טנוס נ' ענתר

החלטה

1. בקשה לתיקון כתב תביעה על דרך הוספת סעד חלופי של שכר ראוי.

לטענת המבקש, ביסוד ההליך עמדה תביעתו כעורך דין נגד המשיב, לקוחו לשעבר, לתשלום שכר טרחתו מכוח הסכם שכר טרחה עליו חתום המשיב, עבור טיפולו המשפטי של המבקש בתביעתו של המשיב בגין תאונת דרכים בה היה מעורב, עד להפסקת ההתקשרות ביניהם באופן חד צדדי ע"י המשיב.

טוען המבקש כי בכתב תביעתו המקורי נכלל הסעד של שכר טרחה מכוח ההסכם בלבד. המשיב הגיש כתב הגנה והעלה טענות שונות לעניין תוקפו של הסכם שכר הטרחה ועל כן ובמידה ובית המשפט לא יקבל את טענותיו אודות תוקפו של ההסכם, בהיעדר עילת תביעה לסעד של שכר ראוי, עלולה תביעתו להידחות חרף העובדה שביצע פעולות שונות במסגרת הטיפול המשפטי שהעניק למשיב, המזכות אותו בשכר ראוי.

2.מוסיף וטוען המבקש כי אין בבקשה משום הוספת עובדות חדשות, שכן העובדות המקימות את העילה לשכר ראוי עולות בין היתר מכתב התביעה על נספחיו. בנסיבות אלה, לאור השלב המוקדם בהליך המשפטי בו נמצאים, ונוכח העובדה שיש בתיקון המבוקש כדי להניח בפני בית המשפט את המחלוקת ולהביא להכרעה צודקת של התביעה, יש מקום להיעתר לבקשה.

לטענת המבקש, יש להחיל בענייננו את תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, העוסקת בתיקון כתבי טענות ולפרשנות המרחיבה שהעניקה ההלכה הפסוקה לתקנה.

המבקש מפנה לרע"א 2345/98 דנגור נ' לובנה פ"ד נב(3), 427 וגם לרע"א 3319/06 כונס הנכסים נ' ג'ברה.

עוד טוען המבקש, כי אותם מקרים נדירים בעטיים תדחה בקשת תיקון כפי שהותוו בפסיקה כגון שיהוי רב, חוסר תום לב ופגיעה בהגנת הצד שכנגד אינם מתקיימים בענייננו שכן אפילו חלף זמן בין מועד הגשת התביעה לבין הגשת בקשת התיקון אין בכך בכדי למנוע היענות לבקשה שכן הבקשה הוגשה בשלביו המוקדמים של התיק לאחר שהתקיימה ישיבת קדם אחת בתיק העיקרי.

3. המשיב מתנגד לבקשה.

לטענתו, מדובר בהוספת עילה חלופית לעילת התביעה המקורית ולכן יש לדחות את טענת המבקש לפיה כביכול אין בתיקון המבוקש כדי לגרום כל נזק למשיב שהרי היה ולא יצליח המבקש בתביעתו ע"פ העילה המקורית, אזי דין תביעתו המקורית להידחות ועל כן אין פיצוי הולם בפסיקת הוצאות בגין בקשה זו.

מוסיף וטוען המשיב, כי אומנם ההלכה הפסוקה בעניין זה ברורה ואולם בשים לב לשלב המאוחר שבו נמצא ההליך, שכן עסקינן בתביעה שהוגשה בחודש 6/2010 מדובר בשיהוי רב או בחוסר תום לב.

המשיב טוען עוד כי נושא "השכר הראוי" הופיע לראשונה בפרוטוקול הדיון מיום 5.03.12 ביוזמת בית המשפט דווקא, וכי תחילתו של ההליך בכתב תביעה בסדר דין מקוצר, המלווה בבקשה לצו עיקול ואין ליתן לתובע יתרון דיוני נוסף ולהוסיף סרבול והכבדה בניהול התיק הנ"ל. לחילופין, מתבקש בית המשפט לחייב את המבקש בהוצאות לדוגמא.

דיון

4. בטרם אדון בבקשה לגופה מן הראוי לפרט את השתלשלות ההליכים בתיק:

התביעה המקורית הוגשה ביום 23.06.10 בסדר דין מקוצר על סך של 135,124 ₪, בהסתמך על הסכם שכר טרחה בכתב שנחתם בין הצדדים.

בדיון שהתקיים ביום 16.06.11 ניתנה למשיב רשות להתגונן בהסכמת המבקש והצדדים הסכימו להליך של גישור.

עקב פרישתו של השופט שחורי מכס השיפוט, הועבר התיק לטיפולה של כבוד השופטת לובנה שלאעטה חלאילה ובדיון שהתקיים בפניה ביום 5.03.12 הודיע ב"כ התובע, המבקש כאן,לראשונה ולאחר ששמע דברי בית המשפט שהוא ישקול תיקון כתב התביעה ע"י הוספת עילה לשכר ראוי. בנוסף, הועלתה הצעת בית המשפט לפסוק בתיק בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט ולב"כ הצדדים ניתנה ארכה למסור עמדתם להצעה בתוך 14 יום.

ביום 15.3.12, ובטרם מסר עמדתו להצעת בית המשפט דלעיל, הגיש התובע הודעה בצירוף כתב תביעה מתוקן. הנתבע, התנגד להגשת כתב התביעה המתוקן בדרך זו וביקש להורות על הוצאת כתב התביעה המתוקן מתיק בית המשפט משלא הוגשה בקשה לקבלת רשות מבית המשפט לתיקון כתב התביעה לרבות קבלת תגובתו לבקשה.

בית המשפט בהחלטתו מיום 18.03.12 קיבל את עמדת הנתבע וקבע כי על התובע המבקש תיקון כתב תביעתו, להקדים ולהגיש בקשה למתן רשות לתיקון כתב התביעה.

בין לבין הודיע ב"כ הנתבע שאינו מסכים להצעת בית המשפט למתן פסק דין בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט ועל כן הועבר התיק לטיפולי.