כונס הנכסים נ' עיריית רחובות

עסקינן במחלוקת בין כונס הנכסים לעיריית רחובות [להלן: "העירייה"] בעניין דרישתה לחיוב קופת הכינוס בהיטלי שטחים ציבוריים פתוחים [להלן: "היטל שצ"פ"]. הצדדים ביקשו בהסכמה מתן החלטה על סמך כתבי הטענות שבתיק ולייתר התייצבותם לדיון שהיה קבוע ליום 4.8.19.

סמכות עניינית:

בחנתי את סמכותי לדון במחלוקת ומצאתי כי היא נגזרת מהסמכות לדון בכל עניין נשוא חלוקת קופת כינוס.

ברע"א 4650-06  עיריית תל אביב נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ [11.6.07] הוחלה סמכות רשם הוצאה לפועל בענייני ארנונה.

בבר"ע [מחוזי תל רביב] 1149-06 עיריית רעננה נ. אקרמן שוורץ כונסת נכסים [24.6.07 ] – הוחלה הסמכות כנ"ל גם בהיטלי השבחה ומס שבח.

בבר"ע [מחוזי י-ם] 782-05 שאול וולפשטיין בע"מ נ. עיריית פתח תקווה [30.8.05] נקבע, שמחלוקת בין כונס לרשות מקומית בעניין סדר קדימויות בחלוקה, נתונה לרשם ההוצאה לפועל ולא לבית משפט לעניינים מנהליים.

גם אם המחוקק קובע מסלול אחר כגון ערר, דרך ההשגה לא מוציאה בהכרח אפשרות לפנות לערכאות ר' ספרם של כב' השופט עודד מאור ועו"ד דגני, על כונס הנכסים, ע' 511 [להלן: "ספרם של מאור ודגני"].

מהאמור ברי כי יש לי סמכות לדון בעניין נשוא המחלוקת.

סקירת אירועים רלבנטיים בתיק, וטענות הצדדים.

כונס הנכסים מונה לתפקידו ביום 29.3.04 .

ביום 10.7.18 [הליך 239] ובין היתר, ביקש הכונס לאשר תשלום היטל השבחה לוועדה המקומית לתו"ב רחובות עבור תכניות בנייה שאושרו מאז מינויו. הכונס  הפנה לבג"צ 199/88 קצ"א בפירוק נ. יו"ר הוועדה המקומית לתו"ב קרית אתא, מג [1] ובספרם של מאור ודגני הנ"ל, ע' 565-568 . על פי מקורות אלו, קופת כינוס תישא בתשלום בגין היטלים רק בגין תכניות שאושרו לאחר תחילת הכינוס, כשיתרת החוב בגין היטל דינה כדין כל חוב שאינו בדין קדימה. עוד ביקש הכונס הוראות בעניין דרישת העירייה לתשלום 52,930 ₪ בגין היטל שצ"פ.

ביום 30.7.18 הוריתי לכונס הנכסים לשלם את חוב הארנונה בגין תקופת החזקתו בנכס וכן לשלם עבור היטל השבחה כפי התחשיב שערך, והוריתי לעירייה להוציא תעודת העדר חובות [אישור לטאבו] גם שטרם הוסדר חוב היטל שצ"פ, שעדיין לא היה ברור באופן סופי. הכול שולם וסודר.

הכונס תפס חזקה בנכס ביום 29.10.15 ומסר את החזקה לרוכשים ביום 19.6.18 [להלן: "תקופת ההחזקה"]. 

ביום 29.8.18 [הליך 250] דיווח הכונס כי ביום 2.8.18 התקבלה אצלו תגובת העירייה ולפיה, ההחלטה על הקמת שצ"פים התקבלה ביום 9.11.10 ועבודות ההקמה החלו בשנת 2011, עת החזיק החייב בנכס. הכונס ביקש כי אקבע שלא קמה חבות לקופת הכינוס בגין היטלי שצ"פ, שכן בתקופת ההחזקה לא אושרו  ואף לא ניבנו שצ"פים. הכונס הפנה לספרם של מאור ודגני לעיל בע' 569 , שם נכתב כי קופת כינוס תישא בהיטלי פיתוח רק מיום תפיסת החזקה בנכס ע"י הכונס. בקשה זו הינה הבקשה שלפני.

ביום 21.10.18 [הליך 251] התקבלה תגובת העירייה המאשרת כי הוציאה לכונס אגרת חיוב בסך 52,930 ש"ח ביום 19.6.18 [אגרה 17436]. העירייה הפנתה לחוק העזר לרחובות [שטחים ציבוריים פתוחים] התשע"א-2001 [להלן: "חוק העזר"] , שם בס' 7[ג] היא מונחית, כי בעת בקשה לקבלת 'אישור לטאבו' עליה תבדוק קיום חוב היטל שצ"פ ,וכך עשתה כאן. הנכס נמצא ברובע ה', יש מפת רובעי העיר ויש החלטת מהנדסת העירייה על הקמת שצ"פים ברובע ה'. נטען כי גם בשנים בהן החזיק הכונס בנכס הוקמו שצ"פים המשרתים את הנכס: פארק משה מזרחי [2014-2015] וגן חשמונאים [2017]. עוד נטען כי מפת הרובעים והחלוקה נבחנו בערכאות שונות ונמצאו סבירות. העירייה טוענת כי די ביצירת זיקת הנאה פוטנציאלית בין התשתית נשוא החיוב לנכס, לשם יצירת חבות בהיטל שצ"פ. בבסיס השיטה, מוסבר, כל בעל נכס בתחום רשות מקומית יישא כדי חלקו היחסי בכלל עלות תשתית.

ביום 15.11.18 [הליך 264] השיב הכונס: במכתב ב"כ העירייה מ2.8.18 נכתב שההחלטה הייתה בשנת 2010  והעבודות החלו ב- 2011  לרבות פארק משה מזרחי;   מאחר ובתוך סך 52,930 ₪ נכללות תקופות בהן לא החזיק בנכס, יש לחייב את קופת הכינוס רק בחלק היחסי; מ 2011 עד 2018 ועבור 5 עבודות לכאורה, יש לחייב את קופת הכינוס ב 20% עבור גן חשמונאים ו-5% עבור פארק משה מזרחי, וסה"כ 25% מסה"כ הדרישה , קרי 13,097 ₪. הכונס הוסיף כי הקדימות להיטל שצ"פ ככל שהוא קיים, הינה לקרן שבחיוב ולא לריבית וקנסות [ספרם של מאור ודגני הנ"ל , ע' 570]. 

בהחלטתי מיום 18.11.18 נדרשה העירייה לפרט אלו היטלי פיתוח שצ"פ הוטלו רק בתקופת החזקת הכונס בנכס, בצירוף אסמכתאות.

ביום 10.12.18 [הליך 264] שבה העירייה על תגובתה הקודמת מבלי לפרט.