ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריית שמונה
|
23719-06-11
31/10/2011
|
בפני השופט:
רבקה איזנברג
|
- נגד - |
התובע:
דניאל אביחן לוי
|
הנתבע:
חברת ביטווח ישיר
|
|
החלטה
1.בפני בקשת הנתבעת לביטול פסק דין אשר ניתן כנגדה ביום 25.9.11 וזאת בהעדר כתב הגנה ובהעדר התייצבות מטעמה לדיון.
לטענת הנתבעת,לא קיבלה את כתב התביעה שכן הוא הומצא למענה הישן ולא לכתובתה העדכנית. הנתבעת הוסיפה ןהעלתה טענות לעניין הגנתה הן לעניין אחריותה לנזקים הנתבעים והן לעניין גובה הנזקים וטענה כי בידה חוות דעת שמאי על פיה סכום הנזקים נמוך בהרבה מהסכום שנפסק.
2.התובע התנגד לבקשה. לטענתו,נציג הנתבעת יצר עימו קשר טלפוני מספר חודשים לפני מועד הדיון וציין כי כתב התביעה התקבל אצל הנתבעת ואף ביקש לאמת את פרטי התיק.
דיון
3.הלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:
"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..
ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:
ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.
שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש".
ראה בנוסף, לעניין זה :
ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.
4.במקרה דנן ולמרות טענת הנתבעת על כי כתב התביעה הומצא לכתובתה הישנה,הרי שמעיון באישורי המסירה הקיימים בתיק עולה כי הזימון לדיון שנקבע ליום 25.9.11 כן הומצא לנתבעת והוא חתום על ידה כשבצד החתימה מופיעה חותמת הנתבעת עם כתובתה העדכנית!(ראה אישור מסירה מיום 27.6.11). זאת ועוד,בתצהיר התומך בבקשה לא נטען כי כתב התביעה לא הגיע בסופו של דבר לנתבעת, אלא רק הוצהר כי הומצא למענה הישן . מכל מקום מאחר שאת הזימון לדיון קיבלה הנתבעת, הרי אין המדובר בביטול מחמת הצדק והנתבעת הייתה צריכה להתייצב לדיון ולבקש להעלות טענותיה במהלכו, גם אם לא הגישה כתב הגנה (אפשרות הקיימת בהליך של תביעה קטנה ).
5.יחד עם זאת,לביה"מ שיקול דעת לבטל את פסק הדין, גם כאשר אין חובה מן הצדק להורות כן.
בעניין זה כבר נקבע כאמור, כי המבחן השני – סיכויי ההגנה של הנתבע, הינו המבחן העיקרי, שכן על עצם האיחור בהגשת הגנה או על אי ההתייצבות, ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות. כמו כן, ההלכה היא, כי לעניין סיכויי ההגנה, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי אם תהיה הגנה אפשרית: - "על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסק הדין שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92 רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פד"י מח' 1, 830).
מאחר שלנתבעת טענות הן לעניין אחריותה והן לעניין סכום הנזק שנפסק ומאחר שלכאורה לנתבעה הגנה אפשרית, אשר אין לשלול אותה ללא דיון,שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה. כאמור, די בכך שקיימת אפשרות כי תוצאות פסק הדין יהיו שונות במידה ותינתן לנתבע האפשרות להעלות טענותיו, על מנת שדלתות ביהמ"ש לא יחסמו בפני מבקש ביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. זכות הגישה לערכאות הפכה בשנים האחרונות לזכות מעין חוקתית וביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בטענות הצדדים על פני הכרעה שניתנה בהעדר הגנה או התייצבות.