עמ"י
בית המשפט המחוזי חיפה
|
13259-09-10
08/09/2010
|
בפני השופט:
כמאל סעב
|
- נגד - |
התובע:
סילבר חנא
|
הנתבע:
משטרת ישראל תחנת שפרעם
|
|
החלטה
בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו (להלן: "בימ"ש קמא") אשר ניתנה ביום 06/09/2010 ע"י כב' השופט זיאד סאלח בתיק מ"י 8516-09-10.
בית משפט קמא נתבקש להאריך את מעצרו של העורר בגין חשד למעורבות בעבירה של הדחה בחקירה וקשירת קשר לפשע.
מהבקשה עולה כי העורר ביקש מנור חרירי לגרום לביטול תלונת מתלונן במשטרת ישראל. תלונת המתלונן אומנם הוגשה בחודש מאי 2010, אך מתברר כי ביום 05/09/2010 נורו כדורים לעבר מכוניתו של המתלונן. המכונית נפגעה ובנס המתלונן לא נפגע. בית משפט קמא האריך את מעצר העורר עד ליום 10/09/2010.
ב"כ העורר טוען כי אין כל מקום להאריך את מעצרו של העורר ואין כל ראיה שיש בה כדי לקשור בין סכסוך השכנים לבין הירי על רכב המתלונן. העורר הינו תושב לבנון ששירת בצד"ל ונמצא בארץ מאז נסיגת צה"ל מלבנון. לטענת הסנגור, המדובר באדם נורמטיבי שתרם למדינה רבות.
עוד טען הסנגור, כי החשודים האחרים המעורבים בסכסוך השכנים, נור וגם סוהיר, שנחקרו בקשר לחשד המיוחס לעורר, שוחררו. על כן סבור הסנגור, כי יש לנהוג באותה מידה עם העורר.
ב"כ המשיבה מבקש לדחות את הערר ולאפשר למשטרה לסיים את החקירה תוך שהוא מפנה את בית המשפט לחומר החקירה, לרבות העימותים שהיו בין העורר, נור וסוהיר וכן לחומר חקירה נוסף. ב"כ המשיבה הפנה את בית המשפט לפעולות החקירה המתוכננות אשר טרם בוצעו. לכן ביקש לאפשר למשטרה לסיים את החקירה בהיות העורר במעצר.
לאחר שעיינתי בהחלטת בימ"ש קמא, בחומר החקירה, בהודעת הערר, ברשימת הפעולות שהמשיבה אמורה לבצע בימים אלה (המדובר ב-9 פעולות שלטענת ב"כ המשיבה, מהן בוצעו 4 פעולות ונותרו לביצוע עוד 4 פעולות ופעולה נוספת התלויה בהתפתחות החקירה) ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערר.
המדובר בחקירה של ירי לעבר רכב, כאשר עובר לאירוע זה, התרחש אירוע קודם, שמצביע, לכאורה, על קשר בין שני האירועים וכי מחומר החקירה עולה כי ראוי שהחקירה תבוצע עד תום בהיות העורר במעצר.
אין באמור לעיל כדי לקבוע שקיים קשר הדוק בין סכסוך השכנים לבין אירוע הירי וייתכן שהאירוע האחרון מקורו בסכסוך בין המתלונן לבין אחרים. אולם מחומר החקירה עולה כי ראוי לאפשר למשטרה למצות את החקירה עד תום בהיות העורר במעצר.
הגם שהסנגור לא ביקש זאת, בחנתי את תקופת המעצר ולא שוכנעתי כי יש מקום לצמצם את ימי המעצר, זאת בהתחשב בפעולות החקירה שעל המשיבה לבצע, כמפורט במסמך שסומן על ידי בית משפט קמא באות ב/1.
על יסוד האמור לעיל אני דוחה את הערר.
תיק החקירה הוחזר למשיבה.
ניתנה היום, כ"ט אלול תש"ע, 08 ספטמבר 2010, בנוכחות העורר, בא כוחו וב"כ המשיבה.