חמד בן עמאר סעד ואח' נ' מדינת ישראל

ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי  בחיפה בת"א 40287-06-12 מיום24.2.2016 שניתן על-ידי השופט ד"ר מ' רניאל

השופט נ' סולברג:

1. האחים חמד ורתיב סעד נחקרו, נעצרו, כתבי אישום הוגשו נגדם, והתנהל משפט פלילי. בשלב מסוים, החליטה הפרקליטות לחזור בה מכתב האישום נגד רתיב, ולאחר מכן גם נגד חמד; עקב כך זוכו השניים. השאלה הניצבת לפתחנו: האם התרשלה המדינה בהליכים שנקטה נגד האחים, והאם – ובאיזו מידה – חבה להם המדינה פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם?

2. ערעור מזה ומזה על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ד"ר מ' רניאל), שבו נקבע כי החל משלב מסוים של ההליך הפלילי היה על המדינה להפסיקו, ומשלא עשתה כן התרשלה; עקב כך חויבה המדינה לשלם פיצויים בסכום של 178,287 ₪ בתוספת מע"מ, וכן 78,000$, לזכותו של חמד; 68,000 ₪ לזכותו של רתיב; וכן הוצאות משפט בסך 47,200 ₪. המערערים בע"א 2979/15, הם האחים חמד ורתיב סעד (להלן: האחים), הטוענים כי רשלנותה של המדינה נרחבת מזו שנקבע בפסק הדין, והם משיגים גם על שיעור הפיצוי שנקבע; המערערת בע"א 3042/15, מדינת ישראל (להלן: המדינה), טוענת כי לא היה מקום כל עיקר לקבוע שהתרשלה, ומכל מקום היה על בית המשפט להתחשב באשם התורם של האחים, ובכך להפחית עד מאד, אם לא לבטל כליל, את החיוב בתשלום פיצויים.

תמצית העובדות

3. בלילה שבין יום 14.6.2008 ליום 15.6.2008 נזרק רימון הלם לעבר תחנת הדלק 'גל' בכפר ינוח. המשטרה הוזעקה למקום, וביום המחרת נגבתה הודעתו של בעל תחנת הדלק (להלן: המתלונן). מן ההודעה עולה שהמתלונן צפה בסרטון ממצלמת האבטחה המותקנת במקום, והבחין במכונית דומה למכוניתו של חמד, אף שלא היה בטוח בכך. המתלונן מסר שהוא חושד בחמד בזריקת הרימון, משום שחמד הוא אחיינו של ראש המועצה. זמן קצר קודם לכן נחקר ראש המועצה, ואף נעצר בחשד לשחיתות שלטונית, ובשבוע שקדם לזריקת הרימון הוטחו האשמות כלפי המתלונן מכיוון משפחתו של ראש המועצה, בחשד שהוא זה שעמד מאחורי התלונה שהביאה למעצרו של ראש המועצה.

4. בעקבות התלונה פתחה המשטרה בחקירה. ביום 23.6.2008 הוצאו צווי מעצר נגד האחים וכן גם נגד בן דודם הרמס סעד. למחרת הובא חמד, שכפר במעורבות באירוע, להארכת מעצר בבית משפט השלום בעכו. בית המשפט שוכנע בקיומו של  חשד סביר לכך שחמד ביצע את המעשה והורה על הארכת מעצרו עד ליום 27.6.2008. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי על ההחלטה להאריך את המעצר – נדחה.

5. החל מיום 24.6.2008 הפעילה המשטרה מדובב בתא המעצר של חמד. ביום 26.6.2008, במהלך חקירה, הודה חמד לפני חוקרת משטרה בזריקת הרימון. בהמשך אותו יום הסכים חמד לבצע שחזור של האירוע. אולם, למחרת היום, בעת דיון בבית משפט השלום בעכו בעניין הארכת המעצר, הודיע סנגורו של חמד כי ההודאה אינה הודיית אמת, וכך גם השחזור שנעשה בעקבותיה. אף על-פי כן האריך בית המשפט את המעצר עד ליום 30.6.2008, בקובעו כי מעבר להודאה ולשחזור קיימות אינדיקציות נוספות שיש בהן כדי לקשור את חמד לעבירה המיוחסת לו. בעקבות הודעת הסנגור, נחקר חמד פעם נוספת לצורך בירור העניין, ובחקירה זו חזר שוב בפירוט על הודאתו.

6. רתיב נעצר ביום 29.6.2008. הוא בחר לשמור על זכות השתיקה ולא להשיב לשאלות חוקריו. בדיון ביום 30.6.2008, האריך בית המשפט את מעצרם של שני האחים עד ליום 2.7.2008. ביום זה התקיים דיון נוסף, ומעצר האחים הוארך עד ליום 6.7.2008.