חיוב בעל אלים פיזית ונפשית בגירושין ובכתובה

רקע, התביעה וההליך השיפוטי

בתאריך ה' בתמוז התשע"ה (22 ביוני 2015) הגישה התובעת הגב' [פלונית] (להלן האישה) באמצעות באת כוחה תביעה לגירושין וכן תביעה לקבלת כתובה (סכום הכתובה עומד על סך של שישים אלף דולר) נגד הנתבע מר [פלוני] (להלן הבעל).

בכתב התביעה מפרטת האישה מסכת של השפלות, קללות, וכן אלימות פיזית כלפיה. לדבריה, זו התחילה למעשה מיד לאחר הנישואין (הצדדים נישאו בשנת 1993), אך לפני כשנתיים הלך המצב והחמיר (בסוף שנת 2013). האישה הגישה תלונה במשטרה במהלך אותה שנה, ואף הוצא נגד הבעל צו הגנה בבית משפט לענייני משפחה בתאריך כ' בטבת התשע"ד (23 בדצמבר 2013).

הצדדים ניסו במהלך השנים לפנות לרב עיר במרכז הארץ בניסיון להשכין שלום בית, אך גם ניסיון זה לא צלח.

בתאריך כ"ג באלול התשע"ה (7 בספטמבר 2015) התקיים דיון בביה"ד ונשמעו טענות ומענות הצדדים:

מדברי האישה:

אני עשרים שנה באלימות פיזית ומילולית, כשהייתי בהיריון הוא 'דפק' אותי בקיר הלכתי לבית חולים. ארבע פעמים באו משטרה [...] כשהוא רצה לשכב איתי לא רציתי, הוא היכה אותי, הבת שמעה אותי, והיא אמרה לו למה אתה מרביץ לאימא שלי [...] ואז הוא היכה אותה [...] אז השכנים שמעו והזמינו משטרה [...] בסעודת שבת הוא הרביץ לי עם מצקת, הזמנתי במוצ"ש משטרה [...] הוא היה שלושה חודשים מחוץ לבית, לאור האלימות הוא עבר לדירה אחרת של הצדדים, והוא לא חזר הביתה.

מדברי הבעל:

אני לא רוצה להתגרש. היא עושה הכול כדי לקבל את זה. בפעם הקודמת הייתה לפני פסח, הרבה ניקיונות והיא במקביל גם עובדת, ביקשתי ממנה "את עצבנית, אל תנקי כל כך הרבה, אבק זה לא חמץ" – צעקות, צעקות [...] לפני כן האישה לא רצתה ללכת למקווה, היא נכנסת לחדר ונועלת את החדר.

לשאלת ביה"ד היכן התביעה הרכושית, ענתה ב"כ האישה שזו בבית משפט, היא הגישה את התביעה ושם יחלקו את הרכוש 'חצי חצי'. ביה"ד שאל בקשר לכתובה ונענה כדלהלן:

ביה"ד: את מוותרת על הכתובה במסגרת הגירושין?

האישה: לא, רשום שם שישים אלף דולר.

ב"כ האישה: אם היא תקבל גט היום, היא תוותר על הכתובה.

הבעל: היא ביקשה שלום בית.

האישה: לפני שלוש שנים בבית כנסת עשיתי את זה הלכתי לרב [...]

ביה"ד: כתוב בהסכם שאתה מתחייב שלא להכות אותה.

הבעל: וכתוב שהיא מתחייבת לשלם חצי חצי את הוצאות הבית.

הסכם שלום הבית שעליו חתמו שני הצדדים בתאריך כ"ז באדר התשע"ד ושלבסוף לא צלח, מונח על שולחנו של ביה"ד (מטושטש וקשה לקריאה) ושם כתוב בין השאר: "[פלוני] מתחייב בזאת לא להכות את אשתו לכבד אותה [...] [פלונית] מצידה תכבד אותו ותעשה כל מאמץ להגיע לשלום בית [...]" על הסכם זה חתומים שני הצדדים, וכן גבאֵי בית הכנסת.