חלוה נ' תעבורה

החלטה

המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה מיום 2.5.10.

המדובר בדוח שנרשם בעקבות צילום רכבו של המבקש הנוסע במהירות העולה על המותר. המבקש טען כי אביו הוא שנהג ברכב במועד הרלוונטי ושילם את הדוח, בלי ידיעתו של המבקש.

המבקש טען כי לא ידע כלל על העבירה והתשלום עד שקיבל לאחרונה הודעה ממשרד הרישוי כי רשיונו לא יחודש עקב עבירה זו.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי בין השאר כי הדוח נשלח והתקבל בכתובת המבקש בכפר יאסיף, ואילו אביו של המבקש מצהיר כי הוא מתגורר בכפר מג'ד אלכרום. בתגובה לטענה זו טען המבקש כי הדוח הגיע למעשה לידי אמו, הפרודה מאביו, ומתגוררת בכפר יאסיף, והיא שהעבירה אותו לידי האב ששילמו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי הדין הוא עם המשיבה ודין הבקשה להידחות.

ההלכה היא כי מרגע ששולם דוח, רואים את הנאשם על פי הדוח, כמי שהודה באשמה, נגזר דינו לקנס ואף נשא בעונשו. המקרים בהם ניתן להאריך מועד להישפט למרות תשלום דוח הינם חריגים ומיוחדים וזאת כאשר אדם לא ידע ולא יכול היה לדעת על הדוח ותשלומו וראו לעניין זה רע"פ 2096/07 ציפורה כוכבי נ' מדינת ישראל.

בעקבות פסק הדין בעניין כוכבי בבית המשפט העליון, והאפשרות שפתח בית המשפט העליון להראות כי המבקשת לא ידעה על הדוחות ששולמו נדון העניין מחדש והבקשה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי שקבע כי:

"הדעת וההיגיון מחייבים שהיא יכולה לדעת על הדו"חות שנתקבלו בבית הוריה ושולמו על ידי אחיה. לפיכך אין היא יכולה להישמע בטענה שלא יכלה לדעת על הדו"חות ועל העבירות שביצע אחיה ועל תשלום הקנסות על ידי אחיה.

ע"פ 40584/07 צפורה כוכבי נ' מדינת ישראל.

כמו כן קבע בית המשפט העליון באותו עניין בפרשה אחרת כי:

הטענה היא כי הודעת הקנס שולמה על-ידי בנו ובשל כך לא ידע ולא היה יכול לדעת על קיומו של הקנס. דין הטענה להידחות.

 בית המשפט המחוזי התייחס בפסק-דינו לטענת המבקש, לפיה במקרה דנן מתקיים החריג, אך דחה אותה לגופה בקובעו, כי לא נתקיימו במבקש התנאים המקיימים את החריג. וכך קבע:

 "... במקרה דנן, לא הראה המערער בדרך שאינה משתמעת לשתי פנים כי לא היה יכול לדעת על הגשת כתב אישום, ובמקרה זה דו"ח העבירה, ועל אחת כמה וכמה כאשר מפיו הוא אומר שקיימים בידו מספר כלי רכב שהיה צריך לדאוג לרישומם וקבלת כל דו"ח שיתקבל במענו, אם על ידי בנו בנהג ברכב ואם על ידי אחר המתגורר עמו...

סבורני כי במקרה הזה לא התקיימו התנאים שנקבעו בפסק דין כוכבי הנ"ל, ומשום כך, אין מקום להיעתר לערעורו של המבקש ולבטל את החלטת בית המשפט קמא".

 קביעה זו של בית המשפט המחוזי מקובלת עלי ולא מצאתי כל מקום להתערב בה.

רע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מדינת ישראל

מהאמור לעיל עולה כי טענה כללית שהמבקש לא ידע על הדוח אין די בה, והנטל הוא על המבקש להראות כי התקיימו נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן אשר מנעו ממנו לדעת על הדוח. במקרה דנן, התקבל הדוח אצל שני הוריו של המבקש, אשר אחד מעביר אותו לשני והשני משלמו, כשלושה חודשים לאחר מכן, במועד האחרון לתשלום, וקשה לקבל כי הדבר נעשה מבלי ידיעה כלשהי מצד המבקש, הבעלים של הרכב הנוגע בדבר.

אף לא מצאתי בבקשה כל הסבר הכיצד ידע אביו של המבקש, בעת קבלת הדוח זמן מה לאחר האירוע, כי הוא זה שנהג ברכב וביצע את העבירה, מדוע לא ניסה לברר עובדה זו עם בני משפחתו ומדוע לא שוחח איתם על כך והזכיר זאת בפניהם.

בנסיבות דומות כבר אמר בית המשפט המחוזי: