פסק דין
1.במסגרת התובענה השטרית שלפניי מבקש הנתבע לדחות את התובענה בשל טענת כשלון תמורה, ולאור טענותיו בנוגע לנזקים אותם יש לקזז מן החוב נושא התיק.
בין הצדדים נקשרה עסקה במסגרתה ביקש הנתבע כי התובעת תספק לו שירותי תיקון למשאבת בטון שבבעלותו. לטענת הנתבע השירות שניתן ניתן באופן לקוי, המשאבה שבה ונסתמה פעם אחר פעם, ולבסוף אף נגרם נזק למשאבה ההידראולית כתוצאה מאופן התיקון הלקוי. בהתאמה, נאלץ הנתבע לשיטתו לתקן את המשאבה אצל חברה אחרת המתמחה בתחום, ובנוסף נאלץ לתקן אף את המשאבה ההידראולית ולימים אף את מנוע המשאית על גביה מורכבת משאבת הבטון.
הנתבע מוסיף וטוען כי מלבד ההוצאות שנדרש להוציא לתיקון המשאבה אצל החברה המתחרה, הרי שנגרמו לו אף הפסדים בדמות הפסד ימי עבודה, הוצאות נסיעה ועוד. הנתבע גורס כי החזיר לידי התובעת את החלקים שהתקינה במשאבה שבבעלותו (למעט ראשי גומי) ועל כן מבקש הנתבע לקבוע כי יש לראות את התובעת כמי שלא נתנה תמורה הלכה למעשה כנגד השטרות נשוא התיק, וכמי שאף גרמה לו לנזקים ברי קיזוז כאן.
ראוי להקדים ולהבהיר כי ראשיתו של ההליך בבקשה לביצוע 5 המחאות המשוכות על ידי הנתבע לטובת התובעת, ואשר ניתנו לתובעת בשתי הזדמנויות שונות, האחת – כאשר בוצע תיקון ראשוני למשאבה, והשניה – כאשר בוצע תיקון נוסף. התובעת טוענת כי מלבד החוב נשוא השטרות נותר חוב נוסף שטרם הוסדר, על פי הכרטסת המתנהלת אצלה.
למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים כי הצדדים כאן הם צדדים קרובים בעסקת היסוד, כי חלק מן ההמחאות חוללו באין כיסוי מספיק, ואחרות בוטלו על ידי הנתבע, וכי משאבת הבטון הוכנסה אל מוסכה של התובעת לביצוע תיקונים בשני מועדים שונים. תיקון ראשון בוצע בין הימים 12-18/9/11, ותיקון נוסף בוצע בין המועדים 6-30/10/11.
אין גם מחלוקת כי כאשר נכנסה המשאבה לראשונה לביצוע תיקונים היתה זו עמוסה בבטון יבש, ולאחר ניקויה הומלץ על החלפת רכיב המכונה 'אלפנט' במשאבה, אך לאור הנחיותיו של הנתבע שביקש לחסוך במשאבים לא הוחלף הרכיב ותחת זאת בוצעו עבודות אחרות לשיפור מצבה של המשאבה, לרבות החלפת חלקי שחיקה. בפעם השניה שהוכנסה המשאבה לתיקון שוב היתה המשאבה סתומה בבטון ולא שאבה, והפעם הוחלף ה'אלפנט'. על אף שני תיקונים אלו לא שאבה המשאבה כנדרש, חזרה ונתקעה, התחממה, ולימים אובחנה כפועלת בלחץ נמוך מדי, על ידי מי מטעם התובעת, והומלץ לנתבע לבצע בדיקה במכון הידראוליקה, ולבצע תיקון במשאבה ההידראולית שבמשאבת הבטון שבבעלותו.
אציין כי אין חולק, בנוסף, כי התובעת מתמחה במשאבות בטון מדגם אחר, וכי הנתבע פנה אל התובעת למציאת פתרון לבעיות במשאבת הבטון נשוא התיק נוכח מערכת יחסים קודמת בין הצדדים, במסגרתה רכש הנתבע מאת התובעת משאבת בטון מדגם מייקו, ונוכח שביעות רצונו מאותה מערכת יחסים מוקדמת.
המשאבה נשוא התיק נרכשה על ידו מספר חודשים עובר לארועים כאן, כמשאבה לביצוע עבודות נוספות, "עבודות עם בשר" כהגדרתו, כשהיא אינה חדשה אך מתפקדת לדבריו.
2.מטעם התובעת העידו לפניי מנהל התובעת, אשר בחלקים נרחבים מעדותו ניכר כי הוא מעיד מתוך דיווחים שנמסרו לו ולאו דווקא מתוך ידיעה אישית של העובדות; מר עותמאן, אשר בחן את לחץ המנוע במשאבה לאחר יום 2/11/11, ואשר עדותו נמצאה אמינה הגיונית וסבירה ואף שפכה אור על הסוגיות הטכניות הנדרשות להבנת המחלוקת נשוא התיק; מר סאלח, שעדותו התמקדה בביקורו הראשון של הנתבע במוסכי התובעת, ונמצאה אמינה סבירה והגיונית; ומר מנשה, נציגה של התובעת בשטח, אשר עדותו נמצאה בעיני הססנית, חששנית, מעורפלת, ובלתי ראויה לאמון כאן.
כאן המקום לציין כי כאשר נשאל מר מנשה בנוגע למצבו של הבטון שהיה במשאבה ביום 2/11/11 העיד הלה תחילה כי אין הוא יודע לומר מה היה מצב הבטון, ולאחר מכן תיקן ואמר כי הבטון היה יבש. בנוסף התחמק ממתן מענה לעניין מצב המשאבה באותו מועד, וכאשר נשאל אם היתה תקינה השיב בשאלה – 'מה היה תקין', משל הוא מנסה להרויח זמן ולהמנע ממתן מענה ענייני לשאלות המופנות אליו.
התובעת לא העידה עובד נוסף מטעמה בנוגע לאירועי יום 2/11/11, וסבורני כי הימנעותה מהצגת ראיות בנוגע לשאלת קיומו או אי קיומו של עובד מטעמה בשם ירון או ירין - כגרסת הנתבע בנוגע לזהותו של מי שהגיע אל השטח ביום 2/11/11 לפני בואו של מר מנשה - יש בה כדי לתמוך הן בגירסתו בנוגע לעצם קיומו של עובד כאמור, והן בנוגע למעורבתו של אותו עובד בטיפול בתקלה שהתגלתה בשטח, תקלה שלשיטת הנתבע אף תועדה על ידי אותו עובד, דווחה למנהלי התובעת ויש בה כדי לשפוך אור על מידת אחריותה של התובעת לתקלות הנוספות שהתגלו במשאבה לאחר מכן.
3.הנתבע העיד בעצמו בנוגע לנסיבות והשתלשלות הארועים, והתרשמתי מעדותו כי מדובר למעשה באדם פשוט בעל הבנה בסיסית ביותר בנוגע לאופן פעולתה של המשאבה ולדרך התיקון הראויה לה. התרשמתי כי הלה מצוי היה בקשיים כלכליים נוכח רכישת המשאבה נשוא הדיון, וזקוק היה למשאבה זו כדי לייצר די הכנסות לכיסוי הוצאותיו. עוד התרשמתי כי מדובר באדם העובד בצורה שאינה מסודרת, אינו עורך רישומים בצורה ראויה ובחלק לא מבוטל מן הדברים לא ניתן לסמוך על הדיוק בפרטים הטכניים בדבריו.
יחד עם זאת לא מצאתי כי הנתבע מסלף את המציאות, מעבר לאי דיוקים המתבקשים בשים לב לאופן התנהלותו הכללית, ולא שוכנעתי כי לא ניתן לסמוך על דבריו כלל. בחלק מן הסוגיות מצאתי כי הנתבע עשה מאמץ כן למסור גרסה המתארת את השתלשלות האירועים במדויק, ומכל מקום, מצאתי לנכון לסמוך על גירסתו בנוגע לסוגיות העיקריות העומדות בבסיס ההכרעה כאן.
כך, שוכנעתי כי תיאורו בנוגע לארועים שארעו ביום 2/11/11 הוא תיאור מדויק התואם את שארע, ואשר לקוח באופן ישיר מזיכרונו בנוגע לנסיבות כפי שארעו בזמן אמת. כך גם תיאורו לגבי השתלשלות הארועים ביום 3/11/11 ובכך גם תיאוריו בנוגע להשתלשלות הארועים ביום 12/9/11, כפי שתוארו בתצהיר העדות הראשית ולאחר שרוענן זכרונו בשים לב לתצהירי התובעת בעניין.
אציין בהקשר זה כי דווקא העובדה שהנתבע בחר לפרוש במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעמו את העובדות אף בנוגע לכך שהומלץ לו על החלפת ה'אלפנט' כבר במועד הביקור הראשון, והוא זה אשר בחר שלא לקבל את ההמלצה, יש בה כדי לבסס את האמון שרכש ביהמ"ש לגרסתו.
אשר לגרסת הנתבע בנוגע לחלקים שהוחזרו מצאתי לנכון לקבל את גרסתו על אף העובדה שלא הציג את הצילומים שלשיטתו צילם במועד השבת החלקים, ואשר לגרסתו אבדו לו, הן נוכח העובדה שכאמור התרשמתי כי הנתבע מתנהל בצורה שהיא אינה מסודרת ואינה מדויקת, ועל כן אני מאמינה כי אמנם איבד את המצלמה בעזרתה צילם את התמונות, והן נוכח העובדה ששוכנעתי כי הנתבע אמנם רכש 'אלפנט' חדש מהחברה המתחרה, כעולה מהקבלה שהוצגה ומעדותו של מר גולדגרבר בעניין. לו ביקש הנתבע לשמור את ה'אלפנט' שרכש מאת התובעת בבעלותו, סבורני כי היה חוסך בהוצאותיו, במיוחד בשים לב להתרשמותי ממצבו הכלכלי, ונמנע מרכישת 'אלפנט' חדש והתקנתו בחברה המתחרה.
אציין כי בגרסת התובעת עצמה יש כדי להוות, במידה רבה, תמיכה למעשה לגרסתו של הנתבע בנוגע לארועים האמורים, כך בין היתר העובדה שהתובעת אפשרה לנתבע, לשיטתה, להודיעה אודות מועדי היציקות אליהן הוא מוזמן כדי להעמיד לרשותו טכנאי שילווה אותו בעבודתו, אף שלשיטתה אין מדובר בעניין שבשגרה, ונדמה כי זה נעשה לאו דווקא לאור מערכת היחסים הטובה שהיתה בין הצדדים אלא, כך נדמה, כדי לוודא כי העבודות שבוצעו על ידה, במשאבה שאינה בתחום מומחיותה, אמנם נעשו כנדרש;
כך גם העובדה שבחרה ביום 3/11/11 להקצות לנתבע לא פחות מאשר את אחד מנציגיה הבכירים – מר מנשה – החל מבוקרו של היום ולצורך ליוויו לכל משך היום, כאשר עד לאותו שלב הגיעו נציגיה אל השטח רק בתום יום עבודה, בשל העדר התראה מראש. יצוין בהקשר זה כי התובעת לא ביקשה לטעון כי אודות היציקה מיום 3/11/11 קיבלה הודעה מראש שאפשרה משלוח נציג כאמור, ונדמה על כן כי מדובר בהתנהלות שבאה בעקבות התנהלות יום קודם, שאותה ביקשה התובעת להסתיר מעיני ביהמ"ש;
וכך גם העובדה שאף לשיטתה החל שמן המשאבה ההידראולית להתחמם רק לאחר יום 2/11/11, ותקלה זו לא מתועדת על ידה במועד קודם לכך.