ליפשיץ נ' בנק אדנים למשכנתאות בע"מ.

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטה מיום 26.3.12 של רשמת ההוצאה לפועל (גב' עמית גולדשטיין-לירן) בתיק הוצאה לפועל 01-38900-061.

המבקשת, היא צד ג' בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל הגישה ביום 22.4.12 את בקשת רשות ערעור זו שלפניי. הבקשה הועברה אלי לאחר תשלום האגרה.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה וכן בתיק ההוצאה לפועל אני דוחה את הבקשה ללא העברתה לתשובת המשיב.

ראשית, המבקשת אינה מציינת מהו המועד בו נודע לה לראשונה על ההחלטה, ולכאורה חלף המועד להגשת הערעור והיה עליה לצרף בקשה להארכת מועד.

אולם, גם אם היתה מוגשת בקשה להארכת מועד או הבקשה היתה מוגשת במועד, הרי המדובר בהחלטה בבקשה חוזרת שהגישה המבקשת לרשנת ההוצאה לפועל לצרפה כמשיבה לתיק ההוצאה לפועל, ושנדחתה על ידי רשמת ההוצאה לפועל בהחלטה מנומקת.

יצויין שהמבקשת הגישה לראשונה את הבקשה לצירופה לתיק ההוצאה לפועל ולהיות משיבה בהליכי המכר עוד בחודש ינואר 2012 וביום 2.2.12 ניתנה החלטה מפורטת על ידי רשם ההוצאה לפועל הנכבד מר נועם רף בה ציין לעניין עתירתה לצרופה לתיק ההוצאה לפועל כך:

"...

2. אדון תחילה בבקשותיה של צד ג' לקיים דיון פרונטלי, לעכב הליכים, לתקן טעות סופר בהחלטה מיום 12.1.12 ולאשר רכש מטעמה. 3. כפי שנקבע בהחלטה מיום 29.1.12 אין כל מקום לקיים דיון בבקשת צד ג' שנידונה זה מכבר ע"י מספר ערכאות ואין כל מקום וסמכות לרשם ההוצל"פ לפתוח מחדש סוגיות אלו. 4. טענותיה של צד ג' לזכויות בנכס נידחו ע"י ביהמ"ש. אין לרשם ההוצל"פ כל סמכות לדון בטענה זו. צד ג' צורפה לתיק לצורך הליך הפינוי בלבד ונמחקה זה מכבר מהתיק. יש לציין שצד ג' עצמה הגישה בקשות למכביר בתיק למחיקתה כחייבת ועל כן אין כל מקום לצרפה פעם נוספת כחייבת בתיק בהיעדר כל זכויות בנכס ולאחר שהושלם הליך הפינוי. אשר על כן, הבקשה לקיים דיון בנושא זה נדחית בזאת. 5. סבורני שצד ג' מבקשת לקיים דיון אך כניסיון לפתוח מחדש נושאים אשר נידונו וניתנו לגביהם החלטות זה מכבר הן מצידו של רשם ההוצל"פ והן בבתי המשפט השונים ובכך לעכב הליך המכר. 6. בקשת צד ג' לביצוע רכש באופן בו תפרע את החובות כלפי הזוכה בלבד באמצעות רוכש שירכוש מחצית מהזכויות בנכס נידונה זה מכבר וניתנה על כך החלטה ביום 12.1.12 (ראה סע' 18 להחלטה). איני רואה כל מקום לדון מחדש בטענה זו. בנוסף, לא מצאתי בהחלטת כב' הש' גינת כל אישור לכך. 7. בקשת צד ג' שהוגשה במסווה של בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטה מיום 12.1.12, מהווה ניסיון נוסף מצידה של צד ג' לתקוף את החלטתי זו באופן מהותי (הוגשה בתיק בקשה קודמת להבהרה שנדחתה). איני יושב כערכאת ערעור על החלטותיי. יתרה מכך ביום 26.1.12 ניתנה החלטה ע"י כבוד השופט סובל ברע"צ 50984-01-12 בה הינו דוחה בקשת צד ג' למתן רשות ערעור על שלוש החלטות של רשם ההוצל"פ. כב' הש' סובל מפנה בהחלטתו זו להחלטה מיום 12.1.12. משכך, הבקשה נדחית. 8. בקשת צד ג' לעיכוב הליכים עד למתן החלטה בבקשה שהוגשה לביהמ"ש המחוזי נדחית בזאת. ביום 29.1.12 ניתנה החלטה בבקשה זהה של צד ג' ואיני רואה כל מקום לדון בבקשה זו פעם נוספת. ..."

לא נהיר מדוע לא הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור על החלטת הרשם רף, אלא הגישה בקשה חוזרת, בשגינה קבעה הרשמת הנכבדה כך (ההחלטה נשוא בר"ע זו):

"החלטתי זו מתייחסת לבקשות החייב לביטול אישור המכר שניתן בתיק ביום 7.3.12, ולבקשות צד ג' לעכוב הליכים והוראה לכונס לאשר דבר פינויה מהנכס. עיון בתיק מלמד כי בני הזוג ליפשיץ לא חסכו מאמץ להביא למניעת מימוש הדירה; לתיק הוגשו מספר רב של בקשות, על חלקן הוגשו בקשות רשות ערעור, הוגשו תובענות לבית המשפט השלום ולבית המשפט המחוזי, וכן לבית משפט לענייני משפחה, לרבות ערעורים. איני רואה טעם בפירוט ההשתשלות העובדתית בתיק זה. סקירת העובדות וההליכים בוצעה נאמנה ע"י כבוד הרשם נועם רף, במספר החלטות קודמות וכן ע"י בית המשפט השלום ת"א [ע"י כבוד השופט סובל]. לאחר תקופה ארוכה של ניהול התיק, הותר לכונס למכור את הנכס. הכונס זימן התמחרות והוכרז זוכה. גם אז לא נחה דעת בני הזוג ליפשיץ. החייב עתר בעתירה "כפולה" הן לקבלת זכות הפדיון [בגובה ההצעה שהתקבלה] והן לסילוק מלוא חובותיו ; לנושה המובטח ולכלל הנושים האחרים. לחייב ניתנו אורכות, שוב ושוב, וחוזר חלילה. בהחלטה אחרונה נקבע מפורשות כי "קו הסיום" יחול ביום 5.3.12 . על החייב היה להגיש הודעה לתיק, מיד בתום המועד שנקצב לו, בדבר הדרך בה בחר [מבין הדרכים לעיל] וכיצד השלים דרך זו. החייב לא עשה כן. לעומתו, עתר הכונס לאשר את המכירה ואכן, ביום 7.3.12 אישרתי את המכירה למציע שהוכרז. שוב לא נחה דעתם של בני הזוג ליפשיץ. החייב עתר לביטול ההחלטה לעיל, בטענה כי בקשת אישור המכר לא הועברה לתגובתו, והגב' ליפשיץ מבקשת שוב, עכוב הליכים כדי לאפשר לה להגיש תובענה לבית המשפט. אציין עוד כי הכונס הגיש תגובתו לבקשת החייב. החייב ביקש אורכה של 3 ימים כדי להגיב, בקשתו התקבלה, ואולם הוא לא הגיש תגובה עד עתה [26.3.12 בצהריים]. לגופם של דברים: לא מצאתי ממש בטענות המבקשים. לפרשה ארוכה זו יש ל"שים סוף". החייב לא מילא אחר החלטת כבוד הרשם רף, ולא דיווח לאחר 5.3.12 כמתואר. אין חובה שבדין להעביר בקשות [ובכלל זה - לאישור מכר] לתגובות החייבים בכלל, ובפרט במקרה דנא. לרשם בהוצאה לפועל סמכות לקבל החלטות על פי כתבי בי דין המונחים בפניו. ובתיק דנא - מדובר במסמכים רבים מספור. אישור המכר מיום 7.3.12 - שריר וקיים. כל עיכוב נוסף במכירת הנכס, בשעה שמחד נותר הסך [התמורה] על כנו, ומנגד תופחים והולכים חובות החייב עקב צבירת רביות, פוגעת לא רק בנושה מובטח אלא אף בנושים נוספים וכן בחייב עצמו. לא זו אף זו, האינטרס הציבורי, בשמירה על כך שהליכי רכישת נכס מכונס נכסים יתנהלו באופן מהיר, אמין ויציב, חשוב מאוד. כן קיים אינטרס ציבורי במימוש מהיר של בטוחות. לבני הזוג ליפשיץ ניתנו הזדמנויות רבות במשך שנות ניהול התיק, והם לא "הרימו את הכפפה" באופן שלם ובמועדים שנקבעו לכך. עליהם להפנים כי הנכס ימכר למציע שהוכרז, יסולקו חובותיהם, וככל שההליך יסתיים מהר יותר, כך ייטב גם להם , במובן של עצירת מרוץ צבירת רביות החובות.

מוטב כי החייב וצד ג' לא יגישו לתיק בקשות נוספות בעניין זה. איני יושבת כערכאת ערעור על החלטות רשמי הוצאה לפועל אחרים, וכן איני דנה כערכאת ערעור על החלטותי. פינוי הנכס בוצע לפני זמן רב. על צד ג' להבהיר בקשתה לקבלת אישור על פינויה מהנכס. המזכירות תמציא החלטתי זו לכונס, לחייב ולצד ג' ".

טענת המבקש היא כי לא ניתנה לה אפשרות להצטרף להליך המכר.

על פי לשון ההחלטה נדמה שלא היא, והמבקשת הגישה בקשות רבות וניהלה הליכים שונים ובסופו של דבר, לו רצתה עניינית לפדות את הנכס, יכולה היתה לעשות כן (עולה גם בהצהרת ב"כ המבקש בבית המשפט המחוזי בדיון מיום 5.1.12 כי היא מבקשת להמציא רוכש מטעמה – היינו לא ביקשה לפדות את הנכס, אלא להמציא מי שישתתף בהליך ההתמחרות. לא נטען שלא ניתנה או למי מעמה להשתתף בהליך זה).

גם לו ביקשתי לקבל את בקשת הערעור, הרי מעבר לטענה הכללית כי לא ניתן לה זכות להצרף להליך, לא ברורות מהן הטענות שהיה בהן – מעבר לשלל הרב של הטענות שהועלו כבר לפני רשמת ההוצאה לפועל ולבתי המשפט השונים שדנו בבקשותיה – שהיה בהן כדי לשנות את החלטת רשמי ההוצאה לפועל.

לסיכומו של דבר – אני דוחה את בקשת רשות הערעור ללא תשובה ובשל כך אף איני מחייב את המבקשת בהוצאות .

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן והודע היום, כ"ח אייר תשע"ב, (20 מאי 2012), בהיעדר הצדדים.