טמפו אחראית לפי חוק האחריות למוצרים פגומים לפגיעה ביד כתוצאה מהתנפצות בקבוק בירה

1.      1.      בפני תובענה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 23.2.84, כתוצאה מהתנפצות בקבוק בירה, שייצרה נתבעת 1. נתבעת 2 ביטחה את נתבעת 1 במועדים הרלוונטיים, בפוליסת ביטוח אחריות.

העובדות

2.      2.      על פי הנטען, ביום 27.8.98, עת השתתפה התובעת בברית המילה של אחיה באולם שמחות, הרימה בקבוק בירה שחורה מסוג "מאלט", ובעודו אחוז בכף ידה, בטרם פתחה אותו, התפוצץ, וגרם לה לחתך עמוק באזור שורש כף יד שמאל, (להלן:"התאונה").

3.      3.      התובעת מבקשת לחייב את הנתבעות בנזקיה, בין מכח הוראות  חוק אחריות למוצרים פגומים, התש"מ-1980 (להלן: "החוק"), בהיות נתבעת 1 יצרנית הבקבוק, ובין בעילה על פי פקודת הנזיקין.

4.      4.      הנתבעות טוענות כי לא מדובר בפגם ביצור, אלא בפיצוץ שאירע כתוצאה מפגיעה חיצונית בבקבוק.

5.      כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת מומחה, באשר לסיבה לפיצוץ הבקבוק. כן הוגשה על ידי התובעת חוות מומחה רפואי, לפיה נגרמו לתובעת 5% נכות בגין התאונה. שיעור נכות זה מקובל על הנתבעות.

6.      6.      במסגרת פרשת ההוכחות נשמעה עדויותיהם של התובעת, אמה וחברתה אשר נכחו באירוע.

7.      7.      ביום 6.2.06 הודיעו הצדדים על הסכמה דיונית, לפיה מומחי הצדדים והמצהיר דוד הרלינג, מטעם הנתבעות, לא יחקרו. תצהיריהם יהוו ראיה, ללא חקירה נגדית. על יסוד ההסכמה הנ"ל, סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.

דיון

האחריות

8.      8.      המחלוקת המרכזית בתיק הינה מה גרם לפיצוץ הבקבוק. האם ארע כתוצאה מלחץ פנימי שמקורו בפגם בבקבוק, כטענת התובעת, או מפגיעה חיצונית כטענת הנתבעות.  

אחריות לפי חוק האחריות למוצרים פגומים

9.      9.      סעיף 2 (א) לחוק מורה:

"יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר (להלן - הנפגע), ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן."

10. 10. סעיף 3 (ב) לחוק, מקים חזקה לפיה:

"המוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין".

11. 11. בבחינת נסיבות המקרה, אתייחס לשני נושאים. הראשון, הראיות ביחס לאירוע בו התרחשה התאונה, והשני, הראיות באשר לטיב הפגם בבקבוק.

12. 12. אירוע התאונה - התובעת העידה כי התאונה התרחשה בתחילת המסיבה, בטרם הוגש אוכל לשולחנות, כאשר בקבוקי השתיה המונחים על השולחנות היו עדיין סגורים. גרסת התובעת לפיה ההתפוצצות ארעה ברגע שלקחה לידיה את הבקבוק, תאמה גם את גרסת עדת התביעה הנוספת. גרסה זו לא נסתרה.

13. 13. אין תימוכין בראיות לטענת הנתבעות, לפיה, יתכן וביושבם ליד השולחן, היכו האורחים על גבי הבקבוק באמצעות מזלגות או סכינים, והדבר גרם לפגיעה בבקבוק. התובעת ועדי הראיה האחרים כלל לא עומתו בחקירתם הנגדית, עם טענה כגון דא, ועל כן לא ניתן להעלותה כעת. מעבר לכך, מאחר ומדובר בברית מילה, שהיתה בראשיתה, הדעת נותנת כי השתוללות כזו אינה סבירה.