לפינר ואח' נ' בירנבאום ואח'

פתח דבר

1. לפניי בקשה לגילוי ועיון במסמכים שהוגשה על ידי המבקשים בגדרי ההליך העיקרי (להלן – הבקשה או בקשת הגילוי), הנחלקת הלכה למעשה לשתי בקשות. האחת, כנגד המשיבים 10-1 בגדרי ההליך העיקרי (להלן – המשיבים), שבצידה גם בקשה למענה על שאלון; והשנייה, כנגד המשיבה 12 בגדרי ההליך העיקרי, חברת Pepsico Inc. (להלן – המשיבה 12 או פפסיקו).

   את בקשתם סומכים המבקשים הן על תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן - תקנות תובענות ייצוגיות) יחד עם תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות; הן על תקנות 75 ו-113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין).

2. בקשת הגילוי הוגשה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, אשר עיקרה בטענות המבקשים, בעלי מניות לשעבר בחברת סודהסטרים אינטרנשיונל בע"מ (להלן – החברה או סודהסטרים), להפרת חובות האמונים והזהירות של נושאי משרה וחברי דירקטוריון לשעבר בחברה, בקשר עם עסקת מיזוג שנערכה בין החברה לבין פפסיקו, שאושרה על ידי האסיפה הכללית של החברה ביום 10.10.2018, והושלמה ביום 05.12.2018 (להלן - עסקת המיזוג).

3. כתבי הטענות של הצדדים בגדרי ההליך העיקרי ארוכים ומפורטים, ומעלים טענות וסוגיות שונות שאין בכוונתי לפרט בהרחבה בגדרי בקשה זו. ברם אתייחס בקצרה לטענות הצדדים בעיקרן, שכן אלו מהוות בסיס להכרעתי בבקשה דנן – וכך הדברים:

   על פי הנטען בבקשת האישור, עסקת המיזוג, שאושרה על ידי דירקטוריון החברה וקודמה על ידי נושאי המשרה שלה בטרם הובאה לאישור האסיפה הכללית של החברה, הביאה עמה מכלול של הטבות כלכליות עבור נושאי המשרה בחברה וחברי הדירקטוריון שלה, לרבות תשלום מלא עבור מענקי הון שקיבלו מהחברה לרבות מניות חסומות מותנות בזמן (RSU), מניות מותנות ביצועים (RSU) ואופציות (להלן – מענקי ההון) – כאילו היו מניות רגילות (להלן – ההבשלה המוקדמת), באופן שמגלם תמורה העולה באופן משמעותי על השווי ההוגן של ניירות הערך האלו.

   עוד נטען, כי ביוני 2018, מספר חודשים בטרם פורסם דבר העסקה לראשונה לציבור בעלי המניות של החברה ביום 20.08.2018, המשיבים הביאו לאישור האסיפה הכללית החלטה על הקצאה של 580,000 אופציות לעובדי החברה (להלן – הקצאת יוני 2018), שעל חלקן חלה בהמשך ההבשלה המקודמת; וכי במסגרת הקצאה זו הוקצו מענקי הון גם למשיב 1, מנכ"ל החברה, כאשר נקבע פרטנית לעניין מענקי ההון שהוענקו לו, כי הבשלתם תואץ במקרה של שינוי שליטה בחברה.

   לטענת המבקשים, בעת הקצאת יוני 2018, היה בידי המשיבים מידע עודף על פני המידע שהיה בידי בעלי המניות של החברה, ולפיו: (1) החברה נמצאת "על המדף" ומתנהלים מגעים לרכישתה – טענה זו ביססו המבקשים על מידע לפיו בשנת 2018 עמדה לכל הפחות הצעת רכישה אחת של החברה, שבעניינה שכרה החברה אף את שירותיה של חברת PWP (2) הדוחות הרבעוניים של החברה לרבעון השני של שנת 2018 צפויים לכלול תוצאות כספיות רבעוניות מהטובות ביותר שהיו לחברה אי פעם (להלן – המידע העודף).

   טענה נוספת שהועלתה על ידי המבקשים היא כי בחודשים מאי ויוני 2018, רכשו משיבים 2-1, מנכ"ל החברה וסמנכ"ל הכספים שלה, מניות בחברה – וזאת תוך שימוש במידע פנים, שתוכנו המידע העודף כמפורט לעיל.

   לצד זאת, נטען בבקשת האישור כי נוסף על התמורה שקיבלו המשיבים בגין ההבשלה המוקדמת, חלק מהמשיבים קיבלו הטבות כלכליות נוספות במסגרת העסקה, בדמות חוזי שימור לפיהם יקבלו המשיבים (וגורמים נוספים בחברה עמם נחתמו חוזי השימור) סכומים נכבדים מפפסיקו, בין היתר בתמורה להתחייבותם להמשיך לעבוד בחברת סודהסטרים הפרטית לאחר השלמת עסקת המיזוג (להלן – חוזי השימור).

   לטענת המבקשים כלל ההטבות שניתנו למשיבים במסגרת העסקה, לרבות חוזי השימור ולרבות ההבשלה המוקדמת, היו נגועות בעניין אישי מצד המשיבים ועל כן היו צריכות להיות מאושרות על ידי האסיפה הכללית באופן ייעודי ונפרד – ולא במסגרת אישור עסקת המיזוג.

   כמו כן, נטען כי כל אותם סכומים ששולמו למשיבים על ידי פפסיקו, הן מכוח חוזי השימור, הן בעבור מענקי ההון שלהם (בשווי שנטען כאמור כי הוא גבוה משווים ההוגן), גרעו ממחיר המניה שהוסכם במסגרת עסקת במיזוג – ובכך התעשרו המשיבים על חשבון בעלי המניות בחברה ובה המבקשים.

   אשר לפפסיקו, טענו המבקשים כי הייתה על פפסיקו החובה לדעת כי הסכומים אותם התחייבה לשלם למשיבים, ואותם שילמה להם בהמשך, הם אסורים ומהווים הפרת חובת אמונים מצד המשיבים - ועל כן יש לחייב גם אותם בגין התעשרות המשיבים על חשבון בעלי המניות.

4. לטענת המשיבים בתשובה לבקשת אישור, כלל ההטבות המתוארות בבקשת האישור, וחוזי השימור בפרט, גולו לבעלי המניות של החברה כבר ביום 20.08.2018 עם פרסום הדיווח המיידי על העסקה, ולכל המאוחר ביום 13.09.2018 עת פרסום הודעת זימון (נוספת) המזמנת את בעלי המניות לאסיפה הכללית שבה יצביעו על עסקה. עוד צורף להודעת הזימון מיום 13.09.2018 פירוט עיקרי ההתקשרות (proxy statement) (להלן: "ה-Proxy"), שנפרש על פני 171 עמודים. ה-Proxy כולל גם את פירוט המלצת דירקטוריון החברה בקשר עם העסקה, וגילוי על ניגוד העניינים בעניינו. כל זאת, לפני הצבעת בעלי המניות בחברה על העסקה באוקטובר 2018, במסגרתה אושרה העסקה ברוב של 99% מבעלי המניות בחברה.

   יתרה מכך, נטען כי זכות ההבשלה המוקדמת של מענקי ההון אושרה כדין, בהתאם למדיניות החברה, ובהתאם לתכניות התגמול של המנכ"ל, נושאי המשרה ועובדי החברה. בתוך כך נטען, כי בתכניות התגמול של מנכ"ל החברה במהלך השנים הייתה התייחסות מפורשת לאפשרות של הבשלה מוקדמת במקרה של שינוי שליטה, ואילו גם בתכניות תגמול של גורמים אחרים בחברה הייתה התייחסות לאפשרות של הבשלה מוקדמת בנסיבות מסוימות ובאישור אורגני החברה.

   בעניין המשיב 1 בפרט, נטען גם כן כי כלל התגמולים שניתנו לו על ידי החברה היו בהתאם לתכנית התגמול שאושרה לו לשנת 2018.

5. עוד נטען על ידי המשיבים, כי העילות המפורטות בבקשת האישור הן עילות של החברה ולא של בעלי המניות בה.

6. כמו כן, עמדו המשיבים על כך שלא היה כל מידע עודף בידי המשיבים בעת זימון האסיפה הכללית לקראת הקצאות יוני 2018, ובעת רכישת מניות החברה על ידי משיבים 2-1 בחודשים מאי-יוני 2018. כך נטען, בין היתר, כי ההצעה לרכוש את החברה מטעם פפסיקו נעשתה רק ביולי 2018 כאשר המגעים בקשר עמה החלו רק בשלהי יוני 2018. זאת, בעוד שהצעת הרכישה עליה מבססים המבקשים את טענתם לפיה היה מידע עודף בעניין היותה של החברה "על המדף", הסתמכה על הצעת רכישה מעת מציעה יחידה (להלן – המציעה החסויה) מחודש מרץ 2018. הצעה זו, כנטען, נעשתה ביוזמת המציעה החסויה ולא ביוזמת החברה, וירדה מהפרק סופית ביום 10.04.2018 (להלן – הצעת הרכישה) - בטרם הפעולות שכנגדן הועלו טענות המבקשים כמפורט לעיל.

   בכל אופן, מדגישים המשיבים כי במסגרת מסמך ה-Proxy שצורף להודעת הזימון לאסיפה הכללית שעניינה אישור עסקת המיזוג מיום 13.09.2018, ניתן גילוי מלא על פרטי העסקה וכלל ההטבות במסגרתה, ויתרה מכך – העסקה אושרה ברוב של 99% מבעלי המניות בחברה וביצועה הושלם מספר חודשים לאחר גילוי כלל המידע הרלוונטי.

   אשר לחוזי השימור, שנחתמו עם המשיבים 6-2, הודגש כי למעט מנכ"ל החברה, שהיה מעורב בדיונים עם פפסיקו על שכרו האישי - יתר חברי ההנהלה והעובדים לא היו מעורבים במשא ומתן בנוגע לחוזי השימור, ולא ידעו קודם לחתימת ההסכם את פרטי הצעות חוזי השימור שלהם. כמו כן הודגש על ידי המשיבים, כי המו"מ על תנאי חוזי השימור התנהל תוך הפרדה מלאה מהמו"מ על העסקה, וכי אף הוקם צוות מיוחד לצורך ניהול המגעים בעניין חוזי השימור (להלן – הצוות המיוחד). צוות זה הובל אמנם על ידי המשיבה 5, אך האחרונה לא לקחה חלק במשא ומתן לגבי תנאי השימור האישיים שלה, ונמנעה מהפגישות והשיחות בעניינה.

   עוד מצאו המשיבים להעיר כי המו"מ על תנאי חוזי השימור של המשיב 1 החל לאחר יום 26.07.2018, עת העלתה פפסיקו את הצעת המחיר שלה ל-140 דולר למניה, ולאחר שהייתה הסכמה בין הצדדים על המחיר. רק לאחר מכן, בסמוך לחתימה על ההסכם, נדון המחיר בשנית על רקע עליית ערך המניה של החברה, וסוכם המחיר הסופי של העסקה – 144 דולר למניה.

   כמו כן, הודגש הן על ידי המשיבים, הן על ידי פפסיקו כי הסכום ששולם במסגרת חוזי השימור לא נגרע מהתמורה ששולמה על ידי פפסיקו עבור מניות החברה במסגרת העסקה. לשם כך, פירטו המשיבים את המשא ומתן שנערך בין הנהלת החברה לבין פפסיקו בעניין מחיר העסקה, שסוכם במחיר סופי של 144 דולר למניה, כאשר ההצעה מקורית מטעם פפסיקו הייתה מחיר של 118 דולר עבור מניה.

7. לטענת פפסיקו, בין היתר, כלל מענקי ההון שניתנו למשיבים, לצד הטבת ההבשלה המוקדמת, ממילא ניתנו על ידי החברה ולא על ידי פפסיקו. אשר לחוזי השימור, הדגישה פפסיקו כי להבנתה אישורם בחברה נעשה כדין.

8. בתגובת המבקשים לתשובות שהוגשו על ידי המשיבים לבקשת האישור, הודגש, בין היתר, כי לתמיכת טענות המשיבים לפיהן מאפריל 2018 ועד יולי 2018 החברה לא הייתה "על המדף", הוצג דף בודד בלבד מתוך טיוטת הסכם ההתקשרות של החברה עם חברת PWP באפריל 2018 סביב המגעים בין החברה לבין המציגה החסויה; כאשר לא ניתן להתעלם מכך שהחברה השתמשה בשירותיה של PWP גם בעת בחינת תנאי העסקה עם פפסיקו (כפי שעולה מהתשובה של המשיבים לבקשת האישור).

   עוד הועלו במסגרת התגובה טענות שונות לעניין תשובות המשיבים, לפיהן התקיימה הפרדה מלאה בין ניהול המשא ומתן על מחיר העסקה ותנאיה לבין המשא ומתן על תנאי חוזי השימור עם המשיבים 6-2. בפרט נטען, כי בניגוד לטענת המשיבים כי הדיון בתנאי חוזי השימור החל רק לאחר סיכום מחיר העסקה על 140 דולר למניה ביום 26.07.2018, על פי הנספחים שצורפו לתשובה, עולה בבירור מישיבת הדירקטוריון מיום 26.07.2018, כי מחיר העסקה לא היה סופי בשלב זה וההצעה יכולה הייתה עוד להשתנות. עוד ציינו המבקשים, כי מישיבות הפרוטוקול שתיעודן צורף לתשובה עולה כי המשיבים נחשפו לסוגיית חוזי השימור ולהיקפם עוד ביום 09.08.2018, בטרם סוכם מחיר העסקה כטענות המשיבים.

   הבקשה לגילוי מסמכים כנגד המשיבים

9. בקשת הגילוי הוגשה על ידי המבקשים ביום 09.12.2020. קודם להגשת בקשה, שלחו המבקשים דרישות גילוי נפרדות למשיבים ולפפסיקו (להלן – דרישות הגילוי). המשיבים, ופפסיקו, דחו כל אחד את דרישות הגילוי, למעט שלושה מסמכים שהעבירו המשיבים למבקשים – שעל פי הנטען בבקשה, הועברו בצורה חלקית ומושחרת. במסגרת הבקשה, מבקשים המבקשים לעמוד על מרבית הדרישות שהוצגו בדרישות הגילוי, לרבות גילוי מלא (ולא מושחר) של המסמכים שהועברו להם מהמשיבים לאחר דרישת הגילוי.

10. במסגרת נימוקי הבקשה, נטען כי כלל המסמכים שהתבקשו במסגרת דרישות הגילוי הם מסמכים הקשורים במישרין לטענות שהועלו על ידי המשיבים, והכרחיים לבחינתן. עוד צוין, כי חלקם של המסמכים אוזכרו בכתבי הטענות של המשיבים ולכן חוסים תחת תקנה 75 לתקנות סדר הדין. עוד טוענים המבקשים – כי בפני בית המשפט הונחה תשתית ראייתית ראשונית שתומכת בבקשה, ובפרט הובהר ניגוד העניינים שליווה את אישור העסקאות על ידי המשיבים. אשר למענקים שהוקצו למנכ"ל החברה ביוני 2018 נטען כי לא צורפו החלטות אורגני החברה בעניין מדיניות התגמול של המשיב 1 לשנת 2018 (על בסיסה הובאו להצבעה המענקים שקיבל ביוני 2018).

    עוד נטען בבקשה, כי המשיבים לא תמכו בראיות את טענתם כי ההצעה לרכישת החברה על ידי פפסיקו הייתה רק בחודש יולי 2018, וכי בחודשים מאי-יוני לא היה כל מידע עודף אצל המשיבים (ובפרט המשיבים 2-1) – וכן כי לא הובאו ראיות לכך שהחברה לא הייתה "על המדף" בתקופה זו.

    לצד זאת, טוענים המשיבים כי כבר משלושת המסמכים היחידים שהועברו להם במסגרת דרישת הגילוי מהמשיבים, ניתן ללמוד, בין היתר, כי במסגרת מצגת שהוצגה על ידי נציג PWP בישיבות דירקטוריון של החברה מימים 27.03.2018 ו-05.04.2018, הוצגה לדירקטוריון רשימת רוכשים פוטנציאלים, וביניהם אף אוזכרה פפסיקו כאחת מבין כמה רוכשים פוטנציאליים עיקריים.

    עוד נטען, כי טענת המשיבים לפיה מנכ"ל החברה לא היה מודע לביצועיה החיוביים של החברה לרבעון שנת 2018, עד לתחילת העבודות על דוח הרבעון האמור, נוגדת את השכל הישר.

11. המשיבים מצדם טוענים כי הבקשה, העוסקת בדרישה לגילויים של 60 סוגי מסמכים, וכוללת בתוכה דרישות כוללניות המנוסחות בצורה רחבה, כאשר חלקם של המסמכים חוסה תחת חיסיון עו"ד לקוח. יתר על כן, טוענים המשיבים כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה לגילוי ועיון במסמכים בשלב של בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

12. המשיבה 12 מצידה טוענת, בין היתר, כי המבקשים לא העמידו תשתית ראייתית ראשונית לגבי התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2016 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות), ובתוך כך - לא הוכיחו כי המסמכים הנדרשים מפפסיקו נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כייצוגית; וממילא חלק מהמסמכים המבוקשים חוסים תחת חיסיון עו"ד לקוח. עוד נטען כי במסגרת הבקשה נעשה טשטוש בין המשיבה 12 לשאר המשיבים.

13. ביום 12.04.2021 התקיים בפניי דיון בבקשה במעמד הצדדים. חרף שאיפתי להוביל את הצדדים להסכמות ולצמצום גדר המחלוקת ביניהם – עמדו הצדדים על עמדותיהם כפי שהוצגו במסגרת הבקשה. כמו כן הוסכם כי המשיבים יגישו לבית משפט מעטפה חסויה ובה טיוטת הסכם ההתקשרות של החברה עם חברת PWP בקשר עם הצעת הרכישה שעמדה בפני החברה בחודשים מרץ-אפריל 2018, וכן הודעת דוא"ל מחודש אפריל 2018 במסגרתה אחד מחברי ההנהלה של החברה דיווח לבאי כוחה של החברה על סיום המגעים עם המציעה החסויה.

    בסופם של דברים הוסכם, כי בית המשפט יבחן את הראיות האמורות, ויחליט האם הן רלוונטיות לשאלות שבמחלוקת ובהתאם האם יש מקום להורות על גילוין למבקשים.

14. בהתאם להחלטתי מיום 12.04.2021, ביום 21.04.2021 הוגשה המעטפה החסויה ובה המסמכים שהוסכם להביא לעיונו של בית המשפט. יצוין כי בעניינה של הודעת הדוא"ל האלקטרוני מחודש אפריל 2018 – הדגישו המשיבים כי הם מוכנים לגלות ראיה זו למבקשים – ובתנאי שלא תעלה כל טענה כי העברתה מהווה ויתור על חיסיון עו"ד לקוח בעניין זה או בכל עניין אחר.

15. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים ונתתי דעתי לטיעוניהם, מצאתי להיעתר חלקית לבקשת הגילוי. אפרט.

    דיון והכרעה

    מסגרת נורמטיבית – בקשה לגילוי ועיון במסמכים בשלב בקשת האישור

16. הליכי גילוי מסמכים עומדים ביסוד עיקרון חשיפת האמת, ובבסיסם התפיסה כי על ההליך השיפוטי להתנהל "בקלפים גלויים" [ראו למשל רע"א 3031/20שופרסל בע"מ נ' אמן סנפיר בע"מ, פס' 10 (28.06.2020); רע"א 2555/20 די.בי.אס. שירותי לווין (1998) בע"מ נ' אליל 2000 שיווק וניהול בע"מ, פס' 17 (16.07.2020; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 237 (מהדורה שתים עשרה, 2015)]. עם זאת, אופיו של ההליך השיפוטי משפיע על היקף הגילוי הראוי במסגרתו, ובהתאם נקבעו כללים ספציפיים הנוגעים לגילוי מסמכים במסגרת שלב הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שככלל מהווה שלב מקדמי במסגרת ההליך הייצוגי.

17. בהתאם לכך ועל פי ההלכה הפסוקה, הזכות לגילוי ועיון במסמכים בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, היא מצומצמת יותר מהיקפה של זכות זו בהליכים אזרחיים אחרים, ובעניין זה מסור שיקול דעת רחב לבית המשפט. זאת בהתאם לתכליות השונות בקשר עם מתן זכות לגילוי ועיון במסמכים, המאזנות בין אינטרס הציבור ופערי הכוחות המובנים בין הצדדים להליך ייצוגי, לבין החשש כי הליכי גילוי מסמכים יהפכו למסע דיג מצד המבקשים באופן שינצל לרעה כלי זה [רע"א 1361/18 אסם השקעות בע"מ נ' ערן סורוקר, פס' 7 (26.06.2018) (להלן – עניין אוסם); רע"א 8649/17 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' תגר, פס' 16 (16.04.2018) (להלן - עניין תגר); רע"א 8855/15 הראל חברה לביטוח נ' קינג, פס' 5 (24.02.2016); רע"א 5392/19 אירופלוט רושיון איירליינס נ' באר, פס' 8 (29.12.2020); רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס (פורסם בנבו, 3.6.2003)].

18. הסמכות הנתונה לבית המשפט ליתן צו לגילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, קבועה בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, הקובעת כדלהלן:

    "4 (ב) לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:

    (1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;

    (2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק."

    מכאן, שלבית המשפט תהא סמכות ליתן צו לגילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית בכפוף להתקיימותם של שני תנאים מצטברים: (1) המסמכים שגילוים מתבקש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כייצוגית; (2) המבקשים העמידו תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן - חוק תובענות ייצוגיות"), היינו, תשתית ראייתית ראשונית הדרושה לאישור תובענה ייצוגית.

    בנוסף, מעבר לדרישות המנויות בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, על המבקשים לעמוד בתנאים החלים על הליכי גילוי המסמכים באופן כללי, ובהם כי המידע רלוונטי; נמצא בידי המשיבים; יביא לייעול ופישוט ההליך; וכי הדבר לא יטיל עול בלתי סביר על המשיבים [ראו עניין אוסם, פס' 7; עניין תגר, פס' 17; ת"צ (ת"א) 43013-08-15 רייך נ' בנק הפועלים בע"מ (26.3.2017)].

    כך קבעה לעניין זה כב' השופטת ברון בעניין תגר:

    "כתנאי לכך שבית המשפט ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שומה על המבקש להראות תחילה כי המידע שמבוקש על ידו אכן רלוונטי לדיון בבקשת האישור וכי יש בו כדי להאיר סוגיות הנוגעות להתקיימות תנאי הסף לאישור התובענה כייצוגית (עניין יפעת, בעמ' 519). בנוסף, כשמבקש הצו הוא בעל הדין שהגיש את בקשת האישור – כבענייננו – עליו להראות שהעמיד תשתית ראייתית ראשונית להתקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק. לשון אחר, על המבקש להראות כי הראיות שהובאו על ידו מבססות, ולו לכאורה, אפשרות כי בקשתו לאישור התובענה כייצוגית תתקבל. בצד האמור, המבקש נדרש לעמוד בתנאים ובמגבלות שחלים באופן כללי על הליכי גילוי מסמכים. בתוך כך עליו להראות כי המידע או המסמכים נמצאים בידי בעל הדין שצו לגילוי מופנה אליו; כי מתן הצו יביא לפישוט וייעול ההליכים; וכי הדבר לא יטיל עול בלתי סביר על בעל הדין שכלפיו הצו יופנה (עניין תנובה, פסקה 11 והאסמכתאות שם.)" [עניין תגר, פס' 17; ההדגשות אינן במקור – ח.כ.]

    [ראו לעניין זה גם: רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' זילכה (29.3.2016); רע"א 7150/18 פן-סטפנסקי נ' הפניקס פנסיה וגמל בע"מ (פורסם בנבו, 18.12.2019)]

    יצוין כי הגם שאין בתקנות תובענות ייצוגיות התייחסות פרטנית לאפשרות של מענה על שאלונים בשלב בקשת האישור, המגמה בפסיקה היא להחיל את התנאים המנויים בתקנה 4 לתקנות תובענות ייצוגיות גם על שאלונים [רע"א 906/19 ‏‏גל הוכברג נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פס' 9 (07.04.2020); רע"א 4632/18 Volkswagenנ' גולן, פס' 9 (26.12.2018);רע"א 8224/15תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' זליכה, פס' 11 (29.3.2016)).

19. בעניין אוסם, התייחסה כב' השופטת ברון להיקף הגילוי במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, והדגישה כי זה נגזר מהמחלוקות הרלוונטיות לשלב אישור בקשת האישור - ואלו דבריה:

    "אקדים ואומר כי שאלת היקף הגילוי כרוכה בשאלת הרלוונטיות, שכן נפקות המסמכים לשאלות שעומדות לדיון היא הגוזרת אף את היקף הגילוי. לפיכך, השאלה המרכזית שיש לבחון היא אם הנתונים שבמחלוקת רלוונטיים לדיון בבקשת האישור; קרי: אם הם יכולים להאיר סוגיות הנוגעות להתקיימות תנאי הסף לאישור התובענה כייצוגית (ראו למשל: עניין יפעת, בעמ' 519)" [עניין אוסם, פס' 8].

20. כחלק מהבחינה האם הועמדה תשתית ראייתית ראשונית, לאחרונה נעשה בעניין ע"א 2112/17 גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ (פורסם בנבו, 2.9.2018) דיון מעמיק בדרישה לקיומה של קבוצת נפגעים – במישור המהותי ובמישור הראייתי. במישור המהותי, נעשתה הבחנה בין "מדיניות מפרה" לבין "צבר טעויות" – כך, נקבע כי מדיניות מפרה מבססת קיומה של קבוצה, בעוד שבמקרה של צבר טעויות, יש להוסיף ולהראות כי לגבי הקבוצה מתעוררות שאלות משותפות וכי יהא זה הוגן ויעיל לנהל את הדיון במסגרת של תובענה ייצוגית. במישור הראייתי, נקבע כי המבקש נדרש להראות כי בנסיבות העניין קיימת קבוצת נפגעים ועניינה מתאים להתברר במסגרת הליך ייצוגי.

    בנוסף, נדונה השאלה האם יש להעביר את נטל ההוכחה בעניין זה לכתפיהם של המשיבים, ונקבע כי חרף הקשיים בדבר, אין להעביר את הנטל אלא במקרים חריגים בהם הונחה בבקשת האישור תשתית ראייתית ראשונית בדבר קיומה של קבוצה.

    דברים אלו נקבעו ביחס לתשתית הראייתית הנדרשת לצורך אישור התובענה כייצוגית, אולם, בהתאם לקביעת בית המשפט העליון ברע"א 4841/18 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' כרמי, פס' 15 (פורסם בנבו, 12.08.2019) (להלן - עניין כרמי), דברים אלו יפים, בשינויים המחייבים, גם לעניין בקשה לגילוי ועיון במסמכים מכח תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות. כך נקבע כי גם בבקשה לגילוי ועיון במסמכים יש להעמיד תשתית ראייתית ראשונית. אולם, הנטל שהמבקש המייצג נדרש לעמוד בו נמוך מזה שנדרש לצורך אישור התובענה כייצוגית. ודוק, אין מניעה כי המבקש ישתמש בכלי של גילוי ועיון במסמכים כדי לנסות ולעמוד בנטל הראשוני הנדרש במסגרת הבקשה לאישור תובענה כייצוגית, אך הוא עדיין נדרש לעמוד ברף ראשוני, גם אם מופחת.

21. בהתאם לכל האמור, במסגרת החלטתו של בית המשפט אם ליתן צו לגילוי ועיון במסמכים מכח תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, יבחן את מידת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים למחלוקות הרלוונטיות לאישור בקשת האישור של התובענה כייצוגית, וכן האם הועמדה תשתית ראייתית ראשונית להתקיימות התנאים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות. החלטה כאמור תתקבל תוך איזון הרצון לצמצם את פערי הכוחות בין הצדדים בהליך מסוג זה, לבין החשש מניצולו של ההליך לרעה על ידי "מסעות דיג" והכבדה עודפת על המשיבים.

    מן הכלל את הפרט

22. כמפורט, המבקשים טוענים שורה של טענות עובדתיות ומשפטיות בקשר עם ההטבות שקיבלו המשיבים במסגרת עסקת המיזוג בין החברה לפפסיקו בשנת 2018. בהתאם לכתבי הטענות של הצדדים, הם אינם חלוקים על עצם ההטבות שגילמה עסקת המיזוג עבור המשיבים ועובדים נוספים בחברה (זאת מבלי להתייחס בשלב זה לשווי הטבות אלו), או על העובדה כי העסקה על כלל תנאיה אושרה ברוב משמעותי של בעלי מניות בחודש אוקטובר 2018. ברם, קיימות בין הצדדים מחלוקות עובדתיות ומשפטיות רבות ביחס לטענות שהועלו בבקשת האישור, אותן ניתן לחלק לשלוש קטגוריות מרכזיות:

    • מחלוקות ביחס לטענות הנוגעות להטבות עבור נושאי משרה בחברה במסגרת חוזי השימור – ביחס לסוגיה זו נטענו טענות שונות, ובין היתר - טענות כנגד האופן שבו נוהל המשא ומתן על תנאי חוזי השימור, כאשר נטען כי המשיבים פעלו בניגוד עניינים תוך שידם הייתה הן במשא ומתן על תנאי העסקה והן במשא ומתן על תנאי השימור; טענות לפיהן התגמול שנקבע במסגרת חוזי השימור חורג מהתגמול המגיע למשיבים לפי מדיניות החברה; וטענות משפטיות לעניין האופן שבו אושרו חוזי השימור, כאשר לטענת המבקשים היה נכון לאשר את חוזי השימור בנפרד משאר העסקה.

      סלע המחלוקת העובדתי בין הצדדים בסוגיה זו נוגע בעיקר לשאלת ההפרדה בין המשא ומתן על תנאי חוזי השימור לבין המשא ומתן על תנאי העסקה, ובפרט בשאלת מידת המעורבות של המשיבים בעניין חוזי השימור, שעה שלקחו חלק במגעים לעסקת המיזוג.

    • מחלוקות ביחס לטענות הנוגעות לרכישת מניות החברה בחודשים מאי ויוני 2018 על ידי המשיבים 2-1 תוך שימוש במידע פנים - ביחס לסוגיה זו נטען כאמור כי בעת רכישת מניות החברה בחודשים אלו היה בידי המשיבים 2-1 מידע עודף על היותה של החברה "על המדף", וכן לעניין ביצועיה הכספיים הטובים של החברה לרבעון השני של שנת 2018.

      בהתאם לכך, קיומו של המידע העודף בקשר עם ביצועיה הכספיים של החברה לרבעון השני של שנת 2018 בקרב המשיבים, בתקופה הרלוונטית, הוא סלע המחלוקת העובדתי המרכזי בין הצדדים הסוגיה זו.

    • מחלוקות ביחס לטענות כנגד תנאי ההבשלה המוקדמת במסגרת עסקת המיזוג (בעניינם של המשיבים ושאר עובדי החברה עליהם חל תנאי זה), ובתוך כך טענות למידע עודף בקרב המשיבים בעת הקצאת מענקי ההון ביוני 2018 – טענה מרכזית שטוענים המבקשים בעניין זה היא כי בעת פרסום ההזמנה לכינוס האסיפה הכללית ביוני 2018 במסגרתה אושרה על ידי האסיפה הכללית הקצאת 2018, המשיבים החזיקו במידע עודף על בעלי המניות בדבר היותה של החברה "על המדף", וכן לעניין ביצועיה הכספיים הטובים של החברה לרבעון השני של שנת 2018. יצוין כי במסגרת הטענות כנגד ההבשלה המוקדמת יוצאים המבקשים הן כנגד עצם תחולתה של ההבשלה המקודמת על מענקי הון שהוקצו למשיבים ולעובדים נוספים של החברה קודם ליוני 2018, הן כנגד מענקי הון שלטענת המבקשים הוקצו לחברי דירקטוריון החברה באופן אוטומטי בשלהי שנת 2019.

      סלע המחלוקת העובדתי המרכזי בסוגיה זו הוא קיומו של מידע עודף בקרב המשיבים עת פרסמו את ההזמנה לאסיפה הכללית בה אושרו הקצאות 2018.

23. יובהר, כי החלוקה המתוארת לעיל היא חלוקה "גסה" שנועדה לתחם את הפלוגתאות המרכזיות בין הצדדים בקשר עם סוגיית הגילוי ולחדד את אותן שאלות מרכזיות שלמולן ראוי בנסיבות העניין לבחון את התקיימות התנאים הרלוונטיים לגילוי מסמכים, כבר בשלב בקשת האישור בהליך דנן.

    חלוקה זו מהווה האיזון הראוי בנסיבות העניין בין חובתו של בית המשפט לנמק כהלכה את הכרעתו מחד גיסא; אל מול חובתו לבחון ולהידרש רק לסוגיות הדורשות הכרעה, מאידך גיסא [ראו: דבריו של כב' השופט דנציגר ברע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים, פס' 7 (25.03.2010)].

24. לצד זאת, יודגש כי במוקד הבקשה דנן עומדים סלעי המחלוקת העובדתיים בין הצדדים, בעוד שכאמור בין הצדדים מחלוקות משפטיות שונות שיורחב בהן הדיון במידת הצורך בעת ההחלטה אם לאשר את ניהול התובענה כייצוגית. יצוין כי מחלוקות משפטיות אלו לא נעלמו מעיניי במסגרת החלטתי זו, והן אף הובאו במכלול שיקוליי בעת בחינת התקיימותה של תשתית ראשונית לקיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אך זאת מבלי לקבוע כל מסמרות בנוגע להליך העיקרי.

25. אפרט עתה את המסמכים המבוקשים במסגרת בקשת הגילוי מכל קבוצת משיבים, ולאחר מכן אפנה להכרעה פרטנית בדרישות המבקשים המסגרת בקשת הגילוי.

26. במסגרת הדרישות בבקשת הגילוי המופנות כנגד משיבים 10-1:

    סעיפים 3-1 לדרישה - העתק הפרוטוקולים המלאים של ישיבות הדירקטוריון שתמציתם הועברה במסגרת התשובה של המשיבים לבקשת האישור, וכל תיעוד נוסף (חזותי, קולי או אחר) שבוצע לישיבות אלו; כלל הפרוטוקולים המלאים ומלוא המצגות שהוצגו לדירקטוריון, ללא כל השחרות.

    סעיף 4 לדרישה - כלל דיוני הדירקטוריון משנים 2018-2017 בהם נדונו השקעות אסטרטגיות בחברה ו/או מיזוג;

    סעיף 5 לדרישה - מסמכים הקשורים בתכנית התגמול ובחוזי השימור לרבות טיוטות חוזי השימור, וחוזה השימור של המשיב 1; כל מסמך בקשר "לדיון ודברים "שהתקיים בקשר לחוזה השימור של המשיב 1; תכתובות צוות חוזי השימור עם הנהלת החברה ותכתובות פנימיות של הצוות.

    סעיף 6 לדרישה - מסמכים הקשורים למציעה החסויה בחודשים אפריל-מאי 2018, לרבות פניית המציע לרכישת מניות סודהסטרים וכל ההתכתבויות בעקבותיה; כל פרוטוקולי דיוני הדירקטוריון המלאים אודות ההצעה; מסמך עדכון הדירקטוריון על אודות הפנייה מיום 19.03.2018 שאוזכר בתשובה לבקשת האישור; העתק ממסמכים הקשורים בהחלטה להתקשר עם חברת PWP; הסכם ההתקשרות עם חברת PWP וכל הטיוטות שלו במלואן; מסמכים והתכתבויות בעניין העזרה הראשונית שהעניקה PWP לחברה לפי האזכור בנספח 2 לתשובה לבקשת האישור; כל הסכם שחתמה סודהסטרים עם צד שלישי בקשר להצעה; העתק הסכם הסודיות שנחתם עם המציעה החסויה; הצעות שהועברו בין המציע לחברה ולהיפך בקשר לרכישת סודהסטרים; כל המידע שהחברה העבירה למציע (שמוזכר בסעיף 97 לתשובה); הודעת המציע מיום 10.4.2018 שלא יוכל להציע מחיר שיהיה מקובל על הדירקטוריון ובעלי המניות; כל דוח ו/או בדיקה ו/או דיווח וכיו"ב שהכינה PWP בקשר עם סודהסטרים בתקופה שבין מרץ 2018 עד 22 באוגוסט 2018.

    סעיף 7 לדרישה – מסמכים הקשורים למדיניות התגמול למשיב 1 לרבות ההתקשרות חברת היעוץ החיצונית לצורך קביעת התגמול וכל מסמך שערכה חברת הייעוץ החיצוני בהקשר זה; פרוטוקולי הדיונים שהתקיימו בוועדת התגמול בקשר לתגמול המשיב 1 ולמענקים ההון שנתנו לו ביוני 2018; כל ההתכתבויות והמסמכים בחברה בקשר להליך הממושך של בחינת תנאי התגמול למשיב 1 החל מחודש נובמבר 2017.

    סעיף 8 לדרישה - מסמכים הקשורים להבשלה המוקדמת - תוכנית האופציות לנושאי המשרה שהייתה בתוקף עובר לעסקה, שלא יצאה לפועל בחודשים מרץ-אפריל 2018, לרבות טיוטות של תוכניות אלה שנדונו בחברה; תוכנית האופציות ו/או מניות לנושאי המשרה כפי ששונתה בחודשים מאי-יוני 2018; תיעוד ישיבות הנהלה ודירקטוריון בהן נדונו תכניות אלו; תיעוד ישיבות הנהלה, דירקטוריון, ועדת התגמול בחברה בהן נדונו האצת הבשלת האופציות ומניות לנושאי משרה שהם עובדי החברה.

    סעיף 9 לדרישה - מסמכים הקשורים לעסקת הרכישה על ידי פפסיקו – כלל התכתבויות עובדי סודהסטרים עם נציגי פפסיקו בשנת 2018, בכלל המדיות – לרבות בעניין תיאום הפגישה מיום 15.07.2018; הודעת המשיב 1 ליו"ר הדירקטוריון מיום 15.7.2018; כל מסמך שמעדכן את הדירקטוריון על המגעים עם פפסיקו לרכישת החברה, לרבות ההצעה הראשונה; כל מסמך שמפרט את תוכן הפגישה מיום 15.07.2018; ההצעה שהועברה מפפסיקו ביום 19.07.2018 וכל המסמכים הקשורים אליה; הסכמי הסודיות שנחתמו על ידי פפסיקו (מוזכרים בין היתר בסעיף 143); העתק מסמך ה-NDA ומסמך הבלעדיות שמוזכרים בנספח 12 לתשובה בסעיף 1 בעניין הצעת פפסיקו לרכישה במחיר של 118$ (פרוטוקול הדירקטוריון מיום 23.7.2018); העתק מלא של ההסכם שנחתם עם PWP לבחינת העסקה הפוטנציאלית עם פפסיקו (מוזכר בסעיף 142 לתשובה), וכל ההתכתבויות עם PWP בעניין העסקה הזו (בסעיף 142 לתשובה מוזכר ש-PWP נשכרה); כל הסכם שחתמה סודהסטרים עם צד שלישי בקשר עם הצעת פפסיקו; כלל המסמכים המלמדים על כך שהמו"מ נעשה "תחת פיקוחו והנחייתו של הדירקטוריון" כאמור בתשובה; הדרישה מיום 28.7.2018 למסמכים ולקיום פגישות בדיקת נאותות (מוזכרת בסעיף 151 לתשובה); כל מסמך שפפסיקו שלחה בו העלתה את הצעתה למחיר של 140 דולר (מוזכר בסעיף 144 לתשובה); כל מסמך בקשר לסירובה של פפסיקו להמיר את מניות העובדים בסודהסטרים במניות פפסיקו. "חוות דעת משפטית חיצונית" המוזכרת בסעיף 261 לתשובה.

    סעיף 10 לדרישה - מסמכים הקשורים לטענות בדבר שימוש במידע פנים - כל מסמך שעניינו תחזיות והכנסות בפועל לרבעון הראשון והשני של שנת 2018; כל הפרוטוקולים של ישיבת הדירקטוריון בשנים 2017-2018 שבהן נדונו התחזיות להכנסות של סודהסטרים; כל מסמך ו/או נוהל לגיבוש תוצאות רבעוניות בסודהסטרים, והעברת נתונים אלו לגורמים שעוסקים בהכנת הדוחות (מוזכר בפסקאות 110 ו-117 לתשובה); כל התכתובות שעניינן קביעת המחיר בעסקה, ובפרט – פניה על בסיס החלטת הדירקטוריון מיום 9.8.2019 בעניין זה, ופניה מיום 17.8.2019; כל מסמך בקשר לחקירה בעניינו של המשיב 1 ובעניינה של גברת איילה כהן, לרבות כל החלטה שיפוטית, כל מסמך שהוגש לבית המשפט, כל פרוטוקול של דיון שהתקיים וכיו"ב.

    שאלון – (1) אלו תגמולים הוניים מכוח חוזי השימור כבר מומשו בקשר עם כל אחד מהמשיבים; (2) מדוע לא שולמו יתרת הסכומים (אם אכן לא שולמו); (3) מדוע סיים המשיב 1 את תפקידו כמנכ"ל סודהסטרים? (4) מה היו העסקאות (תאריכים, מחירים וכמויות) שביצעה איילה כהן שבגינם נחקרה יחד עם המשיב 1 ברשות לניירות ערך; (5) האם המשיב 1 פנה לסמנכ"ל הכספים או ליועץ המשפטי של החברה לצורך קבלת אישור על הגילוי של מידע הפנים לאיילה כהן (סעיף 91 לתגובת המשיבים); (6) מי היה נציג פפסיקו בשיחה שהתקיימה בתחילת יולי 2018, ומתי היא התקיימה; (7) האם היו התכתבויות או שיחות נוספות בין הצדדים במהלך 2018 ועד השיחה שנערכה כאמור בתחילת יולי 2018. האם נעשו פניות לפפסיקו במישרין או בעקיפין, ע"י החברה ומי מעובדיה או עובדיה לשעבר במהלך שנת 2018, ובאילו תאריכים; מה היה תוכן הפניות; (8) מתי הדירקטוריון עודכן לראשונה על הפגישות עם פפסיקו; (9) מתי הדירקטוריון עודכן לראשונה על הצעת פפסיקו לרכישת החברה

27. במסגרת הדרישות בבקשת הגילוי המופנות כנגד המשיבה 12:

    דרישה 1 – מסמכים ושאלות הקשורים לחוזי השימור – כל מסמך בקשר עם חוזי השימור; חוזה השימור של המשיב 1 וטיוטת חוזה השימור; כל מסמך בקשר לעמדתה של פפסיקו בעניין האצה או הבשלה מוקדמת של המניות; האם פפסיקו המשיכה לשלם למשיב 1 את חוזי השימור לאחר שהתפטר מתפקיד מנכ"ל סודהסטרים, ומהו החלק שלא שולם ככל שיש כזה.

    דרישה 2 – מסמכים ושאלות הקשורים ברכישת סודהסטרים – מתי הועלתה בפפסיקו לראשונה האפשרות לרכוש את סודהסטרים ועל ידי מי; כלל המסמכים בדבר הצעת הרכישה של סודהסטרים ממועד שבו עלתה לראשונה ועד לפרסום הצעת הרכישה ביום 20.08.2018; תכתובות פנימיות בפפסיקו בעניין הצעת מחיר של 118 דולר למניה במסגרת הצעת הרכישה של סודהסטרים; באיזה יום נחשפה פפסיקו לתוצאות המעודכנות של סודהסטרים שמוזכרות בסעיף 21 לתשובה; העתק המסמכים שקיבלה פפסיקו מסודהסטרים החל מיום 19.07.2018 ועד ליום 26.07.2018; הודעת פפסיקו לסודהסטרים כי היא מוכנה להעלות את הצעתה למחיר של 140 דולר למניה; מסמכים ופניות לפפסיקו, בבקשה להעלות את ההצעה ל-144 דולר וכל מסמך בקשר עם העלאה זו.

    האם הועמדה תשתית ראייתית ראשונית להתקיימותם של התנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות?

28. כאמור, השאלה המרכזית שיש לבחון במסגרת בחינת התשתית הראייתית שהועמדה על ידי המבקשים היא האם היא תומכת, לפחות באופן ראשוני, את התקיימותם של התנאים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות – ובלשון הסעיף:

    "(א)  בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:

    (1)   התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

    (2)   תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

    (3)   קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;

    (4)   קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב."

29. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים, הן בהליך העיקרי, הן במסגרת הבקשה דנן, בכובד ראש, ולאחר שהתחבטתי לא מעט בשאלה זו – מצאתי לקבוע כי בנסיבות המקרה דנן הועמדה תשתית ראייתית ראשונית על ידי המבקשים להתקיימות התנאים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות בקשר עם חלק מהטענות של המבקשים, ולפחות במידה שמצדיקה שלא לדחות את הבקשה על הסף ביחס לטענות אלו.

    אף על פי כן, אדגיש כי התשתית הראייתית שהועמדה בשלב זה אינה מן המוצקות ביותר (אך עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה לשלב זה), והגם שמצאתי לקבוע כי היא אינה מצדיקה דחייה על הסף של הבקשה ביחס לחלק מטענות המבקשים – נתתי לעובדה זו משקל בעת בחינת בקשת הגילוי של המבקשים, והייתה לה השפעה אשר להיקף הגילוי שמצאתי לנכון להתיר בשלב זה.

    ראשית, מצאתי כי לאור אופיין של טענות המבקשים והנזק הנטען, ובמנותק מחוזקה של התשתית הראייתית והעובדתית שתומכת בטענות אלו, אליה אתייחס להלן - מדובר על פניו ולכאורה בתובענה שנכון לנהל אותה כתובענה ייצוגית. זאת, בין היתר, משהיא נוגעת לקבוצה רחבה, כאשר הנזק הנטען הוא אחיד לכאורה לכלל הקבוצה (לפחות לעניין טענת הנזק ככל שהיא נוגעת למחיר העסקה), וכן מפאת העובדה שהוא מבוסס על אותה התשתית העובדתית בעיקרה. אשר לטענות המשיבים לפיהן העילות בבסיס התובענה הן עילות של החברה ולכן התובענה אינה מתאימה להתנהל במסגרת הליך ייצוגי – לא מצאתי בשלב זה כי יש בטענות אלו כדי להשפיע על החלטתי זו, ואתייחס אליהן ככל שיהיה בכך צורך במסגרת ההליך העיקרי.

    שנית, סבורני כי נכון לשלב זה לפחות, אין חשש כי עניינה של הקבוצה הנטענת בבקשת האישור ינוהל על ידי המבקשים בדרך שאינה הולמת או בחוסר תום לב ושלא לטובת הקבוצה. כך, על פניו, לא נראה כי כתבי הטענות מטעם המבקשים הוגשו באופן פזיז או חסר, או שהוצגה תמונה חלקית או מטעה ביחס לתשתית העובדתית הידועה להם.

    אשר לטענת המשיבים לפיה העובדה שהמבקשים רכשו את מניות החברה רק לאחר פרסום הזימון לאסיפה הכללית מיום 20.08.2018, היינו רק לאחר ההפרות הנטענות של המשיבים, מהווה חוסר תום לב – לא מצאתי לקבל טענות אלו, לפחות בשלב זה. המבקשים עצמם לא מכחישים את מועד רכישת מניות החברה על ידם, ועל אף שסבורני כי היה מקום להבהיר עניין זה כבר במסגרת בקשת האישור (ולא להסתפק בציון תאריך רכישת המניות בנספחי בקשת האישור), איני סבור כי התנהלות הזאת כשלעצמה מעידה על חוסר תום ליבם של המבקשים. בסוגיות כאמור, ייבחן כל מקרה על פי נסיבותיו.

    על דברים אלו עמד גם כב' השופט גרוסקופף ודבריו יפים לענייננו:

    "[...] אכן, בעניין טוליפ נפסק כי המבקשת פעלה בחוסר תום לב, ואף צוין, על בסיס פסיקה שניתנה עובר לתיקון חוק החברות (ע"א 180/75 לביב נ' בנק לפיתוח תעשיה לישראל בע"מ, פ"ד ל(3) 225, 230 (1976)) כי "גם אם המועד בו נרכשו ניירות הערך על-ידי המבקש אינו משמש כמחסום טכני להגשת התביעה הנגזרת, ברור כי נתון זה עשוי להיות בעל משקל בבחינת תום לבו של המבקש" [...] ואולם, עיון בפסק הדין מלמד כי בית המשפט ייחס חשיבות לעיתוי רכישת ניירות הערך על ידי המבקשת, לא מאחר שהיה בו כדי ללמד כי הרכישה נועדה לאפשר את הגשת התביעה [...] אלא [...] כי התנהלות המבקשת מעידה על כך שהיא סברה בזמן אמת כי חלוקת הדיבידנד סבירה, ומכאן שטענתה כי המדובר בחלוקה אסורה חשודה כטענה בלתי כנה [...] מצב הדברים בענייננו שונה בתכלית. המשיב מודה בגלוי כי רכש את איגרות החוב מאחר שחשד כי החברה ביצעה חלוקה אסורה, ומתוך מטרה לשמש כסוכן אכיפה לבעלי איגרות החוב. בכך, כאמור, אין פסול, וזאת לאור המדיניות המוצהרת של המחוקק לעודד אכיפה פרטית בתחום דיני החברות. זאת ועוד, המשיב לא הפיק כל טובת הנאה מהחלוקה. מכאן, שאין הוא לוקה בפגמים שיוחסו למבקשת בעניין טוליפ".

    שלישית, סבורני כי התשתית הראייתית שהוצגה תומכת בכך שקיימות שאלות משותפות של עובדה ומשפט עבור הקבוצה, והגם שאני מתקשה לקבוע בשלב זה כי קיימת בהכרח אפשרות סבירה להכרעת התובענה לטובת הקבוצה - לאחר ששקלתי לכאן ולכאן, מצאתי כי מתקיימת תשתית ראייתית המספיקה למתן אפשרות עקרונית לגילוי ועיון במסמכים בשלב זה, ביחס לחלק מהטענות של המבקשים. זאת, בכפוף לכך שהמסמכים המבוקשים נוגעים לליבת המחלוקות הרלוונטיות בין הצדדים, וכאשר, כפי שציינתי, חוזקה של התשתית הראייתית יש בו כדי להשפיע על היקף הגילוי שמצאתי לאפשר. אפרט.

    כך, מצאתי כי ביחס לטענות המבקשים לקיומו של מידע עודף בידיהם של המשיבים לעניין היותה של החברה "על המדף", בתקופה שבין סיום המגעים עם המציעה החסויה ועד לשלהי יוני 2018, עת החלו המגעים עם פפסיקו – מתקיימת בשלב זה תשתית ראייתית ראשונית שתומכת בגילוי מסמכים מסוים.

    לעניין זה, הוצגו על ידי המבקשים פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון מחודשים מרץ ואפריל 2018 (וכן מצגות שהוצגו במסגרת ישיבות אלו), מהם עולה, על פניו, כי חברת PWP שנשכרה על ידי החברה לצורך בחינת הצעת הרכישה של המציעה החסויה, בחנה גם רוכשות פוטנציאליות נוספות שאינן המציעה החסויה. יתר על כן, כבר בשלב זה, מספר חודשים בטרם החלו המגעים בין החברה לבין פפסיקו – צוין שמה של פפסיקו כאחת הרוכשות הפוטנציאליות המרכזיות בהקשר זה.

    יתר על כן, העובדה כי פחות משלושה חודשים לאחר סיום המגעים עם המציעה החסויה באפריל, החלו מגעי החברה עם פפסיקו, גם הם בליוויה של חברת PWP – מחזקת את מסקנתי לאפשר גילוי מסמכים מסוים לעניין זה.

    יודגש, כי איני מתעלם מהצהרותיהם המפורשות של המשיבים כי לא נערכו מגעים בין החברה לבין פפסיקו או כל גוף אחר בטרם יולי 2018 (וליתר דיוק שלהי יוני 2018), התואמות גם את הפירוט שהופיע במסמך ה-Proxy. עם זאת, הפרוטוקולים שהוצגו לצד השתלשלות העניינים המתוארת יש בהם כדי להצדיק לטעמי גילוי מסמכים מוגבל שיאזן בין זכויותיהם של הצדדים.

    אשר לטענות בעניין קיומו של מידע עודף בקרב המשיבים, בתקופה הרלוונטית, בעניין ביצועיה של החברה ברבעון השני של 2018 – לא מצאתי כי מתקיימת תשתית ראייתית ראשונית בקשר עם טענות אלו, שלא נתמכות למעשה בכל ראייה רלוונטית.

    אשר לטענות המבקשים לפיהן ניהול המשא ומתן על תנאי העסקה עורבב עם ניהול המשא ומתן על תנאי חוזי השימור של המשיבים 6-2 - סבורני כי לא הוצגה תשתית ראייתית ראשונית שיכולה להצדיק גילוי מסמכים בסוגיה זו בשלב המקדמי הנוכחי. התשתית הראייתית בנושא זה נשענת בעיקרה על העובדה כי בישיבת דירקטוריון מיום 09.08.2018 בה נכחו חלק מהמשיבים (גם משיבים שאינם חברי דירקטוריון, ושעמם נחתמו בסופו של דבר חוזי שימור) הוצגו הסדרי התגמול הקשורים בעסקה, לרבות שווי צפוי של 29.75 מיליון דולר למכלול חבילות שימור. ברם, בהתאם לתשובת המשיבים שנתמכת גם בפרוטוקול הישיבה שצורף לתשובה – חברי ההנהלה הרלוונטיים עמם נחתמו חוזי השימור בהמשך יצאו בשלב זה מהישיבה. טענת המבקשים כי "תזת ההפרדה" לפיה המשאים והמתנים בעניין חוזי השימור ובעניין תנאי העסקה התנהלו תוך הפרדה מוחלטת, אינה אפשרית - אינה יכולה להחזיק תשתית ראייתית מספקת עבור גילוי מסמכים בשלב זה.

    לעומת זאת, בנוגע לטענות כנגד העירוב בין המשא ומתן בעניין חוזה השימור של המשיב 1 ובין המשא ומתן על תנאי העסקה בהשתתפות המשיב 1 – מצאתי כי מתקיימת תשתית ראייתית ראשונית רלוונטית. כך, המשיבים עצמם אינם מכחישים כי המשיב 1 ניהל את המו"מ על תנאי התגמול שלו בעצמו, אך טוענים כי חוזה השימור שלו נדון רק לאחר שגובשה הסכמה על מחיר עסקה של 140 דולר למניה (שבהמשך הועלה ל-144 דולר). בהתאם לכך, מצאתי כי מתקיימת תשתית ראייתית ראשונית לכך שהיה לפחות ערבוב מסוים בין המשא ומתן שנוהל על ידי המשיב 1 בעניין תנאי חוזה השימור שלו, לבין חלקו במגעי העסקה. יודגש, כי בדברים אלו אין כדי לקבוע מסמרות להליך העיקרי ובעיקר אין בהם כדי לקבוע מסקנות משפטיות נחרצות לעניין טענות המבקשים לקיומם של פגמים משפטיים בהתנהלות זו של החברה ושל המשיב 1. עם זאת, סבורני כאמור כי יש באלו כדי להצדיק גילוי מסמכים בסוגיה זו בשלב הזה.

30. עוד אציין, כי מצאתי לקבל את טענותיה של המשיבה 12 לפיהן לא הונחה תשתית ראייתית רלוונטית ראשונית לטענות כנגדה, ומצאתי גם אני טעם לפגם בעובדה כי במסגרת הבקשה טושטשה ההבחנה בין המשיבה 12 לבין שאר המשיבים. יתר על כן, לגוף הדברים, סבורני כי לא הונחה תשתית ראייתית על ידי המבקשים בעניין טענותיהם כנגד המשיבה 12. ודוק, על אף שהטענות כנגד המשיבה 12 הן טענות משפטיות בחלקן הלא מבוטל, ותלויות במידה מסוימת בשאלת החבות של שאר המשיבים – אין בכך כדי לבטל את חובתם של המבקשים להניח תשתית ראייתית שתתמוך בטענות כנגד המשיבה 12 – למשל לעניין מידת היכרותה של המשיבה 12 עם האופן שבו נערכה החברה בקשר עם חוזי השימור, ומידת המעורבות של הגורמים עמם נחתמו חוזי השימור על תנאי החוזים האלו (בטרם שליחה ההצעות חוזי השימור לאחר החתימה על הסכם המיזוג). על פניו ומבלי לקבוע מסמרות לשלב העיקרי בהליך - עצם היותה של פפסיקו הצד השלישי עמו התקשרה החברה בעסקת המיזוג אינו מספיק להוכחת חבותה.

    יש להדגיש כי אין במסקנות המפורטות כדי להשפיע בכל צורה על בקשת האישור התלויה והעומדת, וקביעותיי אלו נעשות בהתאם לדרישות בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות בלבד, וכאשר הנטל הנדרש במסגרת בקשת גילוי הינו נמוך מהנטל הראייתי הנדרש בהליך האישור. זאת, הן לעניין אותן עילות לגביהן מצאתי כי ניתן להורות בשלב זה על גילוי, הן לעניין אותן עילות לגביהן מצאתי כי לא ניתן להורות בשלב זה על גילוי.

    הכרעה בבקשת הגילוי בשם לב לדרישת הרלוונטיות

31. כפי שיפורט להלן, בשקילת כלל השיקולים הרלוונטיים, ובהם את עיקרון העל בגילוי המסמכים בדבר "רלוונטיות", כמו גם חקר האמת, וקיומו של הליך גלוי ו-ב"קלפים פתוחים", ובשים לב לשלב שבו מבוקשת בקשת בגילוי, ולקביעותיי ביחס להתקיימות התשתית הראייתית הנדרשות לקיומם של התנאים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות - מצאתי כי יש לקבל את בקשת הגילוי באופן חלקי.

    לצד הדברים האלו אציין כי במכלול שיקוליי הבאתי בחשבון גם את העובדה כי חלקים לא מבוטלים, ואף מרכזיים, מהתשתית הראייתית עליה מתבססות בשלב זה טענות המבקשים, הובאו מתוך התשובה המפורטת של המשיבים לבקשת האישור והנספחים שצורפו אליה בהתאם; וכן מתוך תשובת המשיבים לדרישת הגילוי ששלחו להם המשיבים עוד בטרם הגשת הבקשה דנן.

    אעמוד עתה על הכרעתי הפרטנית בכל אחת מהדרישות של המבקשים במסגרת בקשת הגילוי, שנעשתה על בסיס השיקולים שפורטו. יודגש, כי מידת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים נבחנה למול הטענות והמחלוקות המרכזיות בין הצדדים, ומידת נחיצותם לבירור ליבת המחלוקות הללו – כיאה לשלב המקדמי שבו מצוי ההליך, ובהתאמה לתשתית הראייתית שהוצגה על ידי המבקשים עד כה.

32. בעניין המסמכים המבוקשים מהמשיבים 10-1:

    אשר לדרישת המבקשים לקבל העתק מהפרוטוקולים המלאים של ישיבות הדירקטוריון שתמציתם הועברה במסגרת התשובה של המשיבים לבקשת האישור  (סעיפים 3-1 לדרישת הגילוי), לרבות מלוא הנספחים שצורפו לישיבות אלו - לא מצאתי לקבל דרישה זו.

    טענת המבקשים היא כי אין ביכולתם לעמוד על התוכן שהושחר במסגרת הפרוטוקולים שנמסרו, ולבחון האם זה רלוונטי לטענותיהם. כמו כן, נטען כי הנספחים לפרוטוקולים של חלק מישיבות הדירקטוריון שגילוים מבוקש נמצאים בליבת המחלוקות בין הצדדים, משהם נוגעים למידע שהיה בפני הדירקטוריון אודות הנתונים הכספיים של החברה לרבעון השני של שנת 2018, לנתונים שעל בסיסם התנהלו המגעים מול פפסיקו, וכן מודלים שנעשה בהם שימוש במסגרת המגעים לעסקת המיזוג.

    טענת המשיבים היא שכלל הפרוטוקולים הרלוונטיים הועברו לידי המבקשים, ואילו המידע שהושחר בחלקו אינו רלוונטי למחלוקת בין הצדדים בהליך דנן, ובחלקו האחר חוסה תחת חסיון עו"ד לקוח. כמו כן נטען כי הנספחים שהתבקשו המשיבים לצרף אינם נוגעים לליבת המחלוקות בין הצדדים.

    בשקילת טענות הצדדים, מצאתי שלא להיעתר לדרישה דנן. ראשית, הדרישה נסמכת בין היתר על תקנה 75 לתקנות סדר הדין שקובעת כי "בעל דין יצרף לכתב טענותיו העתק של כל מסמך הנזכר בו, זולת אם אינו מצוי ברשותו או בשליטתו". הפרשנות המקובלת בפסיקה היא כי תקנה 75 תקנות סדרי הדין חלה גם על כתבי טענות המוגשים במסגרת הליך בקשה לאישור תובענה כייצוגית [ראו למשל ת"צ (ת"א) 21851-03-15‏ ‏ אביגדור וינברגר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פס' 10-6 (02.02.2016)].

    אשר לפרשנות היקף הצירוף הנדרש בהתאם לתקנה זו, קובעת ההלכה הפסוקה כי יש לצרף לכתבי הטענות כל מסמך המאוזכר בו באופן מפורש וקונקרטי, ואין להסתפק באזכור כללי בלבד. כך למשל דבר של כב' השופט גרוסקופף בעניין זה:

    "הפרשנות הסבירה של תקנות 75ו- 114לתקסד"אהיא כי יש לצרף לכתבי הטענות מסמכים ספציפיים הנזכרים בהם במפורש (כגון חוזה, מכתב, דוח או חוות דעת מסוימים), וכי אין חובה לצרף לכתבי הטענות מסמכים הנזכרים בהם באופן גנרי (למשל, "מסמכים רבים שאותרו במחשבי התובעות"), ראיות המתעדות אירועים הנזכרים בכתבי הטענות (כגון פרוטוקולים של ישיבות וועדה שנטען כי לא דנה כלל בעניין מסוים) או תוצרים של אירועים כאלה (כגון דו"ח בדיקה של גורם שכתב התביעה מדווח כי נשכר לבצע עבודה מסוימת). ויובהר, כאשר כתב טענות מתייחס באופן ספציפי לתיעוד מסוים של אירוע, כגון כשקיימת בו התייחסות לאמור בפרוטוקול של ישיבת דירקטוריון מסוימת או בתמלול של תחקיר, הופך אותו תיעוד למסמך שיש לצרפו. ואולם כל עוד אין התייחסות קונקרטית לתיעוד, אין הוא בגדר "מסמך הנזכר בו" [ת"א (מחוזי מרכז) 47302-05-16 בטר פלייס נ' שי אגסי (01.08.2016) (להלן – עניין בטר פלייס); ראו גם ת"צ (ת"א) 39355-06-19‏ ‏ משה הייט נ' איירפורט סיטי בע"מ, 52 (28.07.2020); ת"צ (ת"א) 24526-09-18 עידן בן-שטרית נ' חברת השקעות דיסקונט, פס' 78 (02.02.2019); תנ"ג (ת"א) 24701-02-19‏ ‏ ד"ר עוזי צוק נ' אורט ישראל (חל"צ), פס' 15 (15.12.2019).

    בעניין בטר פלייס התייחס כב' השופט גרוסקופף בהקשר זה לדוגמאות הרלוונטיות גם לעניינו, וכך למשל לעניין חשיפת פרוטוקולים של ישיבות שמאוזכרות בכתבי הטענות:

    "ביסוד הבקשות שלפניי עומדת התפיסה כי את התקנות הללו ראוי לפרש באופן מרחיב מאד, כך שהן יחייבו צירוף לכתבי הטענות של כל תיעוד או תוצר בכתב של אירוע הנזכר בכתב הטענות. כך, למשל, אם כתב התביעה מזכיר פגישה או ישיבה מסוימת שנערך לה פרוטוקול יש לצרף את אותו פרוטוקול; אם הוא מזכיר חקירה מסוימת, יש לצרף את הקלטתה או תמלולה; אם הוא מזכיר כי בוצעה בדיקה פלונית יש לצרף את דו"ח הבדיקה שהוגש וכיו"ב. יתר על כן, לגישת המבקשים אם בכתב הטענות נזכר מונח כללי, כגון "פגישות", "ישיבות",  "חקירות" או "בדיקות" יש לצרף את מכלול התיעוד של כל ה"פגישות", ה"ישיבות", ה"חקירות" או ה"בדיקות" שבידי בעל הדין. נקל לראות כי פרשנות זו של התקנות אינה מתקבלת על הדעת, שכן משמעותה שעל צד לצרף לכתב טענותיו (כמעט) את כל חומר הראיות שבידו, וזאת בשונה מתפיסת תקנות סדר הדין האזרחי, כי את הראיות יש לחשוף רק בשלב הליכי הגילוי, ולא בשלב החלפת כתבי הטענות [...] עיון בבקשות השונות שהוגשו מלמד כי המסמכים שהתבקשו בהן, ברובם המוחלט, הם מהסוג שאין מקום לצרפו לכתבי הטענות, ובוודאי אין הם כאלה שיש חובה לצרפם לכתבי הטענות".

    ראשית, בהתאם לדברים האמורים, הדין לא חייב את צירופם של הפרוטוקולים האמורים לתשובת המשיבים מלכתחילה, שכן האזכור בתשובת המשיבים היה של ישיבות הדירקטוריון ולא הפרוטוקולים של ישיבות אלו.

    שנית, המשיבים ציינו, עוד במסגרת המענה לדרישת הגילוי שגובתה בתצהיר, כי אין בידם תיעוד נוסף של ישיבות הדירקטוריון שפרוטוקוליהן צורפו לתשובה, וכי המסמכים שצורפו מהווים את התיעוד היחידי לישיבות אלו - ודי בכך כדי לקבל את טענתם זו [ראו ת"צ 35879-05-14 זולטי נגד קבוצת דלק בע"מ, פס' 14 (23.11.2015)].

    אשר לבקשת המבקשים למסור לידיהם גרסה מלאה ולא מושחרת של הפרוטוקולים – מצאתי כי אין מקום להיענות לדרישה זו. תחילה, כאמור, לא מדובר במסמכים שהמשיבים היו מחויבים לצרף לכתב הטענות מטעמם בהתאם לתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי. לצד זאת, במרבית החלקים שהושחרו, המשיבים הואילו להותיר את זהות הדוברים, או את כותרות החלקים הרלוונטיים – ולהתרשמותי החלקים המושחרים הם כאלו שתיעדו תוכן שחוסה תחת חיסיון עו"ד לקוח או שאינם רלוונטייים לסוגיות שמחלוקת.

    אשר לדרישת המבקשים לקבל לידיהם נספחים שצורפו לפרוטוקולים שאוזכרו בכתב התשובה, משקבעתי כאמור שלא הייתה חובה מלכתחילה לצרף את תיעוד הפרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון אלו, וודאי שאין מקום לקבוע כי המשיבים היו צריכים לצרף את הנספחים שצורפו לתיעוד ישיבות דירקטוריון אלו.

    שנית, אשר לבקשת המבקשים לגלות את נספחים A ו-D שצורפו לפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 26.07.2018 – אני מקבל את טענות המשיבים לפיהן נספח A, הכולל את התוצאות הכספיות של החברה לרבעון השני של שנת 2018, מכיל בתוכו נתונים שפורסמו לציבור וזמינים בנקל עבור המבקשים. יתר על כן, ממילא קבעתי כאמור כי לא הונחה תשתית ראייתית ראשונית מספקת בכל הנוגע לטענת המבקשים לקיומו של מידע עודף בהחזקת המשיבים בתקופה הרלוונטית, ביחס לנתונים הכספיים של החברה לרבעון השני של שנת 2018.

    אשר לנספח D, בו מפורטים נתונים אודות תגמולים הוניים שהוענקו לעובדי החברה – סבורני כי אלו אינם נמצאים בליבת המחלוקות בין הצדדים ועל כן אין הצדקה להורות על גילוי מסמך זה בשלב הנוכחי.

    אשר לדרישת המבקשים לקבל לידיהם העתק מנספחים A, D ו-E שצורפו לפרוטוקול הישיבה מיום 09.08.2021 – לאחר שעיינתי בפרוטוקול הישיבה ובנספחים שצורפו לתשובת המשיבים מצאתי כי נספח A אינו רלוונטי למחלוקות המרכזיות הרלוונטיות לשלב אישור הבקשה; כי נספח E גולה ממילא במסגרת תשובה המשיבים; וכי נספח D גולה גם הוא בתשובת המשיבים, והחלקים שהושחרו בו לעניין התחזית העסקית של החברה אינם בגרעין המחלוקת בין הצדדים, ואין מקום להורות על גילוים. זאת, לכל הפחות בשלב זה ובשים לב לאיזון בין כלל השיקולים המפורטים בהחלטתי זו.

    אשר לנספחים A ו-B שאוזכרו בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 17.08.2018 – מצאתי כי אין מקום להורות גם על גילויים. נספח A הכולל מודלים שהוכנו עבור הנהלת החברה לעניין הערכת שווי החברה אינו נוגע לליבת המחלוקות בין הצדדים באופן שמצדיק לטעמי את גילויו בשלב זה; ונספח B מהווה כאמור בתגובת המבקשים במסגרת בקשת הגילוי, עדכון של נספח D שצורף לפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 09.08.2021, וכאמור מצאתי שאין להורות על גילויו בשלב זה.

    שלישית, אשר לדרישת המבקשים לקבל לידיהם את כלל הנספחים שצורפו לישיבות הדירקטוריון שתיעודם צורף לתשובה לבקשת האישור, ובתוך כך הגשתם לבית המשפט על מנת שיכריע בדבר הרלוונטיות שלהם – מצאתי כי דרישה זו מנוסחת בצורה רחבה מידי ובאופן כללי ובלתי מוגבל, העולה כדי "מסע דיג" שאינו מוצדק בתשתית שהוצגה לעניין רלוונטיות המסמכים המבוקשים, בגדרי בקשת הגילוי ונימוקיה. אשר לחלופה לפיה יועברו הנספחים לעיונו של בית המשפט, מצאתי כי בהתאם לטעמים שפורטו לעיל, ובשים לב לשיקולי יעילות דיונית וייעול השימוש במשאבי בית המשפט - יש לדחותה.

33. סעיף 4 לדרישה – כלל דיוני הדירקטוריון משנים 2017 ו-2018 בקשר להשקעות אסטרטגיות בחברה או למיזוג: מצאתי להיעתר חלקית לדרישה זו.

    דרישה זו נוסחה באופן רחב שאינו מוצדק בתשתית הראייתית הקיימת. מוקד המחלוקת הרלוונטי בשלב הנוכחי הוא כאמור ידיעה "עודפת" בקרב המשיבים על אודות היותה של החברה "על המדף" בתקופת הקצאות יוני 2018 ורכישת מניות החברה על ידי המשיבים 1 ו-2 בחודשים אפריל ומאי 2018.

    בהתאם לכך, איני יכול להיעתר לדרישה במתכונתה הנוכחית. עם זאת, מצאתי כי באיזון זכויות הצדדים ובשים לב לשיקולים הרלוונטיים כפי שפורטו בהחלטה זו - יש מקום להורות למשיבים לגלות את פרוטוקולי ישיבות דירקטוריון החברה בחודשים אפריל ויוני 2018, ככל שאלו עסקו באפשרות של מיזוג או רכישה של החברה - וכך אני מורה.

34. סעיף 5 לדרישה - מסמכים הקשורים בתכנית התגמול ובחוזי השימור: מצאתי להיעתר לדרישה זו באופן חלקי.

    לטענת המבקשים טיוטות חוזי השימור וחוזי השימור עצמם אוזכרו באופן מפורש בכתב התשובה של המשיבים ולכן יש מקום להורות על גילוים מכוח תקנה 75 לתקנות סדר הדין. כמו כן, טוענים המבקשים כי יש במסמכים אלו כדי לשפוך אור על השאלה מתי הוחלפו הטיוטות של חוזי השימור ומהם התנאים של חוזים אלו.

    לטענת המשיבים השווי הכספי של חוזי השימור גולה ממילא במסמך ה-Proxy; וכן חלק מהדרישות בסעיף זה נוסחו בצורה רחבה וכוללנית שאינה תואמת את ליבת המחלוקות בין הצדדים. כמו כן נטען, כי בניגוד לטענות המבקשים, אין הפניה ל"טיוטות" ברבים של חוזי השימור.

    אשר למסמכים המבוקשים בקשר עם חוזי השימור של משיבים 6-2, כאמור לא מצאתי כי הוצגה תשתית ראייתית מספקת לעניין זה. ברם, אשר לדרישת המבקשים בעניין זה, ככל שהיא נשענית על תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, לאחר שעיינתי בפסקאות אליהן הפנו המבקשים בעניין זה - מצאתי להורות על גילוי ההודעה (או ההודעות) שהעביר המשיב 1 למשיבים 6-2, להן צורפו הצעות חוזי השימור, שאוזכרו בפס' 204 לתשובת המשיבים.

    כך, מצוין בפס' זו: "זמן מה לאחר חתימת ההסכם, המשיב 1 העביר לחברי ההנהלה, ובכלל זאת לנתבעים 6-2, את הצעות חוזי השימור של כל אחד מהם, והם היו צריכים להחליט אם הם מקבלים את ההצעה ונשארים בסודהסטרים הפרטית, אם לאו [...]".

    אזכור זה (לצד האזכורים בפסקאות האחרות אליהן הפנו המבקשים) אינו מפנה ישירות לטיוטות הצעות השימור או לחוזי השימור עצמם, אך הוא מתייחס להעברת חוזי השימור מהמשיב 1 למשיבים 6-2 לאחר חתימת ההסכם על עסקת המיזוג. אודה כי התחבטתי בשאלת האזכור האמור שכן ניתן לסווג את האזכור כחלק מתיאור האירועים על ציר זמנים בלבד. עם זאת, לאור מידת ההכבדה המועטה בגילוי מסמך זה, וכן מידת הרלוונטיות הגבוהה שלו לסוגיות שבמחלקות בין הצדדים - מצאתי כי באיזון הדברים יש כדי להורות שככל שהעברת הצעות חוזי השימור מהמשיב 1 למשיבים 6-2 תועדה במסמך אחד או יותר – יש לגלות אותם.

35. סעיף 6 לדרישה - מסמכים הקשורים למציעה החסויה בחודשים אפריל-מאי 2018 – מצאתי להיעתר לדרישה זו באופן חלקי.

    ראשית, לאחר שבחנתי את הפניות המבקשים תחת דרישה זו למסמכים המאוזכרים בתשובה, מצאתי כי לא היו אזכורים מפורשים של המסמכים שהתבקשו, למעט ההסכם שהוכן לצורך ההתקשרות עם חברת PWP בקשר עם המציעה החסויה, וצורף לתשובה עמוד אחד בלבד ממנו. על כן, לא מצאתי כי היה על המבקשים לצרף את המסמכים האלו לתשובתם על פי תקנה 75 לתקנות סדר הדין.

    שנית, אשר לרלוונטיות של המסמכים המבוקשים במסגרת דרישה זו – בעניין הסכם ההתקשרות עם חברת PWP, כאמור, במסגרת הדיון בבקשה שהתקיים לפני הוחלט כי זה יעבור לעיונו של בית המשפט שייקבע האם יש מקום להורות על גילויו, על אף רגישות תוכנו והיותו הסכם סודי בין החברה לבין PWP. המחלוקת בין הצדדים בקשר עם מסמך זה נוגעת לשאלה האם חברת PWP אכן נשכרה אך לשם ההתקשרות עם המציעה החסויה, או שמא לשם בחינת אפשרות עסקה עם רוכשות נוספות. לאחר שבחנתי את ההסכם מצאתי להורות על גילויו של סעיף 7 להסכם, תוך מתן אפשרות למשיבים להשחיר את שם המציעה החסויה.

    עוד מצאתי לאפשר את גילויה של הודעת הדואר האלקטרוני במסגרת עודכנו היועצים המשפטיים של החברה על ידי מר שוחט, על סיום המגעים עם המציעה החסויה בחודש אפריל 2018. כאמור, הודעה זו הועברה גם היא לעיונו של בית המשפט להכרעה בעניין גילויה, כאשר המשיבים אינם מתנגדים לגילויה בכפוף לכך שלא תעלה כל טענה כי העברת המסמך לעיון המבקשים מהווה ויתור על חיסיון עו"ד לקוח בעניין זה או אחר. על כן, ולאחר שעיינתי בהודעה זו שהוגשה לבית המשפט, אני מורה על גילוי מסמך זה כאשר מובהר כי לא יהיה בכך כדי להוות ויתור על חיסיון עו"ד לקוח בעניין זה או אחר.

    אשר למסמכים שהועברו במסגרת תשובת המשיבים לדרישת הגילוי, לאחר שעיינתי באלו, החלטתי שלא להיעתר לבקשה לגלותם באופן מלא. זאת, בשים לב לכך שנראה כי החלקים שהושחרו אינם רלוונטיים למוקד המחלוקת בין הצדדים ובהינתן האיזונים הנדרשים בשלב בקשת האישור כפי שפורט, ובהתאם לתשתית הראייתית הקיימת.

    אשר לדרישת המבקשים לגלות על אודות כל בדיקה או דיווח שהכינה PWP עבור סודהסטרים בתקופה שבין מרץ 2018 עד ליום 22.08.2018 – מצאתי שלא להיענות לדרישה זו במתכונתה הנוכחית. עם זאת, מצאתי להורות על גילוי מסמכים, תוך קיצור התקופה המבוקשת, כך שיגולו המסמכים המתוארים, ככל שישנם כאלו, בתקופה שבין יום 10.04.2018 (עת הסתיימו המגעים בין החברה לבין המציעה הפוטנציאלית), לבין יום 01.07.2018 (הסמוך לתחילת המגעים בין פפסיקו לחברה בעניין עסקת המיזוג).

    שאר המסמכים שהתבקשו במסגרת סעיף זה לדרישת המסמכים נוסחו באופן רחב שבשים לב גם לשיקולים של מידת ההכבדה הכרוכה בגילוים, וכן משיקולים של רלוונטיות לליבת המחלוקות בין הצדדים – מצאתי שלא להיעתר לדרישתם.

36. סעיף 7 לדרישה – מסמכים הקשורים למדיניות התגמול למשיב 1 – מצאתי שלא להיעתר לדרישה זו.

    המבקשים טוענים כי מסמכים אלו רלוונטיים לתמיכה בטענות המשיבים לפיהן תכנית התגמול של המשיב 1 נקבעה בתהליך סדור וממושך שהחל עוד בשלהי שנת 2017, ללא קשר לעסקת המיזוג; וכן ליישוב טענות אלו, שנסתרות לטענת המבקשים, עם טענת המשיבים לפיה הדיון בתגמול המשיב 1 נערך רק לאחר שירדה מן הפרק הצעת הרכישה של המציעה החסויה (באפריל 2018). לצד זאת, תומכים המבקשים את בקשתם לגילוי חלק מהמסמכים על תקנה 75 לתקנות סדר הדין.

    לטענת המשיבים, המסמכים שעוסקים בהליך קביעת תכנית התגמול של המשיב 1 בחברה אינם רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת בבקשת האישור, וכי בכל מקרה תכנית התגמול של המשיב לשנת 2018 אושרה על ידי בעלי המניות של החברה. עוד נטען, כי בהתאם לטענות המבקשים המידע הרלוונטי להם הוא המועדים בהם נתקיימו הדיונים הרלוונטיים בוועדת התגמול – ומידע זה כבר מצוי בפני המבקשים.

    כאמור, מצאתי לדחות דרישה זו. ראשית, אשר להפניות של המבקשים מכוח תקנה 75 לתקנות סדר הדין, מצאתי כי אלו לא הפנו לפסקאות בהן נזכרים מסמכים מפורשים, אלא לאירועים שייתכן כי תועדו במסמך – לרבות ישיבות דירקטוריון, והסתייעות החברה בחברת ייעוץ חיצונית לעניין תכנית התגמול של המשיב 1. אזכורים כאמור אינם עומדים בדרישות הדין לחיוב המבקשים בצירופם לכתבי הטענות.

    אשר לרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, מצאתי כי ככלל, המסמכים הנוגעים לקביעת מדיניות התגמול של המשיב 1, אינם נמצאים בליבת המחלוקת בין הצדדים - קיומו של מידע עודף בקרב המשיבים עת אושרה הקצאת המענקים ההוניים למשיב 1 ביוני 2018. יתר על כן, התשתית הראייתית הקיימת אינה תומכת באופן מספק בכך שהתקיים פגם בקביעת תכנית התגמול של המשיב 1, וזאת בפרט משהוצג על ידי המשיבים כי סעיף האצת מענקי ההון של המשיב 1 בעת שינוי שליטה, לא היה חריג או חדש ביחס לתכניות תגמול קודמות.

    על כן, מבלי לקבוע מסמרות בנוגע להליך העיקרי ובשאלות המשפטיות שעולות מטענות המבקשים – לא מצאתי כי יש מקום להורות על גילוי מסמכים בשלב זה, בשים לב לשיקולים ולאיזונים הנדרשים כפי שפורטו.

37. סעיף 8 לדרישה - מסמכים הקשורים להבשלה המוקדמת - מצאתי שלא להיעתר לדרישה זו.

    המבקשים טוענים כי המסמכים המבוקשים במסגרת סעיף זה רלוונטיים על מנת לבחון מה היו הסיבות לשינוי בתנאים להבשלת האופציות והמניות (במסגרת עסקת המיזוג). כמו כן, טוענים המבקשים כי מסמכים אלו נדרשים על מנת לאמת את טענות המשיבים בתשובתם לבקשת האישור כי הדיון בדירקטוריון על אודות האצת האופציות לעובדים היה מיודע ומושכל.

    המשיבים טוענים כי חלקם של המסמכים המבוקשים במסגרת דרישה זו, ובין היתר, תכניות אופציות לעובדים ותכנית התגמול של המשיב 1 לשנת 2018, הם מסמכים פומביים שהמבקשים יכולים לאתר בנקל. עוד נטען, כי הדרישה לקבל טיוטות של תכניות התגמול ומסמכים נוספים היא מכבידה, כוללנית ולא רלוונטית. אשר לדרישה לקבל פרוטוקולים של ההנהלה והדירקטוריון בהן נדונו תכניות האופציות ושינוין – נטען כי לא הוכחה הרלוונטיות של מסמכים למחלוקות בין הצדדים, בפרט משהאורגנים הרלוונטיים בחברה אישרו תכניות אלו שנים רבות לפני אישור העסקה דנן.

    כאמור, מצאתי שלא להיעתר לבקשה לגלות את המסמכים המפורטים בסעיף 8 לבקשה. ראשית, חלק מהמסמכים המבוקשים הרלוונטיים צורפו לתשובת המשיבים. שנית, המסמכים המבוקשים במסגרת סעיף זה אינם נמצאים בליבת המחלוקות הרלוונטיות לשלב זה של ההליך – וגילוים אינו נתמך בתשתית הראייתית שהוצגה על ידי המבקשים נכון לעכשיו. ודוק, התשתית הראייתית שהוצגה יכולה לכל היותר לתמוך בגילוי מסמכים שייסיע בשפיכת אור על אודות המידע שהחזיקו המשיבים בקשר עם היותה של החברה "על המדף", עת הקצאת מענקי ההון ביוני 2018, עליהם חלה בהמשך ההבשלה המוקדמת; אך היא אינה תומכת באופן מספק את טענות המבקשים כנגד עצם ההחלטה על אודות ההבשלה המוקדמת.

    כך, המבקשים לא הניחו תשתית ראייתית עובדתית רלוונטית לכך שהיה פגם בעצם ההחלטה על ההבשלה המוקדמת, או כי זו הייתה מנוגדת לנהלי החברה. זאת, בפרט, משמדובר על פניו בנוהג שאינו חריג במסגרת עסקאות מיזוג דוגמת העסקה מושא ההליך דנן. ויודגש, הגם שהליך האישור המוסדר של תכניות התגמול מהווה חלק מטענות ההגנה שהוצגו על ידי המשיבים עצמם, אין בכך כדי לבטל את החובה המוטלת על המבקשים להציג תשתית ראייתית ראשונית מספקת.

    יובהר, כי אין בדברים האמורים כדי לקבוע מסמרות לעניין ההליך העיקרי, וכן אין בהם כדי לתת את הדעת לסוגיות המשפטיות הרלוונטיות העולות מטענות המבקשים. עם זאת, בהתאם לאמור, לא מצאתי כי יש מקום להורות בשלב זה על גילוים של המסמכים המבוקשים במסגרת דרישה זו.

38. סעיף 9 לדרישה - מסמכים הקשורים לעסקת הרכישה על ידי פפסיקו – מצאתי להיעתר חלקית לדרישה זו.

    לטענת המבקשים, המסמכים המבוקשים במסגרת דרישה זו רלוונטיים על מנת לעמוד על ציר הזמנים במגעים בין החברה לפפסיקו, ולאמת טענות שונות שנטענו על ידי המשיבים בתשובתם לרבות - טענת המשיבים כי אכן לא היה כל קשר מוקדם בין פפסיקו לבין המשיבים בטרם החלו המגעים עם פפסיקו בשלהי יוני 2018 כנטען; כי מחיר העסקה נקבע במנותק מהמגעים על תגמולי המשיבים; כי פפסיקו לא הייתה מוכנה להמיר את התגמול ההוני של עובדי החברה לתגמול הוני בפפסיקו (ועל כן הוחלט להסתפק בהבשלה מוקדמת); ועוד. כמו כן, נטען כי חלק מהמסמכים אוזכרו בתשובת המשיבים לבקשת האישור ועל כן חלה עליהם תקנה 75 לתקנות סדר הדין.

    לטענת המשיבים, חלק מהדרישות מהוות דרישות רחבות וכוללניות; חלק מהמידע המבוקש גולה ממילא במסמך ה-Proxy; הסכמת הצדדים על העלאת מחיר העסקה ל-140 דולר נעשתה בעל פה ועל כן אין מסמכים המתעדים אותה; אשר לדרישה לקבל מסמכים לפיהם פפסיקו לא הסכימה להחלפת המענקים ההוניים בחברה במענקי הון של פפסיקו – כפי שנטען בתשובת המשיבים ותשובת המשיבה 12 לבקשה מדובר היה בהסכמה משותפת; חוות הדעת המשפטית החיצונית המבוקשת המוזכר בסעיף 261 לתשובת המשיבים חסויה בחיסיון עורך דין לקוח. כמו כן, נטען כי המסמכים המבוקשים מכוח תקנה 75 לסדר הדין אינם מאוזכרים מפורשות בתשובה בניגוד לטענות המבקשת, ועל כן לא הייתה חובה לצרפם לתשובה ואין חובה לגלותם מכוח תקנה זו כעת.

    כאמור, החלטתי להיענות חלקית לבקשה לגלות את המסמכים המפורטים במסגרת דרישה זו. ראשית, בחנתי את הפניות המבקשת מכוח סעיף 75 במסגרת דרישה זו ומצאתי כי יש מקום להורות על גילוי הדרישה של פפסיקו מהחברה למסמכים ולקיום פגישות DD מיום 28.07.2018 שאוזכרה באופן מפורש בפסקה 151 לתשובת המשיבים. שאר הפניות המבקשים לא הובילו לאזכורים מפורשים של המסמכים הנטענים, אלא לכל היותר לאירועים שייתכן כי מתועדים במסמכים שלא אוזכרו מפורשות בתשובת המשיבים.

    שנית, אציין כי חלק מהדרישות במסגרת סעיף זו נוסחו באופן רחב, כאשר היענות להן תכביד על המשיבים באופן שאינו מוצדק בתשתית הראייתית הקיימת ובדרישות הדין. בתוך כך למשל הדרישות ל"כל ההתכתבויות של עובדי סודהסטרים" עם ברד ג'קסון או כל נציג אחר של פפסיקו וזאת "בכל מדיה"; וכן "כל ההתכתבויות עם PWP בעניין העסקה הפוטנציאלית עם פפסיקו"; "כלל המסמכים המלמדים על כך שהמו"מ נעשה תחת פיקוחו והנחייתו של הדירקטוריון"; ו-"כל הסכם שחתמה סודהסטרים עם כל צד שלישי, לרבות עם עורכי דין, יועצים וכיו"ב בקשר להצעת פפסיקו".

    שלישית, אשר לרלוונטיות של המסמכים השונים, מצאתי כי הדרישה כוללת מסמכים רבים שאינם נמצאים בליבת המחלוקת בין הצדדים, ולחלופין שהסיכויים לכך שיהיה במסמכים אלו מידע הרלוונטי למוקד המחלוקת בין הצדדים, אינו גבוה דיה באופן שמצדיק להורות על גילוים בשלב זה – זאת, בשים לב לאיזונים הנדרשים ולתשתית הראייתית הקיימת. במסגרת מסמכים אלו, בין היתר, הסכם הסודיות שנחתם בין החברה לבין פפסיקו מיום 26.07.2018; מסמכים הנוגעים לתיאום הפגישה ביום 15.07.2018 בין נציג פפסיקו למנכ"ל החברה; ועוד.

    אולם, באיזון הדברים – בשים לב לשיקולי רלוונטיות אל מול ההכבדה שעשויה להיגרם למשיבים, מצאתי לנכון לחייב את הנתבעים בהצגת כלל ההתכתבויות של עובדי החברה עם נציגי פפסיקו בחודשים אפריל ויוני 2018, ככל שישנן כאלו, בלבד. שאלת קיומן של התכתבויות כאמור נמצאת במוקד המחלוקות בין הצדדים, וקיצור התקופה במסגרתה מבוקשות התכתבויות כאמור, תמתן את ההכבדה שטומנת בחובה דרישה זו על המשיבים.

    אשר לדרישה לגלות את חוות הדעת המשפטית החיצונית המוזכרת בסעיף 261 לתשובת המשיבים, הרי שזו גם חוסה תחת חיסיון עו"ד לקוח.

39. סעיף 10 לדרישה - מסמכים הקשורים לטענות בדבר שימוש במידע פנים - - מצאתי לדחות דרישה זו.

    לטענת המבקשים המסמכים המבוקשים במסגרת דרישה זו רלוונטיים לשאלה האם היה בידי המשיבים מידע עודף אודות ביצועי החברה לרבעון השני של שנת 2018 בתקופה הרלוונטית; וכן למידע העודף שהיה בידי המשיב 1 בעת רכישת מניות החברה על ידו ביוני מאי 2018.

    לטענת המשיבים, הדרישות במסגרת סעיף זה כוללניות, רחבות ומכבידות; חלק מהמסמכים המבוקשים לא קיימים; וחלק מהדרישות מהוות ניסיון להשיג מסמכים מחקירת הרשות לניירות ערך בעניינו של המשיב 1 שאינן רלוונטיות לשאלות שבמחלוקת בבקשת האישור.

    כאמור, מצאתי כי לא הונחה בפניי תשתית ראייתית מספקת לעניין טענות המבקשים בעניין קיומו של מידע עודף אצל המשיבים בעניין ביצועי החברה ברבעון השני של שנת 2018 בתקופה הרלוונטית. כמו כן, כפי שהובהר בפניי במסגרת הדיון בבקשה, המסמכים הנוגעים לחקירת הרשות לניירות ערך בעניינו של המשיב 1 אינם רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת בהליך הנוכחי – והמבקשים מצדם לא הוכיחו בפניי אחרת.

40. אשר לדרישת המבקשים למענה על השאלון על ידי המשיבים, בהתאם לרשימת השאלות שפורטה בבקשה – באיזון האינטרסים של המבקשים אל מול המשיבים, מצאתי להורות למשיבים כדלקמן:

    להשיב לשאלות 9-6 במלואן: שאלות אלו נוגעות ישירות לשאלת ציר הזמנים במגעים בין החברה לבין פפסיקו, ויש בהן כדי להאיר אור על השאלות הרלוונטיות הנמצאות במחלוקת.

    לא להשיב לשאלות 2-1: לא מצאתי להיעתר לבקשה ככל שהיא נוגעת לשאלות אלו, שכן היקף טובת ההנאה שצמחה למשיבים אינה נמצאת במוקד המחלוקת בין הצדדים, והמשיבים אינם חולקים על כך שהתקבלו אצלם תגמולים שונים במסגרת חוזי השימור.

    לא להשיב לשאלות 5-3: לא מצאתי להיעתר לבקשה ככל שהיא נוגעת גם לשאלות אלו שכן המבקשים לא הניחו תשתית ראייתית לפיה חקירת הרשות לניירות בעניינו של המשיב 1 רלוונטית לשאלות שבמחלוקת בהליך דנן, ואף הוצגה תמונה אחרת בעניין זה על ידי המשיבים במסגרת הדיון לפניי.

41. בעניין המסמכים המבוקשים מהמשיבה 12:

    כאמור, מצאתי כי לא הוצגה התשתית הראייתית הראשונית הנדרשת כדי לתמוך בהוראה על גילוי מסמכים מטעם המשיבה 12 בשלב הזה – ועל כן אכריע אך בדרישות הגילוי שהופנו למשיבה 12 ככל שאלו נשענות על תקנה 75 לתקנות סדרי הדין.

    במסגרת הדרישות הרלוונטיות לתקנה 75 לתקנות סדר הדין, מבוקשים מהמשיבה 12 המסמכים הבאים, כאשר נטען כי כולם אוזכרו בסעיף 21 לתשובת המשיבה 12 לבקשת האישור:

    • ההצעה בכתב של פפפסיקו מיום 19.07.2018 לרכוש את סודהסטרים במחיר של 118 דולר (למניה);

    • העתק של המסמכים, לרבות התוצאות המעודכנות שפפסיקו קיבלה מסודהסטרים החל מיום 19.07.2018 ועד ליום 26.07.2018;

    • הודעת פפסיקו לחברה כי הוא מוכנה להעלות את הצעתה למחיר של 140 דולר למניה;

    • הודעת פפסיקו לחברה כי הוא מוכנה להעלות את הצעתה למחיר של 140 דולר למניה;

      נוסח סעיף 21 לתשובת המשיבה 12 לבקשת האישור הוא כדלקמן:

      "ביום 19.7.2018 הניחה Pepsico בפני סודהסטרים הצעה (בלתי מחייבת) לרכישת סודהסטרים במחיר של 118 דולר ארה"ב למניה רגילה [...] ביום 26.7.2018 [...] הודיעה Pepsico לסודהסטרים, כי היא מוכנה להעלות את הצעתה לסך של 140 דולר ארה"ב עבור מניה רגילה של סודהסטרים. ביום 18.8.2018, לאחר מגעים נוספים, המפורטים במסמך ה-Proxy, הודיעה Pepsico  לסודהסטרים כי היא מוכנה לשפר את הצעתה לסך של 144 דולר ארה"ב עבור כל מניה רגילה של סודהסטרים [...]".

      המשיבים טוענים כי המסמכים המבוקשים, שנטען כי מאוזכרים בסעיף 21 לתשובת המשיבה 12, אינם מאוזכרים בתשובתה, וכי נוסח הסעיף מעיד על כך כי מדובר בתיאור האירועים המפורטים בו, וסידורם "בציר זמנים" - ואינו מתייחס באופן קונקרטי למסמכים שבמסגרתם תועדו האירועים האלו.

      מצאתי לקבל בעניין זה את טענות המשיבים ולדחות את בקשת הגילוי כנגד המשיבה 12. כאמור, הדין מחייב התייחסות מפורשת וברורה למסמכים שיש לצרף לכתבי הטענות, ולטעמי התייחסות כאמור אינה מופיעה בסעיף אליו הפנו המבקשים.

      סוף דבר

42. המשיבים יפעלו לגילוי המסמכים ומענה על שאלון, כפי שפירטתי בגוף ההחלטה לעיל, זאת יעשו תוך 30 ימים מהיום.

43. הוצאות הבקשה, בסך כולל של 25,000 ש"ח יוטלו בהתאם לתוצאות ההליך ובסופו.

    המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

     

     

    ניתנה היום, ז' סיוון תשפ"א, 18 מאי 2021, בהעדר הצדדים.