ב"ה
בית דין רבני אזורי ירושלים
|
989527-4
20/01/2021
|
בפני הדיינים:
1. הרב מאיר פרימן - אב"ד 2. הרב דוד בירדוגו 3. הרב יצחק רבינוביץ
|
- נגד - |
התובעת:
פלונית עו"ד עידית לוי אגוזי וטו"ר נסים אברג'ל
|
הנתבע:
פלוני עו"ד עופר ליפשיץ עו"ד אתי גוהר עו"ד ו חן סויסה
|
פסק דין |
לפנינו תביעת האישה לכתובה.
רקע ועובדות
ביום י"ח במרחשון תשע"ח (07/11/2017) פסק ביה"ד פסק עקרוני בעניין תביעת האישה לכתובה, וז"ל פסק הדין:
"לאור כל האמור לעיל אין לאיש ראיה כלל שלאישה יש אשמה בגירושין, אלא להיפך, יש בדיקת פוליגרף שמאמתת את גרסתה שעברה אלימות נפשית, וחוו"ד של עו"ס. גם ללא ראיה כלל הייתה האישה זוכה לכתובתה היות שהגירושין יצאו ממנו ועליו מוטל להוכיח את אשמת האישה, דבר שבפועל לא נעשה.
לפיכך האישה זכאית למלוא כתובתה, דהיינו סך של 500,000 ₪, אך כאמור החיוב בפועל יהיה רק לאחר שתתקבל החלטת ביהמ"ש בעניין חלוקת הרכוש.
דעת הרב גדעון שריון:
לענ"ד יש לחייב על דרך פשרה בחצי מהכתובה בלבד, כלומר 250,000 ₪, מפני ששני הצדדים נמצאו דוברי אמת בבדיקת הפוליגרף ובהתחשב בסכום הגבוה שכתוב בכתובה ושיקולים נוספים שאין כאן מקום לפרטם. יצוין שוב שמדובר בפס"ד הצהרתי בלבד עד שיפסוק ביהמ"ש בעניין הרכוש.
דעת הרב יצחק זר:
עקרונית האשה זכאית לכתובה, הבעל לא הוכיח שם טענה לפיה האישה הפסידה את כתובתה.
אולם לגבי גובה הסכום שעל הבעל לשלם עבור הכתובה יפסוק בית הדין רק לאחר שבית המשפט יפסוק בעניין חלוקת רכוש הצדדים."
כלומר, דעת הרוב שעקרונית האישה זכאית למלוא כתובתה בסך של 500,000 ₪. ביה"ד המתין להכרעת ביהמ"ש בעניין הרכוש.
ביום 12/9/2019 הכריע ביהמ"ש לעמ"ש בנושא רכוש הצדדים.
ביה"ד ביקש לתת הכרעה סופית בעניין הכתובה לאור פסה"ד, ונכתבה החלטה ביום ב' בחשוון תש"פ (31/10/2019) וז"ל:
"פסה"ד מחולק לארבעה חלקים: נושא עבודת האיש בשנים 2003-2000, נושא הברחות כספים, נושא כספי המתנה והירושה שקיבל האיש מדודתו ונושא איזון הזכויות.
בעניין עבודת האיש בשנים 2003-2000 החליט ביהמ"ש שהאיש ישלם לאישה סך של 29,500 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מספטמבר 2001. סך זה בוודאי אמור להתקזז מתשלום הכתובה.
בעניין הברחות הכספים החליט ביהמ"ש לדחות את טענות האישה.
בעניין כספי הירושה החליט ביהמ"ש שאינם משותפים, ולגבי הסך של 200,000 ₪ שניתן במתנה הוחלט שלאיש הייתה כוונת שיתוף. רק ביחס לסך של 200,000 ₪ יש לדון מצד כפל הטבות, וביה"ד יחליט בעניין זה בהמשך.
בעניין איזון הזכויות החליט ביהמ"ש שכל צד יישאר עם זכויותיו, ולפיכך אין פה חיסרון של כפל הטבות.