יצחקי ואח' נ' אופיר טורס ירושלים

פסק דין

התובעים הגישו תביעה קטנה על סך 16,000 ₪, בגין עגמת נפש שנגרמה להם לטענתם עקב פרסום מטעה וכוזב, מצד הנתבעת.

הנתבעת הינה חברת תיירות, נופש ופנאי, המפעילה, בין היתר, סוכנויות נסיעות ברחבי הארץ ועוסקת בארגון טיולים והזמנת שירותים לנופשים ומטיילים בארץ ובחו"ל.

בדצמבר 2008, רכשו התובעים מהנתבעת חבילת טיסה ושיט לאיים הקריביים במהלך חודש ינואר 2009. לטענתם, מתחילה התכוונו לרכוש מהנתבעת כרטיסי טיסה למיאמי, ומשם לצאת בשייט לכיוון האיים הקריביים. אולם, בעת שהיו במשרד הנסיעות של הנתבעת, המליצה להם נציגת הנתבעת לרכוש באמצעותה גם את כרטיסי השיט. לטענת התובעים, באותו מעמד הם ציינו במפורש לפני נציגת הנתבעת, כי רצונם שהשיט יהיה "ברמה גבוהה עם ספינה טובה", ויכלול ביקור ב-"איים אקזוטיים ויפים, כפי שהכל מתארים את האיים הקריביים".

התובעים השתכנעו מהמלצת צוות משרד הנסיעות של הנתבעת ורכשו באמצעותה כרטיסי טיסה למיאמי וכן כרטיסים לשיט של שבוע ימים באיים הקריביים. לטענת התובעים, עקב המלצות נציגי הנתבעת, הם הוטעו להאמין, כי השיט יכלול ביקור "באיים אקזוטיים ומיוחדים למראה ולשהייה", אולם בפועל כלל השיט עגינה לחופיהם של איים זניחים, מכוערים למראה, שאינם מזכירים במאום את המראה הזוהר והאקזוטי שהובטח להם.

לדברי התובעים, במהלך השיט עגנה הספינה לחופיהם של ארבעה איים שונים, אשר אף לא אחד מהם היה מיוחד או יפה למראה. שניים מן האיים הנ"ל, רואטן ובליז סיטי, תוארו בפיהם כאיים נחשלים ומלוכלכים המזכירים במראיהם מדינות "עולם שלישי". שני איים נוספים, שבהם ביקרו, קוזומל ואי נוסף הנמצא בבעלות פרטית של חברת הספנות, היו לדבריהם ראויים יותר לשהייה, אך גם הם לא הצדיקו שיט ממושך למרחק כה רב.

כמו כן, התובעים טענו, כי הוטעו על ידי הנתבעת לחשוב, כי היא תדאג להושיבם יחד בטיסות מן הארץ ואליה. ואולם, בפועל, בטיסה ממיאמי לניוארק אירע שהם נאלצו לשבת בנפרד. לטענת התובעים, הם גוללו את טענותיהם לפני הנתבעת במכתב ששלחו אליה ביום 28.1.2009, אך עד מועד הגשת התביעה לא זכו למענה.

על יסוד האמור, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת בפיצוי מלא עבור הטיסות ועבור השיט, בסך כולל של 3,988 דולר, כאשר על פי חישוב, שוויים אז הגיע ל-16,000 ₪.

הנתבעת הכחישה את טענות התובעים, כי נציגיה הציגו להם מצג מטעה שגרם להם לעגמת נפש. לעניין זה טענה מספר טענות:

ראשית – לטענתה, התובעים אישרו בכתב התביעה, כי מתחילה היה בכוונתם לצאת למסע שיט ממיאמי לאיים הקריביים, וזאת עוד לפני ששוכנעו לרכוש את חבילת התיור הכוללת שיט באמצעות הנתבעת. משמעות הדבר, לדבריה, היא כי התובעים ערכו בירור מקדים כלשהו לגבי כדאיות השיט לאיים הקריביים ולגבי אתרי התיירות המומלצים במסגרתו, ולכן אינם יכולים להישמע בטענה, כי הולכו שולל אחר מצג מטעה של נציגת הנתבעת.

שנית – הנתבעת טוענת, כי התובעים קיבלו לידיהם מבעוד מועד את תכנית השיט, כך שניתנה להם שהות לבחון אותה על כל היבטיה, וללקט, ככל מטייל סביר, מידע תיירותי נוסף בנוגע לאיים הקריביים בהם צפויים היו לבקר על פי מסלול השיט שנמסר לידם. העובדה שלא נהגו כך, והעדיפו להסתמך באופן בלעדי על שיקול הדעת של סוכנת הנסיעות נציגת הנתבעת ועל התרשמותה הסובייקטיבית, מצביעה לכך שנתנו את הסכמתם למסלול.

טענה שלישית שנשמעת בהקשר זה הינה כמאמר האימרה הידועה – היופי הוא בעיני המתבונן. הנתבעת אינה מכחישה, כי נאמר לתובעים שהאיים הכלולים בחבילת השיט הם איים אקזוטיים, אך היא טוענת ,כי מידת ההנאה ממקום מסוים, כמו גם הגדרתו כמקום "אקזוטי", הן עניין סובייקטיבי לחלוטין, ואין לקבל טענה להטעיה או למצג שווא בדבר יופיו או ייחודו של מקום כזה או אחר.

לעניין הטענה בדבר אי הנוחות שנגרמה לתובעים בשל הפרדתם בטיסה בדרכם חזרה ארצה, הנתבעת טוענת, כי עניין סידור המקומות בטיסה לא היה בידה ומעולם לא הוצג לתובעים מצג, כאילו עניין זה נמצא בשליטתה.

יש לציין, כי איש מן הצדדים לא טרח להציג את תכנית השיט או כל מידע אחר בנוגע לחברת הספנות או לגבי האתרים נשוא התביעה, ואילו הוצג מידע כזה – ניתן היה להסתייע בכך לצורך ההכרעה בין הצדדים.

על כל פנים, מתוך עיון בכתבי הטענות ומשמיעת טענותיהם בדיון, הגעתי למסקנה שהתביעה אינה מוצדקת, ודינה להידחות.

אכן, מכתב התביעה ברור, כי התובעים התכוונו לכתחילה לקיים שיט ממיאמי לכיוון האיים הקריביים, אלא שהם התכוונו לרכוש את חבילת השיט במקום אחר. מן העובדה שלא פירטו היכן התכוונו לרכוש את חבילת השיט ולא הציגו הצעה אחרת שהוגשה להם לקיום השיט הנ"ל, על ידי סוכנות נסיעות אחרת, אני למדה, כי בשלב שהגיעו לסוכנות הנסיעות של הנתבעת עוד לא היתה בידם הצעה חלופית.

האיים הקריביים, הידועים גם בשם "איי הודו המערבית", הם קבוצת איים גדולה (כ-7,000 במספר) הנמצאים ברובם בים הקריבי. האיים מתחלקים לאזורים שונים ונמצאים בריבונות של מדינות שונות, ומטבע הדברים, מחמת ריחוקם זה מזה ושונותם התרבותית, גם מראיהם שונים.

התובעים קיבלו את תכנית השיט לידיהם מבעוד מועד, ויכולים היו לברר על יעדי השיט אצל מכריהם או בחוברות התיירות הרבות ויתר מאגרי המידע שקיימים בנושא זה. בימינו, אין זה סביר, שאדם נוסע ליעד תיירותי מבלי שבירר דבר אודותיו, וכל ידיעותיו, תקוותיו וציפיותיו נסמכות על המלצותיה של נציגת סוכנות הנסיעות ביום רכישת חבילת התיור.

כמו כן, אין מחלוקת, כי התובעים זכו להפליג בספינה ראויה וטובה, וכי חווית ההפלגה עצמה היתה לשביעות רצונם. לפיכך, יש לומר, כי דרישת התובעים כי השיט לאיים הקריביים יהיה ברמה גבוהה התקיימה במלואה.

אשר לטענות בדבר מצג מטעה וכוזב שהציגה הנתבעת לתובעים בנוגע ליפי האיים בהם ביקרו במהלך השיט – ככל שמדובר במידת העניין וההתפעלות שמגלה תייר באתר זה או אחר, אמת המידה היא סובייקטיבית ולא ניתן לבוא לנתבעת בתלונות רק בשל כך שהתובעים התאכזבו ממראה האיים.