חיוב כתובה בבעל שסילק את אשתו מהבית ומשרך דרכו עם נשים זרות

בפני ביה"ד תביעת אשה לכתובתה.

הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך ...... לאיש אלו נישואיו השניים ולו שלושה ילדים מנישואיו הקודמים. לאישה אלו נישואיה הראשונים. לצדדים בת אחת משותפת [א'] ילידת 2021.

לצדדים הסכם ממון שנחתם בתאריך 17.4.19.

בתאריך 10.6.21 הגישה האישה בקשה לישוב סכסוך. בתאריך 16.1.22 הגיש האיש תביעת גירושין לבית הדין. בפני בית הדין נידון תיק הכתובה, סך הכתובה 1,000,000 ש"ח (מיליון ש"ח).

הסדרי השהות ומזונות הקטינה נידונים בבית המשפט.

לאחר קריאת חומר הראיות הרב שהוגש לבית הדין ודיוני ההוכחות שהתנהלו הכוללים חקירת עדים, עולה דבר ברור שיש עובדה אחת מוסכמת שאינה נתונה לוויכוח והיא שמתאריך 6.5.21 הצדדים לא מתגוררים תחת קורת גג אחת.

שאר הדברים נתונים בוויכוח כאשר לכל אחד מהצדדים גרסה אחרת למה שהתרחש, כאשר אין מנוס לומר שאחד הצדדים אינו דובר אמת וזאת בלשון המעטה.

להלן גרסאות הצדדים:

גרסת האיש

לדברי האיש, האישה מלכתחילה תכננה להתחתן על מנת לסחוט ממנו כסף. לשיטתו, מדובר באישה מניפולטיבית וחמדנית שכל מטרתה בנישואין הייתה להשיג חיי נוחות. האישה שיקרה וטענה שנכנסה להריון, ולכן הם התחתנו, ולאחר מכן תכננה כיצד להתגרש ולסחוט מהאיש כסף. בתאריך 6.5.21 האישה עזבה מרצונה את דירת המגורים המשותפת ללא סיבה.

לדברי האיש, על מנת לזכות בתביעת הכתובה פנתה האישה לחברה של חברה בשם ל' ושכנעה אותה לפתות את האיש, על מנת לתעד את הדברים ולהוכיח שהאיש בוגד והיא זכאית לכתובתה. ל' הסכימה בתחילה ופנתה לאיש בפייסבוק. ביניהם לא קרה דבר למעט הודעות סתמיות. לאחר שהבינה שהמטרה היא לא רק הצעת חברות בפייסבוק אלא גם פגישה ומגע גופני, והאישה אף הציעה לה כסף לשם כך, היא התחרטה, פנתה לאיש וסיפרה לו את הדברים.

לאור מעשה חמור זה, האישה לא זכאית לכתובתה.

יש לציין, שהאיש ובאי כוחו בכתב הסיכומים מתארים את האישה במילים חריפות, מזלזלות ופוגעות. בית הדין קרא את הדברים. נראה שהאיש עבר כל גבול בתיאור הנ"ל ולכן בית הדין לא מוצא לנכון לחזור על האמור, אך בהחלט מוצא לנכון להעיר שלפעמים כל המוסיף - גורע, וד"ל.

גרסת האישה

לדברי האישה היא התחתנה מתוך אהבה ומתוך רצון להקים בית. היא אכן הייתה בהריון לפני הנישואין אלא שעברה הפלה טבעית.

הבעל נהג באלימות במהלך הנישואין.

בתאריך 6.5.21 היא נזרקה מהבית על ידי הבעל כאשר בתה על זרועותיה, ללא החפצים המינימליים.

הבעל מנע ממנה להיכנס לדירה ואף החליף את המנעול בבית.

לדבריה, הבעל התרועע עם נשים אחרות, לפחות שלוש נשים שהיא ציינה בשם.

האישה מכחישה כל קשר עם ל'. לדבריה, הם נפגשו בחתונה של חברה משותפת ומעבר לכך לא יצרה איתה קשר, ובטח שלא ביקשה ממנה לפתות את בעלה.

האישה טוענת שהאיש הטריד ואיים על העדות אשר זומנו, ואף ניסה להשיג תצהירים שקריים.

לדברי האישה ולאור האמור היא זכאית למלא כתובתה.

כאמור, בין הצדדים ארבעה ויכוחים עובדתיים מרכזיים:

א. האם הייתה אלימות של האיש כלפי האישה.

ב. האם לאיש היו מערכות יחסים עם נשים אחרות.

ג. האם האישה עזבה את הבית מרצונה או גורשה.

ד. האם האישה פנתה לל' על מנת לפתות את האיש.

מטבע הדברים, לחלק גדול מהוויכוחים קשה להביא ראיה מוחלטת שתוכיח את הדברים היות ומדובר בדברים שבין איש לאשתו הנעשים בחדרי חדרים, וחלקם אף נוגעים לדברים שבלב, עם זאת, לחלק מהדברים הובאו ראיות וגם טענות כנגד הראיות.

היחס של האיש לאישה

האישה מתארת אירוע אלימות שהתרחש לדבריה בתאריך 13.6.20. האירוע הוקלט ותומלל. מהתמליל עולה בבירור שהאיש קילל את האישה בצעקות 'מטומטמת', 'את כלום בשבילי' ועוד (עיין עמוד 1, עמוד 7 שורה 27, עמוד 8 שורה 3 ובהמשך העמוד, עמוד 10 שורות 4, 6).

האיש מאיים על האישה:

"עם אנשים הכי גבוהים עם אנשים עבריינים משפחות פשע אני התעסקתי עם כולם" (עמוד 4 לתמלול שורה 8 והלאה)

נשמע שהאישה צועקת:

"אל תבעט בי תפסיק כבר" (עמוד 1 שורה 15)

ובהמשך (עמוד 10 שורות 16 והלאה):

"מה אתה זורק עלי דברים" (ובתמלול נכתב "נשמע רעש שנחזה להיות אלימות").

כמו כן האיש מגרש את האישה מהבית (עמוד 1 שורות 16 והלאה, עמוד 2 שורות 17 והלאה עמוד 4 שורות 20 והלאה, עמוד 8).

האישה עצמה מתחננת על נפשה ומבקשת להישאר ושיעזוב אותה ומגיעה למצב של בכי (עמוד 5 שורה 2, עמוד 10 שורות 16,25, 29).

האיש נחקר על הדברים בתאריך 9.1.23 (עיין שורות 360-371 לפרוטוקול).

האיש לא הכחיש את האמור ואמר שמאשר את מה שמופיע בתמלול. כמו כן, לשאלת ב"כ האישה האם אמרת לה 'אם אני אתפוס על חצי שקר תראי איך זה יגמר', השיב האיש – 'ותפסתי אותה'.

בנוסף האיש אישר שאביו הגיע למקום כדי 'להרגיע את העניינים' כדבריו.

קללות נוספות ויחס מזלזל אפשר למצוא בהודעות ווטסאפ ששלח האיש לאישה הכוללות קללות כגון 'נצלנית', 'דוחה', 'עבריינית' ועוד קללות שהושמטו, המשקפים זלזול באישה ועוד.

מערכות היחסים של האיש עם נשים אחרות

בתאריך 3.2.22 בדיון שהתקיים בבית הדין הוכח שהאיש בילה עם מאהבתו ח' בסוף שבוע במלון נומה. (עיין שורות 45-63 לפרוטוקול הדיון)

המעיין בפרוטוקול הדיון יראה כיצד האיש טוען שלא מש ממיטת חוליו של אביו, ואחיו, שייצג אותו, מגבה את הדברים, שהוכחו כשקר על ידי דו"ח חוקר.

הקשר עם גב' ח' החל בהודעות כבר ביוני 21 (עיין בפרוטקול הדיון מתאריך 13.2.23 שורות 63 והלאה) ונמשך עד כדי בילוי משותף בסוף שבוע בבית מלון, כמוזכר לעיל.

בעוד האיש נשוי ובעודו לדבריו פונה לאישה בניסיון שלום בית, האיש מנסה ליצור קשר עם הגב' נ'.

האישה הציגה תכתובת שלה עם נ', בתכתובת גברת נ' שואלת את האישה האם א' (ומציגה תמונה שלו) הוא בעלה? וכאשר האישה משיבה בחיוב, היא מספרת שהוא מציג את עצמו כגרוש ומנסה להיפגש איתה. גברת נ' מספרת שהיא פנתה אל האישה לאחר שראתה תמונות של הצדדים בחתונה ובטיול, והחליטה לברר האם באמת הוא גרוש.

גברת נ' צרפה את ההתכתבות שלה עם הבעל, ובין היתר, בתשובה לשאלה מה המטרה של ההיכרות, הוא משיב, רק רציני אין לי אנרגיות או רצון לבזבז זמן. ובתשובה לשאלה מה הסטטוס שלו, הוא משיב "גרוש".

האישה מצרפת גם פניה של מ' אליה.

גם גברת מ' מספרת לה שבעלה פנה אליה בפייסבוק ולאחר שראתה בפייסבוק שלו אותה, שאלה אותו מה הקשר ביניהם? והוא ענה ש"כבר שנתיים הוא פרוד". למרות זאת היא החליטה לפנות אליה לברר. גם מ' צרפה את ההתכתבות של הבעל איתה, התכתבות שכל עניינה ניסיון להכיר אותה ולפגוש אותה.

כאשר מ' כותבת לו (לאיש), שהיא מוכנה להמשיך את ההיכרות בתנאי שהיא תשלח את ההתכתבות לאשתו, האיש משיב לה :

"עושה רושם שנשלחת לפתות אותי"

ועל זה משיבה מ' שזה לא סביר מסיבה פשוטה, שהוא פנה אליה ולא היא פנתה אליו, תגובת הבעל הייתה:

"הייתי בטוח שש' שלחה אותך אלי. כנראה טעות. המשך ערב טוב וחיים טובים".

תגובת מ' הייתה:

"אולי כדאי שלפני שאתה פונה לבחורות תתגרש".

האיש נחקר על ההודעות הללו (עיין פרוטוקול הדיון מתאריך 13.2.23 שורות 31 והלאה) והשיב – 'הכול פיקטיבי פה'.

בסיכומים מוסיף הבעל ואומר שכל האירועים המתוארים התרחשו לאחר הפירוד.

למרות תגובת הבעל, מכל האמור עולה תמונה ברורה של בעל שאינו נאמן לאשתו, ובזמן שהוא נשוי בוגד בה ופועל בדרכים מניפולטיביות על מנת להשיג את מטרותיו.

האם האישה עזבה את הבית או גורשה

בתאריך 6.5.21 שלח האיש הודעה לאישה בזה"ל:

"את ההודעות המפגרות והמניפולטיביות שלך תשלחי לבני הזוג המפגרים שהיו לך ולא לי. אני לא יוצא לשום חופשת לידה זה נגמר. אין לך לאן לחזור לבית שלי."

ובהמשך כותב האיש:

"אני מודיע לך שהסכם הממון נכנס לתוקף מהיום 6.5.21."

לדברי האישה, סוכם בין הצדדים שחופשת הלידה תתחלק ביניהם, כך שהיא תצא לחופשה במשך חודש וחצי ולאחר מכן יצא האיש לחופשה.

יש לציין שהאיש בחקירה הודה שהוא הגיש טפסים למל"ל בחתימת ידו לצורך חלוקת חופשת הלידה כאמור. (עיין פרוטוקול הדיון מתאריך 9.1.23 שורות 374-397).

ביום בו הייתה אמורה האישה לחזור לעבודה, החליט האיש שאינו מוכן להישאר עם הקטינה, ובעקבות זאת העביר את הקטינה לרכב האישה ושלח לה את ההודעה לעיל.

האישה חזרה לבית הצדדים וביקשה להיכנס לדירה, האיש סירב, האירוע מתועד. ולאחר מכן אף שלח לה הודעה שמהיום מופעל הסכם הממון שנחתם ביניהם. (ההודעות הובאו לעיל).

האיש אף החליף את המנעול של הדירה על מנת למנוע כניסה של האישה לדירה.

תמלול נוסף שהוגש לבית הדין בעניין הסילוק, אף הוא מאשר את גרסת האישה.

בתמלול, האישה אומרת לאיש שהיא נמצאת בכניסה לבית עם התינוקת, והאיש אומר שזה לא מעניין אותו ומסלק אותה מהמקום.

לאחר דין ודברים בהם האיש חוזר על דבריו שהאישה מסולקת מהדירה, האישה מבקשת את החפצים האישיים שלה, ואת האוכל של התינוקת, והאיש משיב שהוא יוציא להם את הדברים החוצה. האיש נחרץ בסירובו עד כדי כך שכשהאישה מבקשת להיכנס לשירותים הוא מסרב. יש לציין שבמהלך העימות האיש קילל את האישה ואת הוריה, ולמרות תחנוני האישה והסבריה שהילדה סובלת, הוא לא הסכים להכניס אותה ואת הילדה.

יש לציין שבתאריך 3.7.21 התכתבו הצדדים בהודעות ווטסאפ. האיש כותב שהוא מעוניין בשלום בית (על כך התייחסנו לעיל).

תגובת האישה מאשרת את כל טענותיה, האישה מפרטת את התנהלות האיש, ההכפשות, הסילוק מהבית עם הילדה, ואף רומזת לרומן שמנהל האיש, ומסיימת 'אני מוכנה ורוצה לחזור לשלום בית, אבל בשביל זה אתה צריך לחזור בך מההתנהגות'. האישה מוסיפה וכותבת שהאיש כותב את ההודעות בעצת עורך דינו, ואם הוא היה רוצה, הם כבר היו מזמן ביחד בבית. יש לציין שהאיש לא מכחיש את הדברים. בהמשך האישה מנסה לתאם פגישה ביניהם על מנת לשקם את מערכת היחסים, האיש מתחמק, ובסוף לאחר שנקבעה פגישה - האיש מבטל אותה.

התמלולים הנ"ל דוחים את טענותיו של האיש, כפי שהובאו בסיכומים.

האיש טען ששלח לאישה הודעה על סילוקה כדי לזעזע אותה (סעיף יא), ושהאישה לא ביקשה שלום ולא ביקשה לשוחח איתו ולא הביעה שום התנגדות לכך (סעיפים יב,יג שם).

כל האמור מוכיח שהדברים אינם נכונים, וזאת בלשון המעטה, ואין בית הדין מעוניין להשתמש בביטוי "שקריים".

מסביב לאירוע המדובר ישנן הכחשות טענות והשגות, במידה רבה גם העובדות לוטות בערפל, כאשר חלק מהנידון מתנהל במקביל בתביעה בבית המשפט שהוגשה ע"י האיש וב"כ כנגד המעורבות בעניין.

ישנו ויכוח מי יצר קשר עם מי, האם הגברת ב' עם האיש או האיש עם הגברת ב', ובנוסף בשאלה האם הגברת ב' יזמה את הקשר עם האיש לבקשת אשתו, מתוך מטרה לנסות להכשיל אותו כדי להוכיח שהוא אינו נאמן על מנת לזכות בתביעה.

הגברת ב' נחקרה ארוכות ע"י באי כוח הצדדים (עיין פרוטוקול הדיון 13.2.23 שורות 127 והלאה), וגם הגרסה שלה לעובדות לא ברורה ולוטה בערפל, בעיקר לאור העובדה שברקע הדברים עומדת התביעה שהוגשה כנגדה כפי שהיא עצמה אמרה לפרוטוקול (עיין שורה 403 ושורה 436 והלאה), וכן הפחדות כפי שהעידה גברת ק' (שורות 120 והלאה) וכפי שאמרה הגברת ב'. (עיין למשל שורה 374 לפרוטוקול).

בית הדין לא רואה לנכון לרדת לעומקם של עובדות וכפי הנראה, גם אם דברי האיש נכונים, וכאמור הדברים כלל לא ברורים ואף לוטים בערפל כבד.

אך לאור האמור לעיל אין בהם בכדי לשנות את פסק הדין.

יש לציין שאמנם האישה פתחה את תביעת הגירושין בעקבות הגירוש מהדירה בתאריך 10.5.21, אבל האיש הוא זה שהגיש מיד אח"כ ב-20.5.21 בקשה לבית הדין לסידור גט בהסכמה.

על האמור יש להוסיף אירוע אחד, שגם אם אינו משפיע במישרין על הדיון ואינו מהוה ראיה מוחלטת, מכל מקום יש בו בכדי להעיד על אופן התנהלות האיש.

בתאריך 3.2.22 נטען ע"י ב"כ האישה שהאיש שהיה אמור לקיים הסדרי ראיה בסוף שבוע נמנע מלהגיע, ואף לא הודיע לאישה על כך, וזאת בניגוד לטענותיו שהאישה גורמת לניכור בין האב לביתו.

בתגובה לאמור טען בא כוח הבעל, שהוא גם אחיו של הבעל, שיש לו סיבה טובה למעשה. בא כוח הבעל תיאר כיצד אביהם חלה ואושפז בבית החולים, וכיצד הוא ואחיו לא משו ממיטת אביהם וסעדו אותו בבית החולים. בנסיבות הללו, טען, מובן למה לא התקיימו הסדרי הראיה, ומובן מדוע האיש בלחץ אירועים שכח מלהודיע על כך לאישה.

בית הדין שהתרגש למשמע הדברים וציפה לתגובה דומה של ב"כ האישה והופתע כאשר ב"כ האישה אמר יש לי מה לטעון כנגד זה.

לאחר קבלת הרשות ב"כ האישה איחל החלמה מהירה לאב, אבל הוסיף וטען שהאיש כלל לא היה בבית החולים אלא בילה עם מאהבת בבית מלון ואף הגיש דו"ח חוקר שהוכיח את הדברים. (עיין פרוטוקול הדיון שורה 45 והלאה)

אמנם האירוע היה כשנה לאחר הפירוד, והוא לא הסיבה לפירוד, אבל אין ספק שיש בו בכדי להעיד על אופן התנהלות האיש וזאת בשני עניינים:

א. האיש בעודו נשוי מבלה עם נשים אחרות.

ב. האיש לא דובר אמת וזאת בלשון המעטה.

לדעת בית הדין אירוע זה שופך אור על כל הדיונים והוויכוחים בתיק, וד"ל.

העולה מהאמור שהאישה זכאית לכתובתה.

כתובה מוגזמת

בעניין כתובה מוגזמת כבר נכתב באריכות בפד"ר כרך ט"ו ע' 211 ואילך, שורת הדין ח"ח ע' רמג וע' ער, ובספר עיונים במשפט אהע"ז ח"א סי' כד, ויעו' עוד בפסה"ד ביה"ד הגדול תיק 842107/1. ועוד. משכך אין כאן המקום להאריך בעניין זה, פסקי דין רבים נכתבו בעניין, יש המחייבים בסכום הגדול ויש עושים פשרה.

במקרה דידן כתובת האישה היא בסך מיליון ש"ח, מדובר בכתובה מופרזת/מוגזמת.

אמנם יש להבחין בין התחייבות על סכום שאין ביד החתן ביום החופה, אך מדובר בסכום שבאופן רגיל יוכל החתן לצבור במשך השנים, באופן כזה אין לראות זאת כאסמכתא, וכפי שהקשו התוספות מסכת כתובות דף נד עמוד ב ע"ש, לבין סכום שיש ביד החתן במועד החופה וההתחייבות על שטר הכתובה.

כפי העולה מהחומר שבתיק, הרי שבזמן ההתחייבות על הכתובה היה ביד החתן סכום זה. החתן דידן הינו אדם אמיד ומן הדין יש לחייבו בכל סכום הכתובה.

אך מנהג בתי הדין במקרים מעין אלו, לחייב את הבעל בחלק מהסכום, וזאת על פי שיקול דעת בית הדין, בהתאם לנסיבות.

משכך בית הדין קובע שהאיש ישלם לאישה עבור כתובתה סך של 520,000 ש"ח.

מסקנות

• האיש ישלם לאישה סך של 520,000 ש"ח עבור כתובתה וזאת בתוך 60 יום.

• אם האיש לא ישלם לאישה סכום זה בתוך זמן ה-60 יום, בית הדין ישקול חיובו בסכום גדול יותר.

• המזכירות תקבע מועד דיון לסידור הגט.

• ניתן לפרסם את פסק הדין לאחר השמטת פרטים מזהים.

   

  ניתן ביום ה' באב התשפ"ג (23/07/2023).

  הרב דניאל אדרי – אב"ד הרב אלעד עלי הרב משה זאדה

  עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה