לא הוכחה רשלנות רפואית בביצוע בדיקת קולונוסקופיה

פתח דבר

1.         עניינה של התובענה בפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע מס' 1 - מר יצחק הרמן (להלן: " התובע"), לטענתו, כתוצאה מבדיקת קולונוסקופיה שנערכה לו ביום 8/2/98 (להלן: " הבדיקה") על ידי הנתבע מס' 1 - הגסטרואנטרולוג ד"ר עמוס שטרנברג (להלן: " ד"ר שטרנברג"), אצל הנתבע מס' 2 - מוסד רפואי בשם בית גדי מדיקל סנטר בע"מ (להלן: " בית גדי").

            קולונוסקופיה היא בדיקת הדמיה של המעי הגס (ראו עדותו של ד"ר שטרנברג בעמ' 94 לפרוטוקול יום 27/3/07, ש' 15-16), שבמהלכה מוחדר מכשיר בשם קולונוסקופ אל המעי הגס דרך פי הטבעת. החדרת הקולונוסקופ מתבצעת באמצעות דחיסת אוויר למעי הגס - שמאפשרת את התקדמותו של המכשיר במעלה המעי הגס, תוך שהרופא שמבצע את הבדיקה מכוון את הקולונוסקופ על פי התפתלותו של המעי (ראו: עדותו של ד"ר שטרנברג בעמ' 18, ש' 25 עד עמ' 19, ש' 5). הקולונוסקופ הוא מכשיר המורכב מצינור גמיש המכיל סיב אופטי לצורך תאורה ומצלמה - שבאמצעותו ניתן לצפות בחלל המעי הגס ולבדוק קיומם של גידולים על דופן המעי. ייחודה של הקולונוסקופיה לעומת בדיקות הדמיה אחרות הוא שבדיקה זו אינה משמשת למטרות אבחון בלבד - אלא גם לטיפול (ראו עדותו של פרופ' אלכס דינבר, מומחה בכירורגיה מטעם התובע, בעמ' 13 לפרוטוקול יום 22/3/06, ש' 13-15; להלן: " פרופ' דינבר"): במהלך הבדיקה ניתן להעביר דרך הקולונוסקופ מכשיר עזר ובאמצעותו ליטול דגימה מגידול לצורך ביצוע ביופסיה (ראו עדותו של ד"ר שטרנברג בעמ' 108, ש' 15-18); או להכניס מכשיר עזר אחר שנקרא "סנר" (שצורתו כלולאה) שמשמש לכריתת גידולים באמצעות זרם חשמלי (ראו עדותו של פרופ' איתן סקפה, מומחה בגסטרואנטרולוגיה מטעם הנתבעים, בעמ' 115 לפרוטוקול יום 25/2/07, ש' 3-5 ובעמ' 137, ש' 8-10; להלן: " פרופ' סקפה"). אחד מן הסיכונים הצפויים בקולונוסקופיה הוא פרפורציה - התנקבות של דופן המעי הגס.

2.         כפי שיפורט בהמשך, התובע מייחס לד"ר שטרנברג שורה ארוכה של מעשי רשלנות רפואית בהתנהלותו עובר לביצוע הבדיקה, במהלכה ולאחריה; ולחלופין הוא טוען כי ד"ר שטרנברג ביצע בו מעשה תקיפה, והפר חובות חקוקות שקבועות בחוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996.

            עוד לטענתו של התובע, בית גדי שימש כמעסיקו של ד"ר שטרנברג במועדים הרלוונטיים לתובענה - ועל כן הוא נושא באחריות שילוחית לנזקיו; וחבותה של הנתבעת מס' 3 - הראל חברה לביטוח בע"מ - היא מכוח היותה המבטחת של ד"ר שטרנברג ובית גדי בביטוח אחריות מקצועית במועדים הרלוונטיים לתובענה (שלושת הנתבעים יחדיו יכונו להלן: " הנתבעים").

            התובעת מס' 2, גב' אסנת הרמן, היא רעייתו של התובע (להלן: " התובעת"; יחדיו יכונו להלן: " התובעים").

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים

3.         התובע הוא יליד שנת 1957, נשוי לתובעת ואב לשניים (ראו: סעיף 2 לתצהירו מיום 9/1/06, להלן: " תצהיר התובע").

            בשנת 1995, כשהיה כבן 38 והתגורר בארה"ב, הופנה התובע על ידי רופא משפחה לבדיקת קולונוסקופיה - לנוכח סימני דם שהתגלו אצלו בצואה (ראו עדותו של התובע בעמ' 84 לפרוטוקול יום 14/11/06, ש' 19-21). הקולונוסקופיה שנערכה לו בוצעה בשני שלבים: ראשית, נערכה בדיקה מקדימה שבמהלכה זוהו פוליפים במעי הגס, ולאחר מכן נערכה בדיקה נוספת שבמהלכה הם נכרתו (ראו עדותו של התובע בעמ' 84 לפרוטוקול יום 14/11/06, ש' 1-13; וכן: סיכום הבדיקה מיום 7/8/95, צורף כנספח ז לתצהיר התובע). יבואר כי פוליפ הוא תיאור של צמיחת רקמה לתוך חלל בגוף, ובענייננו - שם כללי לגידולים שונים שבולטים מדופן המעי הגס לכיוון חלל המעי הגס (ראו עדותו של פרופ' סקפה בעמ' 133 לפרוטוקול יום 25/2/07, ש' 20-21).

            לאחר כריתתם של הפוליפים התבקש התובע לבצע בדיקת קולונוסקופיה אחת לשנה במשך חמש השנים הבאות, ועל כן בשנת 1996 - לאחר ששב להתגורר בישראל - נערכה לתובע קולונוסקופיה נוספת, על ידי ד"ר עקיבא הירש (ראו עדותו של התובע בעמ' 85 לפרוטוקול יום 14/11/06, ש' 3-21). בדיקה זו נערכה בבית גדי, ומדוח הבדיקה עולה כי במהלכה אותר ונכרת פוליפ קטן (בשלב אחד, שלא כמו בקולונוסקופיה הקודמת); וכן אותר מה שנראה כ- "שאת שומנית", גידול שפיר על דופן המעי שאין חשש כי יהפוך לממאיר (ראו עדותו של פרופ' דינבר בעמ' 13 לפרוטוקול יום 22/3/06, ש' 11-13), ואולם מתוצאות ביופסיה שנערכה לו התברר בדיעבד כי מדובר ברירית תקינה של המעי הגס (ראו עדותו של פרופ' דינבר בעמ' 14, ש' 1-4; דוח הבדיקה מיום 27/6/96 צורף כנספח ח לתצהיר התובע).

            ביום 28/1/98 הופנה התובע על ידי ד"ר שמשון רהב, מומחה בכירורגיה כללית (להלן: " ד"ר רהב"; ההפניה צורפה כנספח ט לתצהיר התובע), לד"ר שטרנברג - שהוא מומחה בגסטרואנטרולוגיה ובעל ניסיון בביצוע עשרות אלפי בדיקות קולונוסקופיה (ראו סעיפים 2-7 לתצהירו) - לצורך עריכת קולונוסקופיה נוספת. בטופס ההפניה צוין כי "קיים סיפור של מס' קולונוסקופיות עם פוליפקטומיות מדי פעם. קיים סיפור של ליפומה בקולון היורד." יבואר כי פוליפקטומיה היא הליך כריתה של פוליפ, וליפומה בענייננו היא גידול שומני על דופן המעי הגס - ויצוין כי קיימת מחלוקת בין המומחים מטעם הצדדים בשאלה אם ליפומה נכללת תחת ההגדרה הכללית של פוליפ, אם לאו (ראו עדותו של פרופ' דינבר בעמ' 16 לפרוטוקול יום 22/3/06, ש' 9-20 מצד אחד; ועדותו של פרופ' סקפה בעמ' 133 לפרוטוקול יום 25/2/07, ש' 19-23 מצד שני).

4.         ביום 3/2/98 הגיע התובע לפגישה במרפאתו של ד"ר שטרנברג (שנמצאת בקופת החולים ולא בבית גדי), ונפתח לו כרטיס חולה (סומן נ/5). לטענתו של התובע, פגישה זו נועדה אך ורק לצורך קביעת תור לקולונוסקופיה (ראו עדותו בעמ' 90 לפרוטוקול יום 14/11/06, ש' 20-23); ואילו ד"ר שטרנברג טוען כי במהלכה של הפגישה הוא שאל את התובע לעברו הרפואי, תרופות שבהן הוא משתמש ואלרגיות שמהן הוא סובל (ראו עדותו בעמ' 29 לפרוטוקול יום 27/3/07, ש' 26 עד עמ' 30 , ש' 7). במחלוקת זו שבין הצדדים, אני מעדיפה את גרסתו של ד"ר שטרנברג, אשר במהלך הפגישה ציין בכרטיס החולה של התובע כי אין בעברו מחלות רלוונטיות, הוא אינו נוטל תרופות ואינו סובל מאלרגיות; ויובהר כי מדובר במידע שלא ניתן היה לדלותו מטופס ההפניה של ד"ר רהב או ממסמכים רפואיים אחרים, אשר לטענת התובע נמסרו לד"ר שטרנברג במהלך הפגישה והוצגו על ידו במסגרת התובענה. 

            יצוין כבר עתה כי לטענתו של התובע, ד"ר שטרנברג התרשל כבר בכך שהורה על ביצוע הבדיקה חרף העדר אינדיקציה וודאית לקיומו של פוליפ במעי הגס, ולא הציע לתובע חלופות טיפוליות לבדיקה - ואולם לא ברור על מה נסמכת טענה זו. מחוות הדעת הרפואיות שהוגשו מטעם הצדדים עולה כי אין מחלוקת בין פרופ' דינבר לבין פרופ' סקפה כי לנוכח עברו הרפואי של התובע והעובדה שבקולונוסקופיות קודמות שנערכו לו אותרו ונכרתו פוליפים - החלטתו של ד"ר שטרנברג לבצע את הבדיקה היתה נכונה. ודוק: כפי שכבר הוברר, ייחודה של הקולונוסקופיה הוא בכך שהיא משמשת למטרות אבחון וטיפול כאחד, בעוד שבדיקות הדמיה אחרות משמשות לאבחון בלבד - ולכן בדיקות אלה לא היו יכולות לשמש כחלופה טובה לקולונוסקופיה במקרה של התובע (ראו עדותו של פרופ' שטרנברג בעמ' 94 לפרוטוקול יום 27/3/07, ש' 25 עד עמ' 95, ש' 2).    

5.         עוד לגרסתו של ד"ר שטרנברג, כבר במהלך פגישה זו הוא הסביר לתובע על הסיבוכים והסיכונים האפשריים בקולונוסקופיה, ואף צייד אותו בדף מידע בנוגע לאופן ההכנה לבדיקה, מהלכה והסיכונים הכרוכים בה (להלן: " דף המידע"; ראו סעיף 10 לתצהירו). ואולם, עיון בדף המידע (הוצג על ידי התובע וסומן נ/6) מגלה כי בניגוד לגרסתו של ד"ר שטרנברג - אין בו אזכור לסיכונים וסיבוכים שכרוכים בקולונוסקופיה, אלא אך ורק הסבר על מהלך הבדיקה וההכנות לה. משדף המידע הוצג לד"ר שטרנברג בעת חקירתו, הסביר הלה כי התכוון לדף נוסף שנתן בידי התובע שבו מידע בנוגע לסיכונים וסיבוכים אפשריים בבדיקה (ראו עדותו בעמ' 49 לפרוטוקול יום 27/3/07, ש' 19 עד עמ' 50, ש' 7). 

            ביום 8/2/98 הגיע התובע לבית גדי, לצורך ביצוע הבדיקה. לטענתו, דקות ספורות לפני שהיא החלה, בעודו ממתין במסדרון, הוגש לו על ידי אחות טופס הסכמה לביצוע הבדיקה והוא נדרש לחתום עליו - ולנוכח קוצר הזמן והתרגשותו מן הבדיקה הוא עשה כן מבלי שקרא את האמור בו (להלן: " טופס ההסכמה", צורף כנספח ב לתצהיר התובע; ראו סעיף 4 לתצהירו). לעומת זאת, ד"ר שטרנברג טוען כי ביום שבו הגיע התובע לביצוע הבדיקה הוא שב והסביר לו את מהלכה ואת הסיבוכים והסיכונים האפשריים, וכן החתים אותו על טופס ההסכמה וחתם עליו בעצמו (ראו סעיף 11 לתצהיר ד"ר שטרנברג). ד"ר שטרנברג מבהיר כי חילופי הדברים הללו והחתימה על טופס ההסכמה נעשו בחדר בבית גדי שבו גם בוצעה הבדיקה, בנוכחותו של האח שנהג לסייע לו בכל הקולונוסקופיות שביצע שם - מר מרדכי אטיאס (להלן: " אטיאס"); ואמנם אטיאס מסר בעדותו כי שיטת העבודה שלו ושל ד"ר שטרנברג היתה כזו שבעת שאטיאס הכין את המכשור והציוד הדרושים לביצוע הבדיקה הבאה, ד"ר שטרנברג נהג להסביר לנבדק בנוכחותו של אטיאס על הסיכונים והסיבוכים שכרוכים בקולונוסקופיה ולהחתימו על טופס הסכמה (ראו עדותו בעמ' 12 לפרוטוקול יום 27/3/07, ש' 9-18).   

6.         כך או אחרת, ביום 8/2/98 נערכה הבדיקה; ובדוח שמילא עם סיומה תיאר ד"ר שטרנברג את מהלכה כדלקמן:

"בגובה 65 ס"מ - פוליפ כ- 2 ס"מ על גבעול - נכרת בשיטת "סלמי" עקב חוסר היענות לכריתה - הזרם עובר כנראה דרך ליפומה - בסופו של תהליך נכרת וחלקו הולך לפתולוגיה." (להלן: " דוח הבדיקה"; צורף כנספח ג לתצהיר התובע) 

יבואר כי "פוליפ על גבעול" הוא פוליפ שאינו צמוד לדופן המעי הגס, אלא מחובר אליה באמצעות רקמה שצורתה כעין גבעול, שגם מוליכה כלי דם אל הפוליפ וממנו (ראו עדותו של פרופ' סקפה בעמ' 113 לפרוטוקול יום 25/2/07, ש' 4-12); וכי "שיטת הסלמי" היא שיטה לכריתת פוליפ על ידי חיתוך בשלבים ובנגיסות, תחת כריתתו בשלמותו מן הגבעול (ראו סעיף 17 לתצהיר ד"ר שטרנברג). 

בדוח הבדיקה הפתולוגית מיום 12/2/98 נקבע כי החלק שנכרת ונמסר לבדיקה הוא "קיפול רירית מעי הגס עם שטפי דם קלים בלמינה פרופריה" (להלן: " הבדיקה הפתולוגית"; צורף כנספח ד לתצהיר התובע). קרי: החלק שנבדק לא היה פוליפ, אלא רירית תקינה של המעי הגס.