לוי נ' קבוצת שמואל המשחרר

פסק דין

1.התביעה שבפניי היא לתשלום פיצוי בגין עבודה רשלנית של הנתבעת, בביצוע עבודות בידוד ואיטום במרפסת דירתו של התובע (להלן-"העבודה").

2.על פי הסדר דיוני הוחלט כי פסק הדין יינתן בהסתמך על כתבי הטענות והסיכומים לאחר שתבוצע הצפה שבהתאם לתוצאותיה תבוצע השלמת תיקון ע"י הנתבעת, ככל שיידרש לפי דרישת התובע (להלן-"עבודה משלימה"). לאחר ביצוע העבודה המשלימה, תבוצע הצפה חוזרת על מנת להבטיח שהעבודה המשלימה בוצעה כנדרש.

3.במסגרת ביצוע העבודה המשלימה, דרש התובע מהנתבעת לבצע אטימה של קורה לאחר פירוקה.

הנתבעת טענה מנגד כי הוסכם במועד הזמנת העבודה ובהתאם לבקשת התובע, שלא תפורק הקורה. לפיכך, דרשה הנתבעת לחייב את התובע בתשלום סך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין עבודה זו.

בהחלטת ביניים הוריתי לתובע להפקיד סך של 1,000 ₪ לביצוע העבודה בנוגע לקורה וביום 6.11.09 הופקד הסכום. בנוסף, ביקשה הנתבעת להורות לתובע לשלם לה סך של 4,000 ₪ לביצוע הגבהה במסגרת העבודה המשלימה והתובע הודיע, כי הוא אינו מעוניין בכך כי אם בביצוע העבודה המשלימה כפי הנדרש לאחר שבוצעה ההצפה במרפסת.

טיעוני הצדדים:

4.התובע טוען כי בשנת 2007 הוא הזמין מהנתבעת עבודות של איטום ובידוד כמפורט בנספח א' לכתב התביעה ובגינה הוא שילם סך של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ.

התובע, קיבל חשבונית כדין בגין העבודה וכן תעודת אחריות למשך 5 שנים(נספח ג' לכתב התביעה). בשנת 2008, התגלו נזילות ונמצא לדבריו שהרטיבות חזרה לדירה ואף החמירה. התובע טען כי העבודה בוצעה באופן רשלני וכן לא סולקה פסולת של שברי רצוף שהוחלף ע"י הנתבעת ונותר תחת הריצוף החדש. בכך, נגרם לשיטתה נזק ליריעות הביטומניות. התובע, תמך את טענותיו בחוות דעת של המהנדס מר ברגמן שקבע כי יש לבצע תיקונים בעבודות הבידוד והאיטום במרפסת.

5.לטענת התובע, הנתבעת לא נענתה לפניותיו אליה על מנת שתשלים את העבודה ומכאן התביעה. הנתבעת, מכחישה זאת וטוענת כי היא ביקשה לבצע תיקונים אך התובע, דחה אותה ולא אפשר לה להיכנס לדירה.

6.הנתבעת טענה מנגד כי היא מילאה אחר הזמנת העבודה כנדרש. אין לתובע להלין כנגדה על מצב האיטום הואיל והוא כבל את ידיה מלבצע עבודה מושלמת בהגבילו אותה מפירוק הקורה במרפסת, אשר משני מרזבים היוצאים ממנה, היה חלחול של מים.

לדידה, לא היה כל פגם בביצוע העבודה שכן בסיום העבודה נימצא בבדיקת הצפה למשך 48 שעות כי הרטיבות פסקה. הרטיבות, שניטען שחזרה על עצמה נבעה מהקורה, אשר לא הייתה חלק מהזמנת העבודה ולא שולם לנתבעת עבור פירוקה.

7.הנתבעת הוסיפה וטענה כי עומדת לה זכות קיזוז הואיל והיא בצעה עבודות בקיר החיצוני של המרפסת, במרזב ובגגון בעלות של 4,500 ₪ (להלן- עבודה נוספת"). לא נחתם הסכם לביצוע העבודה הנוספת.

התובע, דוחה את טענת הקיזוז וטוען כי לא הוזמנה עבודה נוספת ולעניין הקורה, היה על הנתבעת לדידו, לבצע עבודות אטום לגביה במסגרת העבודה שהוזמנה (ראו: הודעה מטעם התובע מיום 08/11/09).

8. לאחר ביצוע העבודה המשלימה חדלה הרטיבות והצדדים הגישו את הסיכומים.

דיון ומסקנות:

9.התובע הגיש חוות דעת של המהנדס מר ברגמן אשר בדק את מצב המרפסת והדירה לאחר בצוע העבודה ע"י הנתבעת. מחוות הדעת עולה כי המומחה גם עיין בחשבונית ובה פירוט העבודות שבוצעו ע"י הנתבעת.

בסעיף 3 לחוות הדעת נקבע כי סימני רטיבות בחדר הדיור, התייבשו ולא נראתה רטיבות פעילה. מכאן הסיק מר ברגמן כי מדובר בחלחול של מי גשם ולא בדליפה מצנרת (או מרזב) כנטען ע"י הנתבעת. אילו מקור הרטיבות היה מהקורה, צפוי היה שיופיעו סימני רטיבות גם ללא הצפה או מי גשם ואילו בבדיקת גלאי לחות שתוצאותיה לא נסתרו ע"י הנתבעת, עלה כי אין סימני רטיבות פעילה. מר ברגמן בדק אם קיימת רטיבות בקיר אבן חיצוני של חדר הדיור, ולא מצא רטיבות ממקור זה. מכאן למד המומחה כי מקור הרטיבות הוא בליקוי בעבודות האיטום במרפסת שבוצעו ע"י הנתבעת.

10.המלצתו של מר ברגמן המליץ בחוות דעתו לפרק את הריצוף במרפסת.

בשים לב להזמנת העבודה ופרטיה ולפירוט העבודה שבוצעה על פי החשבונית, נמצאתי למדה כי העבודה המשלימה שנידרש ביצועה לפי חוות הדעת, מהווה עבודה חוזרת של העבודה שבוצעה ע"י הנתבעת לפי ההזמנה (ראו: נספחים א' וב' לכתב התביעה).