כרמלה מנשה נ' רדיו הצפון החזקות בע"מ ואח'

לפני תביעת התובעת לתשלום פיצויים בגין הטרדה מינית ופגיעה בשם הטוב בסכום כולל של 6.2 מיליון ₪ (5.8 מיליון ₪ בגין הטרדה מינית ו- 400,000 ₪ בגין לשון הרע), וזאת בגין פינה שיוחדה לחיקוי התובעת בתוכנית הרדיו של הנתבעים 2 ו-3 (להלן: "סלוצקי ודומינגז"), ששודרה במסגרת תחנות הרדיו של הנתבעת 1 והנתבעת 5.

רקע

התובעת הינה אשת תקשורת ידועה ותחום מומחיותה הינו צבא וביטחון. בתחילת חודש יוני 2021 נחשפה התובעת לטענתה לקטע של חיקוי משפיל ומטריד שלה עצמה שבוצע במסגרת פינה בתכנית הרדיו סלוצקי ודומינגז, המשודרת אצל הנתבעת 1 בין השעות 07:00 ל- 09:00 בבוקר. במסגרת החיקוי נרמז שהתובעת צורכת סמים ומעשנת מקטרת לעישון מריחואנה ו/או חשיש ("באנג"), כמו כן הוצגה התובעת באופן נלעג ככבדת שמיעה תוך שהינה עושה שימוש במילים וביטויים בעלי אופי מיני בוטה הנאמרים לכאורה ישירות מפיה. כך למשל נאמר באותה פינה "גם אני נמשכת לאפרו אמריקאים"; "זה מזכיר לי את התקופה בה הייתי מעדכנת את הבור. מה שהיה שם לדן חלוץ למטה שאלוהים ישמור לא מבייש שום חמור"; "קבל ספוילר בכלי שלו לא היה מעצור"; "אפשר להירגע כי היום בבוקר קיבלתי תדרוך מיוחד מהמפכ"ל והיה מגניב, איפה? מאחורי שיח בארמון הנציב. הוא הבטיח לי שתוך חודשיים תחזור לי התחושה באזור הרגליים"; "אני סיפרתי לך על הקצין הירדני שהגשתי כנגדו תביעה לבית המשפט? איך נגמר? בדוגי בשכונת שועפט"; "עד כאן כרמלה ... שעושה נעים ללוחמי כיפת ברזל".

בסמוך למועד שידור הפינה הופיע ציוץ בטוויטר על ידי עמותה בשם "כולן (KULAN)" הפועלת כנגד האשמת הקורבן בעבירות מין ומתנגדת להחפצת נשים ופגיעה בהן תוך גינוי הטרדות מיניות (נספח 1 לכתב התביעה). בעקבות אותו ציוץ שודרו חלקים מקטעי החיקוי של התובעת במסגרת תכנית הטלוויזיה הצינור בערוץ 13 והתבקשה תגובתם של הנתבעים 2 ו- 3. הנתבע 2 רואיין לתכנית וציין "אני לא יודע על איזה קטע ספציפי את מדברת. את יודעת כמה חומר עובר בתכנית הזו? זו תכנית סאטירית ובגלל זה אנו מתנצלים בסוף. כל תכנית לפני כל מי שהיה שם. אין אצלנו דרך אגב אפליה מגדרית. אנחנו יורדים על גברים כמו שאנחנו יורדים על נשים. אם מחפשים פה איזה סקסיזם שוביניזם זה לא אצלנו".

לאחר החשיפה בערוץ 13 בתכנית "הצינור", שלחה התובעת באמצעות בא כוחה מכתב התראה לנתבעת 4, מנכ"לית הנתבעת 1, ובו דרישה להסיר את כל הקטעים מארכיון התחנה העוסקים בביזוי והטרדה מינית של התובעת ותוך שמירת הקטעים העוסקים בה. (נספח 2 לתביעה).

במכתב תגובה מיום 10.6.21 הנתבעת 4 התנצלה בפני התובעת על תכני התכנית מ- 8.6.21, והודתה כי מדובר בחציית גבול ומוטב היה לו המערכון לא היה מועלה כלל. עוד ציינה כי בוצעו צעדי מנע עתידיים למניעת הישנות הדבר, וכי הנתבעים 2 ו- 3 ננזפו. עוד ציינה כי הנושא עלה לדיון בתכניתה של העיתונאית ליאת רון "לא דופקת חשבון" בתחנה כבר למחרת ובו היא ביקרה את הנתבעים 2 ו-3 על תכניתם ואלה קיבלו את דברי הביקורת ומסרו שוב את התנצלותם בפני המאזינים והתובעת. עוד הוסיפה כי ביקשה להתקשר לתובעת ולהתנצל באופן אישי אך לא הצליחה להשיגה (נספח 3 לכתב התביעה).

התובעת לא התרצתה ובמכתב בא כוחה מיום 15.6.21 (נספח 6 לכתב התביעה) הודיעה לנתבעים כי ההתנצלות אינה מתקבלת לאחר שהתברר לה כי היא "כיכבה" לאורך השנים האחרונות בתכניתם של סלוצקי ודומינגז במסגרת פינה קבועה בעשרות רבות של מקרים בהם הפכה קורבן להטרדה מינית מתמשכת כשהדבר ידוע לכלל הנוגעים בדבר בתחנה, ותוך שהפכה להיות קורבן להשפלה מינית ותדמיתית וגרימת פגיעה חמורה בשמה הטוב, כמו גם היות אותן פינות בגדר הטרדה מינית עפ"י החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מינית") וביקשה בשל כך פיצוי.

הנתבעת 1 השיבה באמצעות בא כוחה, באופן ממצה, ביום 28.6.21. במסגרת תגובתה נשללו דרישות התובעת ונטען כי עסקינן בתכנית רדיו סאטירית עם פינות היתוליות, ראיונות מבוימים ב"השתתפות" אישי ציבור ותקשורת העולים לשידור בחיקוי סלוצקי בהם, בין היתר, דמויותיהם של עודד בן עמי, רזי ברקאי, רפיק חלבי ועוד, אליהם צורף גם חמשיר שבועי בביצוע חיקוי של יהונתן גפן. עוד נטען כי דמותה של התובעת הופיעה בתכנית כבר בשנת 2006, עוד שנים רבות קודם להצטרפות התכנית סלוצקי ודומינגז לרדיו צפון, עת תכניתם שודרה במקביל בשמונה תחנות רדיו שונות, בהן 5 תחנות רדיו אזוריות (רדיו תל אביב, רדיו דרום, רדיו חיפה, רדיו כל רגע ורדיו אמצע הדרך), תחנת רדיו ציבורית (רשת ב') וספיישל בתחנת הרדיו הצבאי (גלי צה"ל), כאשר רדיו צפון היא התחנה האחרונה המשדרת את סלוצקי ודומינגז, לרבות דמותה של כרמלה מנשה ולאורך 15 שנה, כאשר ברדיו צפון התכנית הינה לאורך תקופה קצרה יחסית. לכל אורך השנים לא התלוננה התובעת ולא הביעה התנגדות לנאמר בתכנית. ב"כ הנתבעים הדגיש במכתבו, כי התכנית שודרה גם בתחנת הרדיו רשת ב', בה משדרת התובעת שנים רבות, וגם שם לא העירו להם על הדמות האמורה ולפיכך העובדה כי נחשפה לתכנית רק ב- 8.6.21 אינה אמת. התובעת, כך נטען, אפילו התארחה בתכנית ודווקא בשל קיומה של אותה דמות כאשר השדרנים סלוצקי ודומינגז הצטלמו איתה באופן המעיד על כך שהדברים לא נתפסו כחמורים בידי המאזינים ולכן גם לא בוצעה פניה ע"י התובעת עוד קודם לכן. ב"כ הנתבעים אף ציין כי לא היתה בכוונת השדרים ומנהל התחנה לפגוע בתובעת והדברים נאמרו "במסגרת תכנית סאטירית עוקצנית שבה 'מככבות' שלל דמויות מעולם התקשורת והתרבות, כאשר למאזינים ברור היטב שלא מדובר בדמויות אמיתיות אלא בסאטירה". הנתבעים ציינו כי התנצלו והיו מוכנים להתנצל בפני התובעת אישית ואף להקצות זמן פרסום לעמותה שתוסכם בין התובעת לנתבעת 1 כמו מרכז סיוע לנפגעות אונס. מעבר לכך, דחו את טענות התובעת.

טענות התובעת כעולה מכתב תביעתה

לטענת התובעת, התנהלות הנתבעים מהווה הטרדה מינית מתמשכת, תוך שימוש באמירות גסות ובוטות באופן המנוגד לס' 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית, המגדיר הטרדה מינית כ"התייחסות מבזה ומשפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטיותיו המיניות". התובעת הדגישה כי הינה כתבת ופרשנית בכירה לענייני צבא וביטחון ואין לה כל עיסוק ולא במרומז בענייני מין/סקס ולכן גם לא היה כל מקום לייחס לה התנהלות מינית בוטה בסאטירה. עוד הוסיפה כי התנהגות הנתבעים נופלת גם לגדר ס' 3(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית, המגדיר הטרדה מינית גם כ"פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו לא ניתנה הסכמתו לפרסום".