כלפון ואח' נ' לאומית שירותי בריאות

החלטה

לבית הדין הוגשה תביעה לנזקי גוף בהתאם לחוק בריאות ממלכתי, לאור פגיעתו של תובע 1' בתאונת דרכים, לרבות תשלומים בקשר עם טיפול בבית, וצו עשה. השאלה המקדמית שהתעוררה בתיק הינה שאלת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לדון בתביעת התובע, לאור היותה תביעה לנזקי גוף.

השתלשלות העניינים הרלבנטיים, בקצרה:

א.תובע מס' 1' עבר תאונת דרכים קשה. כאמור, ועל פי האמור בכתב התביעה, מדובר בתביעה שעילתה עילה נזיקית, והנוגעת גם לנושא הטיפולים הרפואיים של התובע ומימונם, בשל תאונת הדרכים שעבר.

ב.שאלת הסמכות העניינית הועלתה ביוזמת בית הדין, בהחלטת כב' הנשיאה דיתה פרוז'ינין ביום 2/1/11, לאור פסיקתה המנומקת בעניינו של ירין אדר מני – שירותי בריאות כללית, מיום 24/11/10, אשר קבעה כי לבית דין זה אין סמכות עניינית, בנסיבות דומות.

ג.בהתאם לכך, ביקש ב"כ התובעים מבית הדין להורות על מחיקת התביעה וכי התובעים מסכימים שהתביעה תועבר לבית משפט מחוזי מרכז (שם מתנהלת תביעת הנזיקין כנגד חברות הביטוח, בעניינו של התובע ).

ד.אלא שבינתיים הוגשה בקשה מטעם התובע שלא למחוק את התביעה לאור פסיקה סותרת של בית המשפט המחוזי שניתנה ע"י כב' כב' השופטת אסתר דודקביץ, הדנה בעניינו של התובע בבית משפט המחוזי מרכז, שם קבעה בתיק אחר (ת.א. 15916-05-10) כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות עניינית לדון בתביעות כנגד קופת החולים, וכי בתביעות מעין התביעה שבפנינו – מדובר בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה המוסמך לדון מכוח חוק בריאות ממלכתי.

ה.ביום 27/1/11 נתן בית דין זה החלטה לפיה מודע הוא לפסיקות הסותרות בין שתי הערכאות (בתי הדין לעבודה ובית המשפט המחוזי) בשאלת הסמכות העניינית. אולם, מאחר וככל הנראה הוגש ערעור על כך לבית המשפט העליון הומלץ על מחיקת התביעה והגשת תביעה חדשה לכשיינתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין.

ו.משלא התקבלה הסכמה להמתין לפסיקת בית משפט העליון בעניין הסמכות העניינית, ניתנת החלטה זו.

3. דיון:

א.חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד) תוקן במסגרת סעיף 39 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009-2010) (להלן: חוק ההתייעלות), באופן שהוסף לו סעיף 2(ב1)(1) הקובע כי "על אף הוראות סעיפים קטנים (א) (א1)ו-(ב), חובתו של הונוהג, וכן של מי שהתיר את השימוש ברכב כאמור בסעיף קטן (ב), לפצות את הנפגע, לא לחול לגבי נפגע שהוא תושב כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994... בשל שירותי בריאות הכלולים בתוספת השנייה או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק האמור, ובלבד שהנפגע זכאי להם לפי אותו חוק".

ב.מאידך, סעיף 54 לחוק בריאות ממלכתי, תשנ"ד –1994 (להלן:"חוק בריאות ממלכתי"), קובע את סמכותו העניינית של בית דין זה כבעל סמכות ייחודית לדון בכל תובענה שבין מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים וכו' – למעט תביעת נזיקין.

ג.כאמור, ביום 24.11.10 ניתן פס"ד מנומק, ע"י כב' הנשיאה פרוז'ינין, בעניינו של ירין אדר מני והנסמכת, בין היתר, על פסק דינו של כב' הנשיא (בחיפה) , השופט רמי כהן בתיק 7955-06-10 יוסף לוי נ' בי"ח לוינשטיין מיום 15.6.10 (המפורט ומנומק אף הוא). בפס"ד אלו העוסקים באותה סוגיה שבפנינו, נקבע כי לבית הדין לעבודה אין סמכות עניינית לדון בתביעה זו, וזאת לאחר ניתוח תכלית החוק ואף מההיבט של חוקתיות התיקון לחוק, ולאור הקורלציה שנוצרה בעקבות התיקון הנ"ל בין חוק הפלת"ד, חוק ההתייעלות וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בין השאר נאמר בפס"הד הנ"ל כי ליקוייו של המבקש נגרמו בשל תאונת דרכים ומשמע כי הורתם ולידתם של ליקויים אלו בעוולה נזיקית שאינה בסמכות בית הדין לעבודה. דברים אלו אף נכונים יותר גם מהצד המעשי על פיו יתברר עניינו של התובע בבית משפט אחד ולא יפוצל באופן מלאכותי ומכביד בין שני בתי משפט שונים.

ד.לאחר עיון בפסקי דין אלו הגעתי למסקנה כי גם בענייננו, כיוון שמדובר בתביעה שעילתה נזיקית (שמקורה כאמור בתאונת דרכים) - ולאור לשון סעיף 54 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, המוציא מתחולתו תביעת נזיקין - אין לבית הדין סמכות עניינית לדון בעניין.

ה.לאור זאת, יועבר עניינו של התובע לבית המשפט המחוזי מרכז, לו הסמכות לדון בתיק.

סוף דבר:לבית דין זה אין סמכות עניינית ולפיכך יועבר התיק על ידי מזכירות בית הדין לבית המשפט המחוזי (מרכז).

ניתנה היום, כ"ז אדר א תשע"א, 03 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.