פסק דין
ערעור שהוגש הן על גזר הדין של בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת נועה פראג-לבוא), אשר ביום 06.10.10 ויום 20.09.10 בהתאמה, הרשיעה וגזרה את דינו של המערער, בעבירה, עבירת ברירת משפט בניגוד לתקנה 67 (א) לת"ת, אי-אפשרה להולך רגל לחצות בבטחה מעבר חצייה.
בראשית, הוגש כנגד המערער דו"ח ברירת משפט, שהקנס לצידו הוא 250 ₪, על כך שלא אפשר להולכת רגל לחצות בבטחה מעבר חציה ברח' דיזנגוף בת"א, המערער ביקש את יומו בבית המשפט, הושמעו ראיות, המערער הואשם בהכרעת דין בעניינה בעיקר קביעות עובדה ומהימנות, ובית המשפט, כאמור, גזר את דינו.
גזר הדין שהוטל על המערער החזיק קנס של 2,000 ₪, פסילה מותנית של שישה חודשים לשלוש שנים ופסילה בפועל של שנה.
תוך כדי השמעת טיעוניה, ב"כ המערער חזרה בה מערעור על הכרעת הדין, לאור הערת בית המשפט, כי עסקינן בערעור על קביעות עובדה, שבית משפט אינו מרבה להתערב בהן, ונותר להכריע בשאלת העונש העולה.
ההלכה היא, שאין ערכאת הערעור מתערבת בעונש אשר מטילה הערכאה הדיונית, אלא אם כן, העונש שהטילה חרג באופן בלתי סביר מהראוי, וכך במקרה זה.
בית משפט, בגוזרו את דינו של המערער, רשאי וצריך בעבירות תעבורה ובעבירות אחרות, לשקול לעונש נסיבות שונות, לרבות נסיבות עבר, ובמקרה שלפניי עבר תעבורתי.
מדובר,ללא ספק, במי שהוא עבריין תנועה סדרתי. לחובתו 159 הרשעות בדין, הוא נוהג משנת 1989.
ראוי עובדות אלה לשקול, אבל בית משפט קמא גזר את עונשו רק בהתייחסות לעברו, בציינו "הגיע הזמן שציבור המשתמשים בדרך ינוח מפגיעתו הרעה של נאשם זה", וכל זאת, בעיקר, למעשה אך ורק, שגזר הדין מתייחס רק לעברו התעבורתי.
המערער נענש בעיקר על אשמו, על מה שהורשע בו והעונש צריך להיות מידתי למעשים הרעים שעשה, וכאשר המחוקק סובר שבשל מעשים רעים שעשה המערער במקרה זה, ניתן להסתפק בברירת משפט של 250 ₪ הטלת פסילה בפועל, נוסף לעונשים אחרים, הינו עונש לא מידתי ואינו ראוי.
המחוקק יצר כלים אחרים מנהליים להוריד מהכביש נהגים מסוכנים בשל מספר עבירות וטיבן.
ואומרת כי ב"כ המערער אף פעל משרד הרישוי בעניינו של מערער זה, וטוב שכך, אך על עבירה ספציפית יש ליתן לו את העונש הראוי לו, כאמור, גם בהתחשב בעברו באופן מידתי.
הנני מתקן את גזר הדין, במקום גזר דינו של בית משפט קמא, הנני גוזר על המערער קנס של 2,000 ₪ או עשרים ימי מאסר תמורתם, פסילה מותנית של שלושה חודשים למשך שלוש שנים, הפסילה היא מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, וכן הנני קובע שהוא נדון בתיק הנוכחי לחמישים ימים פסילה בפועל, שאותם כבר ריצה.
במידה והקנס טרם שולם, ישולם לא יאוחר מיום 15.01.2011.
ניתנה והודעה היום כ"ג טבת תשע"א, 30/12/2010 במעמד הנוכחים.
רענן בן-יוסף, שופט
הוקלד על ידי: נופר דוידי