מ.י. מע"מ אשדוד נ' הרוש

החלטה

שלושה דוחות דו – חודשיים, מאי - יוני 2008, יולי - אוגוסט 2008 וספטמבר - אוקטובר 2008 מוכנסים למעטפה המסומנת – ת/1.

ניתנה והודעה היום ד' אב תש"ע, 15/07/2010 במעמד הנוכחים.

חיים חדש, סגן נשיא

החלטה

צילום צו הכינוס מיום 14.06.2010 מתקבל ומסומן – נ/1.

ניתנה והודעה היום ד' אב תש"ע, 15/07/2010 במעמד הנוכחים.

חיים חדש, סגן נשיא

הסנגורית:

הנאשמת הייתה זכיינית של חנות ביגוד של החברה "אירית" וכך גם בתקופה במהלך שנת 08', תקופה של הדוחות נשוא כתב האישום. חברת אירית היא חברת אופנה, נקלעה לקשיים כספיים אדירים, בעקבותיהם הנאשמת נכנסה אף היא לתסבוכת כלכלית. כיום הנאשמת היא שכירה בחנות בגדים, משתכרת כ – 3,900 ₪.

הנאשמת היא אם לשני קטינים, מטפלת בהם לבד. משכך, אבקש להסתפק במאסר על תנאי. אבקש לאפשר לנאשמת במסגרת הליך הכינוס להתחיל לשלם את התשלומים החודשיים, במסגרתם יכול ויוסדר גם החוב של תיק המע"מ. ככל שביהמ"ש יבחר בכל זאת להטיל על הנאשמת קנס – נבקש קנס מופחת, על מנת לאפשר לנאשמת לשלם את הקנס ולסיים את ההליכים נשוא התיק הזה.

גזר דין

1.הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה, באי הגשת שלושה דוחות תקופתיים (דו -חודשיים) לשלטונות מס ההכנסה, למרות היותה "עוסק" כהגדרת חוק מס ההכנסה:

1.1המדובר בדוחות תקופתיים לחודשים מאי עד אוקטובר 2008.

1.2הדוחות עצמם פיזית נמסרו לשלטונות מע"מ, אולם לא שולמו; הם מתעדים עסקאות בסדר גודל של מאות אלפי שקלים, כשהמס הנדרש מהם מגיע לסך של כ- 47,000 ₪ נומינאלית.

2.למותר להכביר מילים לגבי חומרת העבירה ולא אחת צוין על ידי בתי המשפט, כי בעבירות מס, ההיבט המרכזי החייב להנחות את ביהמ"ש בבואו לגזור את הדין חייב להיות ההיבט הציבורי: הצורך להדגיש ולהמחיש את החומרה שמייחסים המחוקק והמערכת השיפוטית לעבירות אלה, על דרך של ענישה מחמירה ומרתיעה.

2.1עוד נקבע כי היבט זה יכריע כל היבט אישי שראוי להישקל לטובת הנאשם, הגם שאין להתעלם מאלה לחלוטין.

(ע"פ 522/82 – עזאם נ' מ"י, פד"י ל"ו [4] 411).

3.במקרה הנוכחי, חומרתה העבירה מתחדדת, מאחר והיא נושאת אופי של גניבה, שכן מדובר בכספים שגבתה הנאשמת מלקוחות, בנאמנות עבור המדינה, אולם לא העבירה אותם למדינה.

4.ער אני לטענת הסנגורית כי הנאשמת נקלעה למצוקה כספית – והיא אף הציגה צו כינוס נכסים במסגרת הליכי פשיטת רגל של הנאשמת – אולם הפסיקה קבעה לא אחת כי אין לפרט זכות לבסס את פעילותו העסקית על כספים שאינם שייכים לו והנאשמת הייתה חייבת להעביר את הכספים שגבתה בנאמנות – לשלטונות מע"מ ולא לשלשלם לכיסה.

5.ביהמ"ש נעתר לבקשת הנאשמת ודחה את מועד גזר הדין להיום, כדי לאפשר לה להסיר את המחדלים.

5.1הנאשמת לא הסירה את המחדלים, למרות הארכה שניתנה לה.