ב"ה
בית דין רבני אזורי ירושלים
|
1117521-6
08/08/2021
|
בפני הדיינים:
1. הרב מאיר פרימן - אב"ד 2. הרב דוד בירדוגו 3. הרב יצחק רבינוביץ
|
- נגד - |
התובע:
פלוני עו"ד יורם שילה
|
הנתבעת:
פלונית עו"ד אריאל דרור
|
פסק דין |
רקע
הצדדים נישאו בשנת 1992, ולהם ארבעה ילדים, כיום כל הילדים בגירים.
במהלך שנת 2017 הבעל פתח שני תיקי יישוב סכסוך, ובחודש מרץ 2018 פתח תיק תביעת גירושין. כעבור חודשיים פתח תיק למתן היתר לשאת אישה שנייה. עניין מזונות, חלוקת הרכוש והחזקת הילדים נידונו בבית המשפט, שם ניתנו פסקי דין במכלול התביעות בחודש מאי 2019.
בפני ההרכב הקודם התקיימו כמה וכמה דיונים. הדיון האחרון, שהתקיים בפני ההרכב הקודם, היה בחודש יולי 2019, לאחריו התבקשו הצדדים להגיש סיכומים. הוגשו סיכומים לתיק, אלא שבהחלטה פנימית של ההרכב הקודם, לאחר העיון בסיכומים (החלטה שלא הוצגה), החליטו חברי ההרכב הקודם שיש צורך לקבוע מועד לדיון נוסף בפני ההרכב החדש לצורך השלמת בירור זכאות האשה בכתובה. יצוין שכתובת האישה עומדת על סך של 555,000 ₪. התקיימו דיונים בפני ההרכב החדש. בית הדין ניסה להביא את הצדדים להסכמות בעניין הכתובה. הבעל היה נכון להגיע לפשרה, אך האשה התנגדה לפשרה ועמדה על תשלום מלוא כתובתה. כמו כן הבעל היה מוכן לפסיקה לפי שיקול דעת רחב של בית הדין, אך האשה ביקשה פסיקה רק לפי שורת הדין. הצדדים הגישו השלמת סיכומים לאחר הדיונים שהתקיימו בפני ההרכב החדש. עתה עולה הצורך להכריע בתביעת הגירושין של הבעל ובשאלת זכאות האשה בכתובה.
בהכרעת הדין נחלקו הדעות בין דייני ההרכב. להלן דעות הדיינים (שלא לפי סדר חתימתם):
דעת הרב מאיר פרימן – אב"ד
להלן תמצית טענות הצדדים כפי העולה מהחומר שבתיק, מהסיכומים שהוגשו בפני ההרכב הקודם ומהשלמת הסיכומים שהוגשו בפני הרכב דנן.
טענות האיש
הבעל מבקש לחייב את האשה בגירושין, תוך הפסד כתובתה. הבעל עזב את הבית שבו גרו הצדדים בחודש יוני 2017, לאחר שהאישה סילקה אותו מהבית באיומים שתזמין לו משטרה אם לא יעזוב. האשה מנעה מהבעל חיי אישות. הבעל טען שהאישה בגדה בו במובן של חוסר שמירה על ערכי הדת ואולי גם בגידה ממשית עם גבר זר, לאור התנהגותה. האשה שמה עיניה באחרים, עשתה לייזר באבר המין מבלי לספר לבעל על כך, לא עשתה את מטלות הבית, לא בישלה, מרדה מתשמיש, הפסיקה לשמור על אורח חיים דתי, חיללה שבת בפרהסיה, אכלה נבלות וטרפות, הייתה נוסעת לתל אביב בלי להודיע או לבקש רשות מהבעל, הלכה לפאבים, נסעה לצימרים, הייתה מביישת ומשפילה את הבעל, האשה לא בקשר עם שנים מהילדים. הבעל מבקש לסדר את הגט או לקבל היתר נישואין לאלתר מפני שהמצב גורם לו למכשולות. האיש טוען שמדברי האישה בסיכומיה ניכר שאינה מעוניינת בו, ולפיכך דינם כבני זוג המורדים זה על זה שיש לחייב אותם להתגרש. בנובמבר 2018 הביא ביה"ד את הצדדים להסכמות שהאיש ישלם לאישה סך של 50,000 ₪, יפרע חובות בבנק, יטהר את שמה של האשה ולאחר מכן יתגרשו, ההסכמות התקבלו בקניין בבית הדין ולכן הן מחייבות. מכחיש כל קשר עם אשה אחרת. במשך חיי הנישואין הבעל השביח מגרש של האשה בהוספת מאות אחוזי בניה, ההשבחה שייכת לבעל מדין אכילת פירות, ויש לכך משמעות ביחס לדיון על הכתובה.
טענות האשה
האישה עומדת על תביעת כתובתה ומבקשת לקבל את מלוא סכום הכתובה בסך 555,000 ₪. ההסכמות בבית הדין ביחס לתשלום 50,000 ₪ בלבד עבור הכתובה, לא מחייבות כי לא היה קנין. ביחס לגירושין, בתחילת ההליך האשה לא הביעה את עמדתה בצורה ברורה, אך לא טענה שמבקשת שלום בית, רק ציינה שעומדת על זכויותיה ואינה ממהרת להתגרש מבלי שתקבל את זכויותיה ואת כתובתה. בסיום ההליך האשה הביעה את סלידתה מהבעל ורצונה בגירושין באופן עקרוני, אך אינה מוכנה להתגרש עתה ללא קבלת הכתובה. הבעל לא הוכיח שום עילת גירושין, הבעל עזב את הבית ללא הצדקה. הבעל לא נהג כבוד באשה במשך כל החיים המשותפים, התעלל ואמלל את האשה, התעללות נפשית וכלכלית באשה ונהג באלימות גופנית כנגד הילדים. האשה עשתה את צורכי הבית, ולא בגדה בבעל, והבעל הוציא עליה שם רע לשווא. הבעל השפיל אותה, ואף הקליט וצילם אותה בלא ידיעתה גם במצבים אינטימיים, בית המשפט חייב אותו לשלם לה על כך סך של 30,000 ₪. האישה מבקשת לקבל את מלוא כתובתה בין היתר בטענה שאם הבעל הרבה לצלם ולתעד אותה ולא עלה בידו לתעד כל ראיה לטענותיו, הרי שאין בטענותיו ממש. יום לפני שהבעל עזב את הבית הבעל דרש לקיים יחסי אישות. הבעל דרש לקיים יחסי אישות פעמיים ביום וזה לא אפשרי. מכחישה שאיימה להזמין משטרה, הבעל עזב מעצמו. חושבת שיש לבעל אשה אחרת. יש לעכב את הגירושין עד שתקבל את הפיצוי הראוי לה מאחר שהבעל גרם לפרוק הנישואין. אין לתת לבעל היתר נישואין, האשה תקבל גט ביחד עם הפיצוי המגיע לה.
דיון
בעניין תביעת הגירושין, כיום שני הצדדים מוגדרים מורדים זה בזה. הבעל תובע להתגרש, האשה סולדת מהבעל ולא רוצה בו יותר. בכל ההליך האשה לא דיברה על שלום בית אלא רק על קבלת זכויות. בסיום ההליך האשה גילתה מהו יחסה האמיתי כלפי הבעל, האשה לא מעוניינת בבעל ומודה על הפרוד שנוצר. טענות האשה על התנהגות הבעל ועל החיים הקשים שהיו לה עמו מחזקות את הקביעה שהצדדים מאסו זה בזה עוד בטרם הפרדה, ולכן כיום שניהם מוגדרים מורדים זה בזה. הפרוד הארוך שנמשך למעלה משלוש שנים העמיק את הנתק ואת הסלידה הקיימת בין שני הצדדים, כך שכיום שני הצדדים נמצאים בנתק מוחלט ללא כל רצון לחזרה מצד שניהם כאשר רצון שניהם בגירושין. הסיבה היחידה שהאשה לא מסכימה לקבל את גיטה היא רצונה בקבלת פיצוי עבור הסכמתה לקבלת הגט, אך אין שום רצון מצד האשה בשלום בית. מאחר והצדדים מוגדרים מורדים זה בזה, חל חיוב בגירושין כדברי רבינו ירוחם המפורסמים המטיל חיוב בגירושין בשל המרידה ההדדית. על כן יש לקבל את תביעת הגירושין של הבעל, והאשה חייבת לקבל את הגט ולמעשה חל חיוב גירושין הדדי על שני הצדדים. הגט יסודר במועד הראשון שיקבע על ידי המזכירות.
עתה יש לברר את שאלת זכאות האשה בכתובה.
הדיון יתחלק לשלושה חלקים, כדלקמן:
- זכאות מעיקר הדין.
- תוקף הסכמי הפשרה בעניין הכתובה שהיו במסגרת הדיונים בבית הדין.
- קיזוז זכויות המגיעות לבעל מהכתובה.