מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' סריקוב(עציר) ואח'

הכרעת דין (שלישית)

לאור הודאת הנאשם בעובדות, הנני מרשיעו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן המצורף נשוא תיק 32460-11-09, היינו, בעבירה של קשירת קשר לביצוע עוון על פי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה על פי סעיפים 25 + 415 לחוק, בעבירה של קבלת דבר במרמה על פי סעיף 415 לחוק (שלושה מקרים), בעבירה של זיוף מסמך על פי סעיף 418 לחוק (שני מקרים), בעבירה של החזקת ציוד לזיוף כרטיס אשראי על פי סעיף 18 לחוק כרטיסי חיוב ובעבירה של הונאה בכרטיס חיוב על פי סעיף 17 לחוק (שלושה מקרים).

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

מוקי לנדמן, שופט

גזר דין

בחודש נובמבר 2007 הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות נשוא כתב האישום המקורי (שלוש עבירות התפרצות לדירה וגניבה והחזקת נכס חשוד כגנוב), ביום אחד בחודש יוני 2006. כמו כן, צירף הנאשם באותו מועד תיק נוסף שעניינו החזקת סם לצריכה עצמית מחודש מאי 2006, שגם בו הורשע.

הנאשם נשלח לתסקיר שירות המבחן, ולמרות שהתסקירים לימדו על חוסר שיתוף פעולה מצד הנאשם, על חוסר הפנמה של נזקקותו לטיפול לאחר שנפלט מהקהילה הטיפולית במלכישוע, שם שהה כחצי שנה, שבתי ונתתי לנאשם הזדמנויות נוספות אולם גם התסקירים שהגיעו לאחר מכן לימדו כי הנאשם לא ניתק קשר עם הסביבה העבריינית, מעד שוב לשימוש בסם, החל להיות מטופל על ידי היחידה העירונית – כשגם איתם ניתק הקשר בשל אי עמידתו בכללי המקום.

בחודש ינואר 2009, למרות שהיה ברור שהנאשם בעט בהזדמנויות שניתנו לו, החלטתי לתת לו הזדמנות נוספת, בהתחשב במאסרים המותנים שרבצו מעל ראשו, תוך שצוין במפורש כי ניתנת לו הזדמנות אחת ואחרונה לעמוד בקשר עם שירות המבחן.

בפועל, לאחר אותה ישיבה, ביצע הנאשם את העבירות נשוא האישום הראשון בכתב האישום אותו צירף היום – קשירת קשר לביצוע עוון, ניסיון לקבלת דבר במרמה והחזקת ציוד לזיוף כרטיס (עבירה חמורה ביותר בנסיבותיה, שכן המדובר במכשיר להעתקת פס מגנטי של כרטיסי חיוב – מכשיר שנועד, כמעט בהגדרה, לביצוע של עבירות רבות). הנאשם נעצר בגין עבירות אלו, שוחרר וגם אז, במקום לחדש את הקשר שניתק עם שירות המבחן, שב לבצע עבירות – הן העבירות נשוא האישומים השני והשלישי שבכתב האישום המצורף (קבלת דבר במרמה, זיוף והונאה בכרטיס חיוב במספר מקרים).

השתלשלות זו מלמדת כי הנאשם לא נוטל כל אחריות על מעשיו ועל חייו, סבור כי ההזדמנויות שינתנו לו הן אין סופיות ואין מנוס אלא להענישו במלוא חומר הדין, כשהשיקול היחיד אותו יש לקחת לקולא הוא הודאתו והחסכון בזמן.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר למשך 36 חודשים.

אני מפעיל את המאסרים המותנים בני 10 חודשים ו-6 חודשים אשר הוטלו על הנאשם ב-ת.פ. 3867/05 של ביהמ"ש השלום בת"א, ביום 8.2.06, בחופף זה לזה, ובמצטבר למאסר המותנה בן 4 חודשים נשוא ת.פ. 810/05 של ביהמ"ש השלום בקריית גת מיום 8.1.06.

סה"כ בגין הפעלת המאסרים המותנים ישא הנאשם 14 חודשי מאסר, במצטבר למאסר אשר הוטל על הנאשם היום, כך שבסיכומו של דבר, ישא הנאשם 50 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 17.11.09 ובניכוי חמישה ימי מעצר נוספים, כשבאם קיימים ימי מעצר נוספים, יודיעו על כך הצדדים והללו ינוכו גם הם.

מאסר למשך 12 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים יעבור עבירה נגד הרכוש מסוג פשע.

מאסר למשך 5 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים יעבור עבירה נגד הרכוש מסוג עוון.

למען הסר ספק, פיצול המאסר המותנה נועד לאבחן בין עבירות התנאי ואין כוונתי כי הנאשם ישא בגין הפעלת המאסרים על תנאי, מאסר העולה על 12 חודשים.

לאור תקופת המאסר הארוכה ומצבו של הנאשם, לא מצאתי להכליל רכיב כספי בין רכיבי ענישה.

המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם על פי החלטת קצין משטרה.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.