אפוטרופוס לדין של חסוי עותר לפסוק שכר טרחתו בשיעור של 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ בגין תפקידו זה, אותו מילא בשבעת החודשים האחרונים. כיצד יש לבחון בקשתו ? זו השאלה הניצבת לפתחי כעת.
א.
הרקע לבקשה:
1. במהלך ניהול הליך התיק העיקרי שבכותרת הפך מר ל.ד. (להלן: "
החסוי") לחסוי מפאת מצבו הבריאותי והתעורר הצורך למנות עבורו אפוטרופוס לרכוש, לגוף ולענייניו המשפטיים.
2. אי לכך, הוריתי ביום 24/10/10 על מינוי בנו (המשיב 2), מר ד.ד. כאפוטרופוס לגופו ולרכושו של החסוי (להלן : "
ד.ד.").
3. יחד עם זאת ושעה שבין ד.ד. לבין אחיו ש.ד. (להלן : "
ש.ד. ") התגלעה מחלוקת קשה בעניין ניהול הרפת ובעניין מינויו של ש.ד. "כבן ממשיך" בנחלת ההורים, ראיתי לנכון למנות עבור החסוי את המבקש כאפוטרופוס לדין שייצגו בהליכים המשפטיים בסוגיית התביעה לביטול מינויו של ש.ד. "כבן הממשיך" ובעניינים אחרים שנגעו לניהול ענייני החסוי ואשר ילדיו היו חלוקים בהם.
4. האפוטרופוס לדין נפגש עם החסוי, עם הצוות הרפואי המטפל בו, עם הצדדים ועם בא כוחו הקודם של החסוי (עוה"ד ז.) ולמד את עניין התביעה שהוגשה בשעתו מטעם החסוי. כן ניסה האפוטרופוס לדין להעביר מסרים בין האחים על מנת לסייע בגישור על המחלוקות, אך ללא הועיל.
5. ביום 2/11/10 התייצב האפוטרופוס לדין לדיון בתביעה שבכותרת ודיווח על הידרדרות במצבו של החסוי אשר הביאה לאשפוזו בבית אבות סיעודי, על חוסר יכולתו לתקשר עם הזולת ועל ניסיונותיו להביא לפשרה בין האחים. האפוטרופוס לדין סבר באותו דיון שלא יוכל עוד להועיל לחסוי בתפקידו, מאחר ונוכח מצבו הבריאותי אין הוא יכול למעשה לשקף את עמדתו ודעתו (עמ' 11 שורות 19-20 לפרוטוקול מיום 2/11/10).
6. חרף הודעה זו של האפוטרופוס לדין ועל מנת לשמור על אובייקטיביות בייצוג החסוי בתביעה שבכותרת, ביקש בית המשפט כי זה ימשיך בתפקידו ויתייצב לדיוני ההוכחות וכך היה (ראה שם בין השורות 22-27). האפוטרופוס לדין נעתר לפנייה זו והודיע, כי יביא בהמשך דעתו בעניין התובענה לרבות רשמיו האישיים והתייחסותו למכלול החומר הקיים בתיק.
7. בפועל, התייצב האפוטרופוס לדין לדיון מקדמי אחד, לשני דיוני הוכחות ולדיון נוסף בבית המשפט המחוזי בנצרת ; הוא סייע בגיבוש פלוגתאות ומוסכמות בין ב"כ הצדדים, אך השתתפותו בחקירת העדים היתה שולית והוא לא הגיש סיכומים בתובענה שבכותרת.
8. כאמור בבקשה לפסיקת שכר טרחתו, טרח האפוטרופוס לדין והשקיע מספר שעות לא מבוטל בייצוג החסוי וכעת הוא מבקש, כי בית המשפט ייעתר לבקשתו ויפסוק לו שכר בשיעור של 20,000 ש"ח.
9. האפוטרופוס הכללי והאפוטרופוס לרכושו של החסוי (ד.ד.) לא מסרו על עמדה, חרף חלוף המועד לעשות כן ואילו ש.ד. התנגד לגובה שכר הטרחה, טען כי פירוט השעות נשוא הבקשה הינו מופרז, כי לא הוגשו סיכומים מטעם האפוטרופוס לדין ולכן אין לפסוק לו מלוא השכר שנתבקש. מנגד, לא הציע ש.ד. סכום אחר שייפסק כשכר עבור האפוטרופוס לדין.
ב.
פרמטרים לפסיקת שכר של אפוטרופוס לדין:
10. בעידן הנוכחי, הולכים ומתרבים מינויים של אפוטרופסים לדין ועם ריבוי המינויים כך מתגבר הצורך לגבש פרמטרים לפסיקת וקביעת שכר של אפוטרופוס לדין.
11. בניגוד לאפוטרופוס "רגיל", אשר מנהל ענייני היומיום וענייני כספים ורכוש של חסוי (או קטין), הרי תפקידו של אפוטרופוס לדין שונה הוא ; מטרתו לייצגו בבית המשפט, להביא עמדתו, לבטא רצונו ולדאוג לכך שעניינו של החסוי לא יקופח ו/או ינוצל בידי אחרים בשל העובדה שהוא אינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו.
12. בניגוד למפרקי חברות, כונסי נכסים ומנהלי עזבון אשר הדין מסדיר את פסיקת שכר טרחתם בזיקה לשווי הנכסים הממומשים או מנוהלים על ידם, הרי שביחס לאפוטרופוס לדין לא קיים דין דומה.
13. בפסיקת שכר טרחת אפוטרופוס "רגיל" קבעה הפסיקה כי אין זה ראוי לקבוע מסמרות באשר לאופן קביעת גובה שכר הטרחה ועל הדבר להיקבע על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ;
"לעניין זה הייתי מעדיף שלא ייקבעו מסמרות. זוהי פסיקת שכר, שבאופן עקרוני היא בבחינת חריג. יש, על-כן, לבחון כל מקרה ומקרה, בו יש טעם לפסוק שכר, על-פי נסיבותיו המיוחדות. כל שניתן לומר הוא, שראוי לו לבית המשפט להביא בגדר שיקוליו שני גורמים, היכולים וגם צריכים להשפיע על שיעור השכר:
א. מידת טרחת האפוטרופוס והיקף פעולותיו.