות שיצמחו לכלל הנושים ובפרט לדיירים.

17.יצוין כי יתר הנושים שנכחו בדיון לרבות נושים בדין רגיל תמכו באישור הצעת ההסדר לנוכח יתרונותיה, ולא הועלו התנגדויות נוספות ביחס להצעה ולאישורה.

18.ראשית אתייחס לטענה שהועלתה על ידי ניסן לפיה בית משפט מנוע מלדון בהצעת ההסדר טרם הוכרע ערעורם על הכרעת מנהלת ההסדר בתביעות החוב שהוגשו על ידם לצורך קציבת כוח הצבעתם. מעבר לעובדה שערעור על הכרעת מנהלת ההסדר כלל לא הוגש והטענה שהועלתה היא כי בדעת נושים אלה להגיש ערעור, הרי טענה זו נטענה בלא שנושים אלה תמכו את טענתם בהפניה להוראת דין התומכת בטענתם. יתר על כן, הגשת ערעור על הכרעת מנהלת ההסדר בתביעת החוב לצרכי הצבעה, שטרם הוגשה, בוודאי לא אמורה להביא לנעילתן של אלה ולבטח לא את מועד אישורו של הסדר. הדברים נכונים ביתר שאת שעה שמדובר בהליך שהוגש לפי תיקון מס' 4, הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש, הקוצב מועדים קצרים לניהול ההליך, מעמיד את תקופת הקפאת ההליכים על שלושה חודשים ומתיר לבית משפט להאריך את המועד לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים.

19.ככלל, משדן בית משפט בבקשה לאישור הצעת הסדר נושים עליו להימנע מלהתערב בשיקול דעתן של אסיפות הנושים ככל שמדובר בהערכת כדאיותו הכלכלית של ההסדר. אף אם לדעת בית משפט טעו הנושים ברובם בשיקול דעתם, ובית המשפט היה מגיע לתוצאה אחרת לו עמד במקומם, אין זה ראוי שבית משפט ימיר את שיקול דעתו במקום שיקול דעתם של הנושים. ראה: חדל"ת (י-ם) 15510-10-19 שייקה אלה בע"מ (בשיקום) החברה נ' שייקה אלה בע"מ (בשיקום) החברה (09/11/20).

20.לצד זאת, סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, מאפשר בהתקיים תנאים מסוימים ובנסיבות שמצדיקות זאת, בדומה להסדר הקודם שהיה קבוע בסעיף 350יג לחוק החברות תשנ"ט-1999, לכפות הסדר נושים שמטרתו פשרה או הבראת חברה גם אם ההסדר המוצע לא קיבל את הרוב הנדרש באסיפת סוג מסוימת של נושים. הסעיף נועד לתת עדיפות למטרה של שיקום החברה וכן נועד לאזן בין הרצוי לחברה לבין הצורך להגן על קניינם של סוג הנושים שלא הסכימו להסדר ברוב הדרוש. ראה: פר"ק (ים) 1455-02-14 הסתדרות מדיצינית הדסה (חלד) בהקפאת הליכים נ'Hadassah Women's Organiztaion of America inc (22/05/11)

21.סעיף 87 לחוק חדלות פירעון קובע כדלקמן:

"87. על אף האמור בסעיפים 85 ו-86(א), בית המשפט רשאי לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 85, אם שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה (בסעיף זה – אסיפה מתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:

(1)אם לא תאושר תכנית לשיקום כלכלי לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד;

(2)ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה;

(3)לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים, ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, "שווי הנכס המשועבד" – שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר שההצעה תאושר בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו, ואם הנכס משועבד לטובת הנושה בשעבוד צף בלבד – בניכוי נוסף של 25% משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף 244."

22.עולה איפוא מלשון סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, כי ניתן לאשר הסדר חרף העובדה כי ההצעה לא זכתה לרוב הדרוש במסגרת אסיפת הסוג של הנושים בדין רגיל, בתנאי שבית המשפט שוכנע כי הפשרה או ההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג נשייה שלא הסכים להם. בנוסף על בית המשפט להשתכנע כי החלופה להעדר אישור הסדר הנושים תהא פירוק החברה; כי התמורה במסגרת אישור ההסדר אינה פחותה מהתמורה המתקבלת במסגרת חלופת הפירוק. בנוסף נדרש כי בנסיבות בהן הנושים שלא הסכימו להסדר לא מקבלים את מלוא חובם, כי אז גם בעלי המניות לא מקבלים תמורה כלשהי ולא נותר בידיהם נכס כלשהו בשל היותם בעלי מניות. ראה: חדלת (נצ') 23327-04-20 היי ווד דבליו .פי .סי תעשיות (2013) בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (03/12/20).

23.בטרם אדון באם מתקיימים בנסיבות המקרה תנאיו של סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, אצביע על כך כי למעשה 48 הדיירים אשר התנגדו לאישור הצעת ההסדר ואשר סדר גודל נשייתם מטה את תוצאות אסיפת הנושים בדין רגיל, לא הצביעו למעשה על כל תועלת שעשויה לצמוח להם ככל שלא תאושר הצעת ההסדר והחברה תקלע להליכי פירוק. די בהקשר זה להפנות לדברי בא כוח הנושים אשר נשאל במישרין כיצד חלופת הפירוק תיטיב עם הנושים והשיב כדלקמן: (עמ' 32 לפרוטוקול הדיון):

"... מנהלת ההסדר ציינה כמה פעמים שעו"ד ורדי, אני, לא מראה למה חלופת הפירוק היא טובה יותר. אז אני רק רוצה להשיב שמנהלת ההסדר היא זו שטוענת ומנסה לשכנע את בית המשפט שמתקיים התנאי שהצעת ההסדר היא הטובה יותר אל מול חלופת הפירוק, ולכן טענתנו שנטל ההוכחה של העדיפות הזו של חלופת הפירוק הוא על מי שטוען שזה המצב".

24.לאחר ששבתי ועיינתי בהכרעת מנהלת ההסדר, בתגובת הנושים המתנגדים ובפרוטוקול הדיון סבורני כי יש יסוד להתרשמותה של מנהלת ההסדר כי נושים אלה הפעילו את כוח הצבעתם בחוסר תום לב ובאופן שלא ניתן למנות את הצבעתם במניין ההצבעות של הנושים בכל הנוגע להסדר החוב שהוצע על ידי החברה.

25.לא ניתן להתעלם מן העובדה שקדמה להתנגדותם של 48 בעלי הדירות בקשה בבית המשפט בהליך האזרחי שקדם להליך זה בו נדחתה בקשתם של הנושים לבצע עיקולים עצמיים על כספים שנפסקו לטובתם בהליך האזרחי ובקשה נוספת שהוגשה בהליך זה בה בקשו הנושים לקבל מעמד של נושה מובטח בכספים מתוך תמורת הדירות שלטענתם ניתן לקזז, טענה שנדחתה בהחלטה מיום 06/06/22. ויצוין כי במסגרת ההחלטה נקבע כי טענות הנושים בנוגע לקיזוז ולמעמד נשיים יתבררו כמקובל במסגרת הכרעת מנהלת ההסדר בתביעות החוב.

26.על רקע האמור, ובשים לב כמצוין לעיל, כי הצעת ההסדר שהגישה החברה מבוססת בחלקה על העודפים מפרויקט יהוד, אשר לגביהם בקשו כאמור הנושים לקבל מעמד של "נושה מובטח" ולאחר שבקשת הנושים לקבל חזקה בדירות באמצעות פעולות קיזוז נדחתה, כי מנסים למצב עצמם בלשונה של מנהלת ההסדר "כשחקן וטו על חשבון שאר הנושים ולהכתיב את גורל ההליך, הפעם בדרך של הצבעה נגד ההסדר".

27.הדברים בולטים במיוחד לאחר ש-48 הדיירים קבלו את מלוא ההבהרות שביקשו במסגרת אסיפת הנושים, וכאשר ברור שחלופת הפירוק גרועה לכל הנושים ובפרט לרוכשי הדירות בפרויקט יהוד. אלה לא רק שלא יקבלו כספים על פי נשייתם מעודפי הפרויקט, אלא גם לא יזכו לקבל את הדירות שרכשו, וגם לא יזכו לקבל תיקוני בדק ככל שהחברה לא תמשיך בפעילותה. זאת, בשונה ממצב דברים מקום שיאושר הסדר החוב המבטיח לנושים המתנגדים קבלת דירותיהם והשלמתן בכפוף לתשלום יתרת חובם בגין הדירות, וכן יזכו לקבל תיקונים של כל הליקויים בתקופת הבדק מהחברה, שלא ממקורות ההסדר. לכך יש להוסיף, כי על פי הצעת ההסדר וככל שתביעתם תסווג כתביעה בדין רגיל, יהיו אלה זכאים לדיבידנד בגין תביעתם הכספית ואשר לא יפחת משיעור של 29% מן החוב שיוכר.

28.זאת ועוד, עצם העמדת תביעת החוב על סכום שהוא פי שלוש מהסכום שפסק בית המשפט בהליך האזרחי שיזמו הדיירים, שם נפסק סכום של כ-4 מיליון ₪ עבור 24 רוכשי דירות שהצטרפו לתביעה, מעלה חשש כבד שהעמדת תביעת החוב של נושים מתנגדים אלה על כ-21.6 מיליון ₪ ל-48 רוכשים, גם היא לא נועדה אלא לייצר כוח חוסם להצעת ההסדר. כך גם העובדה שהדיירים המתנגדים כללו בתביעת החוב רכיב פיצוי בגין "פיצול דירות", כאשר לא הצביעו על בסיס חוזי או אחר ביחס לרכיב זה, ולפחות בשלב ראשוני זה לכאורה לא הצביעו על זכאות לפיצוי בראש נזק זה, כמו גם רכיב תביעתם בקשר לגביית הפרשי הצמדה וריבית על עיכוב בתשלומי הדיירים המעוגנת בהוראות הסכם המכר, כל אלה מעלים חשש כי הוגשו על ידי הנושים – 48 רוכשי הדירות תביעות חוב מופרזות שנועדו להעניק להם "כוח וטו מלאכותי" כלשונה של מנהלת ההסדר, למניעת השגתו של הסדר נושים יעיל ומועיל לנושים בכללותם.

29.בנסיבות אלה, ומשהסדר הנושים הינו יעיל ומועיל לנושים בכללותם ולדיירים בפרט, וטוב לאין ערוך ממצב של פירוק וחיסול החברה, נראה כי קביעתה של מנהלת ההסדר במסגרת ההכרעה בתביעות החוב לצורכי הצבעה, לפיה, התנגדותם של 48 רוכשי הדירות נגועה במניעים זרים וחוסר תום לב מעוגנת היטב בנתונים העובדתיים שעמדו בפניה.

30.הדברים נכונים אף ביחס לתביעותיהם של ניסן. נושים אלה הגישו שתי תביעות חוב: האחת על סך של 779,512 מטעם מר אלי ניסן והשנייה בסך של 4,165,200 ₪ מטעם חברת אלי ניסן בע"מ.

31.מנהלת ההסדר בהתייחסותה לתביעת החוב שהוגשה על ידי מר אלי ניסן בגין מרכיבי חוב שונים שנתבעו על ידי מר אלי ניסן בגין שירותי אדריכלות בפרויקטים של החברה, מצאה שלא להכיר בשלב זה לצרכי הצבעה בלבד ברכיבים בסך כולל של כ-441,250 ₪. מנהלת ההסדר הבהירה ביחס לכל רכיב ורכיב את נימוקי דחייתה, המעוגנים בכך שטרם הבשילו התנאים לזכאות הנושה בסכומים אלה. בשלב זה של ההליך ושמעבר לטענה כללית וסתמית שהועלתה כי החברה היא שמנעה את השתכללותם של התנאים ואשר לא נתמכו בראיות, אינני סבורה כי נפלה טעות בהחלטת מנהלת ההסדר להכיר בתביעת החוב לצרכי הצבעה רק בחלקה.

32.כך גם ביחס לתביעת החוב של חברת אלי ניסן בע"מ. מעיון בהכרעת מנהלת ההסדר עלה כי תביעת החוב על הסך של 4,165,200 ₪ כולל מע"מ נשענה על שני רכיבים: האחד בסך של 3,000,000 ₪ בתוספת מע"מ "בגין מכירת התוכניות שהכינה אלי ניסן בע"מ עבור פרויקט נתיב חן 50-56 חיפה לרבות זכויות היוצרים, והשני, בסך של 560,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין מכירת זכויות יוצרים ותוכניות עבור פרויקט פיסקי 53 חיפה.

33.בהתייחס לרכיב הראשון ציינה מנהלת ההסדר כי סעיף 5 להסכם ההתקשרות שנחתם בין הצדדים מיום 08/06/20 מפרט את התנאים המתלים לתשלום לחברת אלי ניסן בע"מ ועל פניו עולה כי אף אחד מן התנאים המתלים לתשלום לא התקיים. כתימוכין לעמדתה הפנתה מנהלת ההסדר לאמור בבקשת חברת אלי ניסן בע"מ לרישום שיעבוד לטובתה בה הוצהר כי התנאים המתלים לקיומו של ההסכם סעיפים 5א ו-5ג לא התקיימו וכי אין שום היתכנות להכנת תכנית והגשת בקשה למתן היתר. בנסיבות אלה, דומה כי מנהלת ההסדר הייתה רשאית לדחות בשלב זה ולצרכי הצבעה בלבד רכיב זה בתביעת החוב של חברת אלי ניסן בע"מ.

34.בכל הנוגע לרכיב השני נטען אמנם על ידי חברת אלי ניסן בע"מ כי הצדדים מילאו אחר ההסכמות העולות מטיוטות ההסכמים שלא נחתמו ואף הועברה לעל ידי חברת אלי ניסן בע"מ דרישת תשלום בסך של 560,000 ₪ בחודש 02/22, ואולם יש בסיס לטענות מנהלת ההסדר כי גם בטיוטת ההסכם מיום 15/02/21 נמנו בסעיף 5 ארבעה תנאים מתלים הצריכים להתקיים במצטבר לצורך התשלום ואלה לא התקיימו.

35.לנוכח האמור סבורני כי לעת הזו מנהלת ההסדר הייתה רשאית לקבוע כי לא ניתן להכיר ברכיבים אלה בתביעת החוב לצרכי הצבעה משום שהתנאים הקבועים בהסכמים בין ניסן והחברה לצורך תשלום לא התקיימו. יתר על כן יש בסיס לקביעתה של מנהלת ההסדר כי התנגדות נושים אלה להסדר המבוססת על עילות שצופות פני עתיד ומבוססת על הסכמים מותנים שתנאיהם לא התקיימו, ותומכת בעמדת הרוכשים שבקשו לבטל את הפרויקטים מכוחם תובעים נושים אלה את שכר טרחתם, כמו גם הבקשה לרישם שעבודים לטובתם בגין פרויקטים שהתנאים להתקיימותם לא התקיימו, מגדילה ביתר שאת את החשש לחוסר תום לב בהצבעה, המעוגן גם בכך שלא עומד היגיון כלכלי אמיתי או תוחלת כלכלית בהצבעת נושים אלה.

36.לאור כל האמור סבורה אני כי מנהלת ההסדר פעלה כדין עת שלא הכירה בתביעות החוב של 48 הדיירים ובתביעות החוב של ניסן לצרכי הצבעה מחמת שהצבעתם לא נעשתה בתום לב כדרישת סעיף 84(ד) לחוק חדלות פירעון, החל על הליכי הסדר לפי חלק י' ותיקון מס' 4 והקובע כי "נושה או חבר תאגיד יממש את זכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול כוחו לרעה". הוראת סעיף זו, שקדמה לה הוראת סעיף 350(א2) לחוק החברות אכן מבססת כי ככל שמוכח קיומו של ניגוד עניינים לנושה מסוים או שההצבעה מבוססת על מניעים פסולים, עלול הדבר לגרום לפסילת הצבעתו: וראה: פר"ק (ת"א) 24819-04-13 גילאון השקעות (1979) בע"מ נ' אם. אם. ג'י בבע"מ (14/11/03). כן ראה פש"ר 401/09בש"א (נצרת) 95-10חרושת מתכת בית השיטה בע"מ נ'בנק הפועלים בע"מ - אגף אשראים מיוחדים (01/02/10), שאושר על ידי בית המשפט העליון ואשר בחן את עמדת הנושים המתנגדים להסדר בין היתר במבחן של היגיון כלכלי ובהיעדרו מצא כי דבק חוסר תום לב בעמדתם.

37.משכך, בדין נקבע על ידי מנהלת ההסדר כי הצבעתם של 48 הרוכשים, וכן הצבעתם של ניסן לא יימנו במניין הצבעות הנושים בדבר הסדר החוב, ובהחרגת הצבעתם זכתה ההצעה לרוב הדרוש בכל סוגי אסיפות הסוג. בהתאם, מקובלת עלי עמדתה של מנהלת ההסדר כי ניתן לאשר את הצעת ההסדר על פי הוראות סעיפים 85 ו-86 לחוק חדלות פירעון.

38.לחילופין, סבורה אני כי יש הצדקה משפטית לאישור הצעת ההסדר של החברה אף לפי הוראת סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, גם אם נמנית נשייתם של הנושים שהצבעתם לא נכללה מן הטעמים שיפורטו להלן.

39.אקדים ואציין כי ככלל, תומכת המדיניות השיפוטית, ככל שניתן, בקיומם של הסדרי נושים על פני פנייה לאפיקי פירוק, אשר לא פעם גורמים למחיקה מוחלטת של ערך החברה, אינם תורמים למי מבין קבוצות הנשייה, ולא מסייעים כלל להשאת הדיבידנד לנושים, דברים אלה נכונים לא כל שכן עם חקיקת חוק חדלות פירעון הרואה בהליכי השיקום את הכרוכה. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ד' לוין בע"א 359/88 סולל בונה בע"מ נ' ד"ר י. נאמן כונס ומפרק של א' כוכב השומרון עמנואל בע"מ, פ"ד מה(3) 862, בציינו כדלקמן:

"אין לך בהליכי פרוק של חברה החלטה פשוטה, החלטית ומהירה מאשר מתן צו לפרוקה של החברה, אולם קיצורי דרך במקרים כאלה לעתים קרובות מחטיאים את המטרה. במקום להושיע ככל שניתן את הנושים ולהעמיד עסק כלכלי על רגליו ולשקמו לטובת הנושים, ציבור העובדים והחברה בכללותה, עלולים מתוך חפזון יתר למוטט סופית ישות כלכלית ולהמיט על כלל הנושים ובעיקר על נושים לא מובטחים הפסדים כספיים או אובדן כל השקעתם בחברה שלא בהכרח.

הסדר פשרה סביר ומאוזן המקובל על מרבית הנושים עדיף ברוב המקרים על פרוק כפוי שאולי ייטיב עם נושה זה או אחר, וברוב המקרים רק יתן בידו, תיאורטית, עמדת מיקוח טובה יותר להשגת יתרונות לעצמו, אך ירע את מצבם של הרבים שלא מטובתם ולא על דעתם".

40.בענייננו, וככל שייקבע כי הסדר הנושים המוצע לא זכה לרוב הדרוש בקבוצת הנשייה בדין רגיל לפי הוראת סעיף 85 לחוק חדלות פירעון, לא נותר בפניי, אלא לבחון, אם מתקיימים תנאיו של סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ואם על סמך עקרונות היסוד המנחים בהליכי חדלות פירעון ראוי בנסיבות המקרה הנדון, לאשר של הסדר הנושים מכוח סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, ואם לאו.

41.בענייננו, ממקרא הסדר הנושים, דוח מנהלת ההסדר ומן ההסברים שניתנו על ידי מנהלת ההסדר במהלך אסיפות הנושים ובמהלך הדיון בהסדר הנושים, עולה, כי הליך השיקום והסדר החוב עדיפים לאין ערוך מהליך פירוק.

42.המדובר בחברה עתירת ניסיון בבניה רוויה ובניה צמודת קרקע העוסקת בפרויקטים של פינוי בינוי וייזום בתחום הבנייה בישראל המחזיקה בסיווג קבלני ג'5 בענף הבנייה. ככל שלא ייעשה לשיקומה הכלכלי של החברה והמשך פעילותה, עתידים רוכשי הדירות הן בפרויקט יהוד והן בפרויקטים נוספים להיוותר ללא מענה, כאשר מדובר במספר רב של דירות שבנייתם טרם הושלמה ואלה טרם נמסרו לדיירים. יתר על כן באישור ההסדר בעלי הדירות עתידים לזכות באישור ההסדר גם במתן שירותי בדק על ידי החברה. כך גם ימנע אישור ההסדר את גדיעת מטה לחמם של העובדים.

43.לא ניתן להתעלם מן העובדה כי רוב המצביעים הצביעו בעד ההסדר. מדובר בנושים אובייקטיביים, שהצביעו על יסוד שיקולים מסחריים ענייניים לטובת הצעת ההסדר. מבחינת הצעת ההסדר עולה בעליל כי חלופת הפירוק לא תניב תמורה גבוהה יותר מזו שיקבלו הנושים על פי ההסדר המוצע לאחר שיפורו ולאחר שבעל השליטה, הגם שאינו ערב לחובות החברה, היה נכון לתת תרומת בעלים לא מבוטלת עם אישורו של ההסדר והחברה התחייבה לתת את מלוא שירותי הבדק לכלל רוכשי הדירות. בהקשר זה ראוי לציין כי לנוכח נשייתו המובטחת של בנק הפועלים הנובעת מערבויות שנתנו על ידו לפי הוראות חוק המכר, רק ככל שיעלה בידי החברה להשלים את הפרויקטים בהם היא מעורבת ולהחזיר את הערבויות לבנק הפועלים, יוכלו הנושים בדין רגיל ליהנות מעודפי הכספים שיוותרו מהשלמת פרויקט יהוד. כך גם בהיבט הכספי ברור כי ההסדר המוצע מיטיב עם כלל הנושים, לרבות המתנגדים, וזאת בנוסף כאמור לתיקוני הבדק להם התחייבה החברה.

44.בהקשר זה ראוי לציין את עמדת הממונה אשר סבר אף הוא כי מן הראוי לאשר את הצעת ההסדר המשופרת בדרך הקבועה בסעיף 87 לחוק חדלות פירעון.

45.מן האמור, ברי, כי המקרה הנדון נמנה על אותם מקרים חריגים שמצדיקים אישור הצעת ההסדר בדרך הקבועה בסעיף 87 לחוק חדלות פירעון. בהתאם לכך ובנסיבות הכוללות, סבורה אני, כי הסדר הנושים שהוצג הינו הוגן, סביר ומיטיב לכלל הנושים לרבות הנושים המתנגדים, ובכל מקרה מימושו יהיה תחת פיקוחה של בעלת תפקיד מנוסה ומיומנת שלה הכישורים לפקח אחר השלמתו.

46.לנוכח כל האמור, אפנה כעת לבחינת הבקשה לאישור הצעת ההסדר לפי סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ככל שייקבע שזו לא זכתה לאישור הרוב הדרוש בקבוצת הנשייה בדין רגיל.

47.ראשית אציין כי 100% מנושיה המובטחים של החברה הסכימו להצעת ההסדר וכך גם הנושים בדין קדימה.

48.באשר לתנאי המנוי בסעיף 87 לחוק חדלות פירעון, הינו, אם ההסדר המוצע הינו הוגן וצודק ביחס לנושים בדין רגיל שלגביהם לא זכתה הצעת ההסדר לרוב הדרוש, אציין, כי במכלול הנסיבות, ככל ולא תתאפשר השלמת הפרויקטים ובכלל זה פרויקט יהוד, לא רק שיהיה קושי בהשלמת דירות הרוכשים ומסירתן לידיהם ולא יינתנו להם שירותי בדק אלא שנושים אלה לא יוכלו לקבל את הדיבידנד המוצע להם. לגופו של עניין קיים גם ספק שהנושים המובטחים יוכלו לקבל את אחוזי הנשייה המוצעים להם במסגרת הצעת ההסדר ככל שזה לא יאושר. משכך, סבורני, כי הסדר הנושים המוצע הינו סביר והוגן אף כלפי קבוצות הנושים שאינם מובטחים.

49.במכלול הנסיבות, מקובלת עליי איפוא עמדת מנהלת ההסדר כי לאור הנשייה המובטחת לעומת היקף נכסיה ומקורותיה של החברה והתחייבויותיה, ניתן להניח כי הנשייה שתהיה מנת חלקם של כלל הנושים ובפרט הנושים בדין רגיל, תהא נמוכה משמעותית ככל שיינקטו כנגד החברה הליכי פירוק.

50.יתר על כן, מכלול הנתונים מצביעים שבמקרה של פירוק ולנוכח היקף החובות כלפי הנושים המובטחים והערבויות של החברה, יוותרו הנושים הבלתי מובטחים ללא יכולת ממשית לפרוע את חובם וספק אם יקבלו דבר. סביר מאוד להניח כי הימנעות מאישורה של הצעת ההסדר יביא לפירוקה של החברה תוך פרק זמן קצר. פירוקה של החברה יגרום לכך שכל ערבויות הביצוע והטיב יועמדו לפירעון מידי, שכן לא יהיה מי שיבצע את הפרויקטים במקומה של החברה, ואזי מצבת הנשייה תגדל ויופחת באופן ניכר הדיבידנד המחולק לנושים.

51.אמנם לא הוצגה בפניי הערכת שווי של מומחה בדבר היותו של ההסדר צודק והוגן, ואולם לא נטען על ידי מי מהצדדים כי נדרשת הערכת מומחה ובכל מקרה הצורך בחוות דעת כזו הינו "ככל הנדרש", משמע, לא בכל מקרה ולא בכל מצב. ראה: פר"ק (ת"א) 28472-04-16 לינום בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (06/11/16). במקרה דנן, לא התרשמתי שיש צורך בחוות דעת מומחה על מנת להעריך את מידת היותו של ההסדר צודק והוגן, שכן כל הנתונים הדרושים לשם בחינתה של שאלה זו מונחים בפני בית המשפט, וממילא הדחיפות בהכרעה אף אינה מאפשרת פנייה לקבלת הערכת שווי מעין זו.

52.מכל האמור לעיל שוכנעתי, כי במקרה של פירוק, ולנוכח היקף החובות של החברה כלפי הנושים המובטחים והנושים בדין קדימה, יוותרו הנושים הלא מובטחים ללא יכולת ממשית להיפרע בגין חובם, השלמת דירותיהם ספק אם תבוצע והם לא יזכו לשירותי בדק. במישור הכספי ספק אם נושים בדין רגיל יקבלו דבר, ומכאן שמתקיים גם תנאי זה של סעיף 87 לחוק חדלות פירעון.

53.באשר לשאלה, אם ההצעה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, ובכלל זה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, הובהר על ידי מנהלת ההסדר שלא כך הדבר ובעל המניות אף התחייב לתרום תרומת בעלים משמעותית לצורך מימוש ההסדר, כך שגם התנאי האמור בסעיף 87 לחוק חדלות פירעון מתקיים.

54.על יסוד השיקולים שפורטו, ואף שהסדר הנושים לא אושר על ידי אסיפת הנושים בדיון רגיל ברוב הנדרש ועולה כי אינו לשביעות רצונם של הנושים המתנגדים מנימוקים שלא הובהרו, סבורני, כי המדובר בהסדר ראוי, סביר והוגן בנסיבותיו של המקרה, אשר אושר ברוב גדול הן מספרי והן ערכי ועולה, כי יתרונותיו עולים באופן מובהק על חסרונותיו. נראה, אפוא, כי מסקנתם של מנהלת ההסדר והממונה לפיה הסדר נושים לחברה עדיף על פני אפיק של פירוק – נכונה, ראויה ומוצדקת.

55.אשר על כן, הנני מאשרת את הסדר הנושים לחברה, ונותנת לו תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה.

סוף דבר

56.סיכומו של דבר, הנני מאשרת את הצעת הסדר הנושים שהוגש בעניינה של החברה, ונותנת לו תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה.

57.לאור אישור הצעת ההסדר הנני מורה כדלקמן:

עו"ד אלונה בומגרטן תשמש כנאמנת לביצוע הסדר הנושים, ומוקנות לה כל הסמכויות הדרושות לצורך ביצוע תפקידו כנאמנת לביצוע הסדר הנושים.

הסדר הנושים ייושם על פי לוח הזמנים הקבוע בו. יחד עם זאת, הנאמנת תגיש דיווח שוטף לבית המשפט, אודות התקדמות מימוש הסדר הנושים.

58.הנאמנת תפעל לפרסום דבר אישור הסדר הנושים.

59.המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים

ניתן היום, ה' תמוז תשפ"ב, 04 יולי 2022, בהעדר הצדדים.