פסק דין
1.התובעת הגישה תביעה בסך של 22,000 ₪ כנגד הנתבעת. לטענת התובעת נכרת הסכם עבודה בין הצדדים שהופר על ידי הנתבעת, לכן התובעת טוענת שהיא זכאית לפיצוי בגין אבדן השתכרות בסך של 15,000 ש"ח ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובחוסר תום לב בסך של 7,000 ₪.
2.בית הספר לסיעוד בבית החולים ברזילי באשקלון, פנה למכללת ספיר בבקשה להפנות אליו מועמדים להוראת עברית בקרב האוכלוסיה הבדואית לצרוך תגבור ההכשרה בסיעוד.
3.התובעת, מורה במכללת ספיר, פנתה לאור זאת לביה"ס לסיעוד והציעה את שירותיה כמורה במסגרת האמורה. התובעת זומנה לראיון לתאריך 30.5.12 והוסבר לה שהמדובר בהוראת עברית במכינה לאוכלוסיה הבדואית וכי התקופה המתוכננת היא מאמצע ספטמבר 2012 עד לאמצע פברואר 2013. לבקשתה, קיבלה פירוט הימים והשעות וכן נאמר לה שהתשלום הוא לפי תעריך נש"מ. באותה פגישה נתבקשה התובעת להכין שלושה מבחנים בנושא הבנת המקרא שיתבססו על מבחן בגרות בעברית. ב- 6 ביוני 2012 נתבקשה להעביר קורות חיים וכן להעביר את שלושת המבחנים עד 10 ביוני (ולא 20 ביוני כפי שנתבקשה בפגישה מיום 30.5.2012), זאת נוכח דרישת מנהל הסיעוד בירושלים להעביר את המבחנים לבקרה.
4.התובעת העבירה את קורות החיים שלה בפקס ביום 7.6.12 אך לא העבירה את המבחנים אלא רק ביום 14.6.12 וגם זאת באמצעות פקס.
5.שאלוני המבחנים שהתובעת העבירה היו למעשה טפסים של מבחני בגרות בעברית משנים קודמות ולא מבחנים שחוברו על ידי התובעת כפי שנתבקשה להכין.
6.אותו יום הודיעה לה נציגת הנתבעת כי הנתבעת איננה מעוניינת בהמשך ההתקשרות איתה מאחר שהתנהלותה מעידה על חוסר מקצועות שהתבטאה בהורדת טפסים מהאינטרנט, במקום לחבר מבחנים בעצמה, וכן לאור העובדה שלא יכלה לעמוד במועד של הגשת המבחנים כפי שנתבקשה ביום 6.6.12. כאמור, המבחנים לא הומצאו ביום 10.6.12, ורק ביום 14.6.12 שלחה התובעת בפקס טפסי מבחן בגרות משנים קודמות ולא מבחנים שחוברו על ידי התובעת או נערכו על ידה. נציגת הנתבעת טענה כי ניתן היה להוריד את טפסי הבחינות שהועברו על ידי התובעת בנקל מהאינטרנט ולא לשם כך התבקשה מקצועיותה וניסיונה של התובעת כמורה לעברית. לנוכח התנהלות התובעת, כלומר העדר מקצועיות שהתבטא בהורדת טפסים מהאינטרנט והעבודה שלא יכולה היתה התובעת להיענות לבקשת הנתבעת להקדמת הגשת הטפסים בחרה הנתבעת שלא להתקשר עם התובעת ולא להעסיקה כמורה.
7.התובעת טוענת שביום 30.5.12 נכרת הסכם בינה לבית החולים הממשלתי ברזילי ולפיו התובעת תועסק כמורה ללשון אצל הנתבעת בקורסים ללימוד עברית. לטענתה העבודה אמורה היתה להתחיל באמצע חודש ספטמבר 2012 עד פברואר 2013 בהיקף של 100 שעות אקדמאיות. לאור זאת, מבקשת התובעת פיצוי בגין כל תקופת העבודה שאמורה היתה לעבוד (ספטמבר 2012 עד פברואר 2013) כאשר סכום ההשתכרות הצפוי הינו 15,000 ₪ (150 ₪ כפול 100 שעות) וכן פיצויי על פיטורים שלא כדין בסך של 7,000 ₪.
8.ב"כ הנתבעת טוענת כי לא נכרת בין הצדדים כל הסכם, ודין התביעה להידחות. לטענת הנתבעת אכן נערכה ביום 30.5.12 פגישה בין נציגת בית הספר לסיעוד בבית חולים ברזילי לבית התובעת במטרה לבחון את אפשרות העסקת התובעת כמורה לעברית במכינה בהיקף של 100 שעות, כשלב ראשון התבקשה התובעת להכין שלושה מבחנים בהבנת הנקרא שיתבססו על מתכונת של מבחן בגרות בעברית כדי שניתן יהיה להשתמש בהם לסינון לתלמידים שמבקשים ללמוד במכינה. גב' רחל ספורטה המזכירה של מנהלת בית הספר, גב' תמר לאור, העידה כי הפגישה היתה טרום התקשרות, בית הספר רצה לבדוק האם התובעת יכולה ללמד מספטמבר עד פברואר ולכן הוצגה לה מערכת השעות והוסבר לה כי התעריף הוא לפי תעריפי נציבות שירות המדינה.
9.כאמור התובעת טוענת שבין הצדדים נכרת חוזה ומשהפרה אותו הנתבעת, היא זכאית לפיצויים. התובעת העידה על עצמה שהיא מורה במכללת ספיר ומלמדת שנים רבות קורסים בלשון ובהבנת הנקרא. התובעת העידה כי בפגישה ביום 30.5.12 שאלה מה התעריף לשעה ונאמר לה שהשכר הוא 150 לשעה ומדובר בקורס של 100 שעות, היא הודתה שהתבקשה להכין שלושה מבחני מיון, לטענתה היא עברה על מבחני בגרות ב-10 שנים אחרונות כדי להכין את המבחנים אך הודתה בפנינו ששלחה בפקס מבחני בגרות כפי שהם ולא ערוכים. התובעת אישרה שב-6 ביוני התבקשה להעביר את קורות החיים והעבירה אותם ב-7 ביוני ואישרה שהתבקשה להעביר את המבחנים בהקדם.
10.לא ניתן לקבל את הטענה שנכרת חוזה ביום 30.5.13. התובעת בעצמה מודה ששלחה את קורות החיים שלה רק ביום 7.6.12, מכאן שהדרישה של בית החולים ביום 30.5.2012 שהתובעת תערוך את המבחנים אין לראותה כדרישה שניתנה לאחר כריתת החוזה, אלא כבדיקה לפני כריתת חוזה, עובדה זו מובילה למסקנה שהדרישה לקבלת מבחנים מהתובעת אינה דרישה במסגרת החוזית אלא טרום חוזית.
11.התובעת בעדותה הארוכה והמפורטת טענה כי נפגשה עם מזכירת מנהלת בית הספר, הוצגה בפניה תכנית העבודה, הוסבר לה התעריף והיא נדרשה להכין שלושה מבחנים. התובעת אישרה כי שלחה את קורות החיים רק ביום 7.6.12 והתובעת תיארה בצורה מאוד מפורטת את השתלשלות העניינים מיום 10.6.12 עד 14.6.12 והסבירה כי בשל אילוצים לוגיסטיים שלה שלחה את המבחנים רק ביום 14.6.12.
12.לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שלא נכרת חוזה בין הצדדים. בין הצדדים התנהל משא ומתן לקראת כריתת החוזה. התובעת התבקשה להכין מבחנים וניתן לראות בדרישה זו כמעין "מבחן מיון", מבחן שהנתבעת החליטה שהתובעת לא הצליחה בו. כאמור דרישה זו היתה לפני שהתובעת העבירה את קורות החיים שלה. התרשמנו שמנהלת בית הספר הגיעה למסקנה שהתובעת אינה מתאימה לעבודה הדרושה אצל הנתבעת. אנו מאמינים לתובעת שנקלעה לקשיים לוגיסטיים בהעברת המבחנים כפי שתיארה, אולם משלא השתכלל חוזה, והצדדים היו רק בשלבים המקדמיים של טרום חוזה אין מקום לקבל את התביעה.
13.גם אילו היה נכרת חוזה, כפי שטוענת התובעת, הרי מדובר בפגישה שנערכה ב-30 במאי כאשר התובעת שלחה את קורות החיים ב-7 ביוני וכבר ביום 14.6.12 ידעה התובעת שהנתבעת אינה מעוניינת בהתקשרות. תקופת העבודה אמורה היתה להתחיל שלושה חודשים לאחר מכן (באמצע חודש ספטמבר) ולכן גם אם היה נכרת חוזה, הוא נכרת לכל המוקדם ביום 8.6.12 ובוטל שישה ימים לאחר מכן. התובעת לא זכאית לפיצויים אותם דרשה. התובעת לא הוכיחה כל נזק שנגרם לה וממילא לא הוכיחה שפעלה להקטנת הנזק.
14.התובעת העידה בפנינו שעבדה על המבחנים במהלך הלילה בין 12 ל-13 ביוני. מנהלת בית הספר העידה בפנינו ואנו מקבלים את עדותה כי היא, המנהלת, הצליחה להרכיב את המבחן תוך שעה לאחר שהורידה את המבחנים מהאינטרנט בעצמה. יש לזכור שהתובעת לא עשתה שום עריכה למבחנים אלא שלחה את המבחנים כמו שהם ולכן לא מצאנו שיש לזכות את התובעת בשכר עבור עבודה זו, מה עוד שלא תבעה שכר בגינה.
15.סופו של דבר, התביעה נדחית. בין הצדדים לא נכרת חוזה, הפגישה ביום 30.5.12 היתה פגישה במטרה לבחון את אפשרות העסקת התובעת כמורה. אין בעובדה שמעסיק מודיע למועמד לעבודה בפגישתם הראשונה מהי תקופת העבודה, לוח הזמנים ואת השכר, כדי להסיק מכך שנכרת חוזה.
16.לפנים משורת הדין, החלטנו לא לחייב את התובעת בהוצאות בגין הגשת התביעה.
ניתן היום, י"ד סיון תשע"ג, (23 מאי 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
נציג ציבור עובדים
מר משה גולדפרב