תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
|
4925-98
07/12/2010
|
בפני השופט:
אנה שניידר
|
- נגד - |
התובע:
המהפך אגו"ש להו ב לת מ שאות בע"מ
|
הנתבע:
1. א.פ.א. חברה לבנין ולפתוח 1987 בע"מ 2. אבירם פנאני
|
|
החלטה
לפניי בקשה מטעם הנתבע 2 (להלן – המבקש) לביטול פסק דין שניתן ביום 2.10.1998 (להלן- פסק הדין).
התובענה שלפנינו הוגשה ביום 16.3.98 בהליך של סדר דין מקוצר, בשל סחורה ושירותי הובלה שסיפקה התובעת למבקש ולחברה שבבעלותו מבלי ששולמה התמורה בגינם.
משלא הגיש המבקש בקשת רשות להתגונן כדין - ניתן נגדו פסק הדין בהיעדר הגנה.
בבקשה שלפני טוען המבקש כי נודע לו לראשונה אודות ההליכים נגדו לפני כחודש בלבד, 12 שנה לאחר מתן פסק הדין, בעקבות החלטת ראש ההוצאה לפועל שהגיעה לביתו.
לדבריו, מבירור שערך בלשכת ההוצאה לפועל התגלה לו כי המצאת כתב התביעה ופסק הדין נעשו באופן של תחליף המצאה על-ידי הדבקה בכתובת מגורי הוריו של המבקש- רח' בלומנפלד 23 בירושלים.
לטענת המבקש, כ-7 שנים לפני הגשת התביעה עזב את בית הוריו והתגורר בביתו הפרטי, עם אשתו וילדיו.
המבקש טוען כי לא בוצעה לו המצאה כדין, לא של כתב התביעה ולא של פסק הדין, הואיל וגם הדבקה צריכה להיעשות בכתובת מגוריו של הנמען, מה שכאמור לא התקיים בענייננו.
עוד טוען המבקש, כי התובעת פעלה בחוסר תום לב שעה שהחלה לנקוט בהליכי ההוצאה לפועל בשיהוי ניכר מאוד, כ-12 שנה לאחר שניתן פסק הדין.
אשר לסיכויי ההגנה, טען המבקש, כי כתב התביעה הינו חסר כל עילה ודינו היה להידחות על הסף הואיל והחברה שבבעלותו פרעה את כל החובות שהיו לה אצל המשיבה.
התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי תחליף ההמצאה של כתב התביעה לכתובת מגורי הוריו של המבקש ובאמצעות הדבקה נעשו בהתאם להוראותיו של בית המשפט, על פי החלטה מיום 13.8.98.
לטענת התובעת , מיום שניתן פסק הדין פעלה לאכיפתו באמצעות ההוצאה לפועל ולאיתור המבקש, לרבות באמצעות שירותיו של חוקר פרטי.
לדבריה, משלא צלחו נסיונותיה נאלצה, בשנת 2005, להכיר בחוב כחוב אבוד אולם, לאחרונה התברר לה כי פרטי המבקש עודכנו בלשכת ההוצאה לפועל בהתאם לרשום במשרד הפנים ומשכך נשלחה האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל לכתובתו של המבקש, שהביאה בסופו של יום להגשת הבקשה שלפנינו.
לפיכך , טוענת התובעת כי הן מסירת כתב התביעה למבקש נעשתה כדין, בהתאם להנחיות בית המשפט, והן מימוש פסק הדין, אשר החל מייד לאחר שניתן ללא כל השתהות, כמבואר לעיל.
לגופה של התביעה, טוענת התובעת כי המבקש לא הצליח להראות סיכויי הגנה טובים וכי טענתו כי פרע את חובו כלפי המשיבה נטענה בעלמא מבלי שהובאה כל ראיה לכך.
דיון והכרעה
בבוא בית המשפט לשקול בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עומדים לפניו שני שיקולים:
האחד, סיבת מחדלו של המבקש והשני, סיכויי ההגנה של המבקש והאם טענותיו לגופו של עניין, יש בהן כדי לשנות את פסק הדין שניתן בהיעדר, אם יינתן למבקש יומו בבית המשפט.