הכרעת דין
נגד חברת "דן" חברה לתחבורה ציבורית בע"מ, הרשומה בישראל, ובעלת רישיון להפעלת שירות אוטובוסים בקו שירות מס' 40 מבת ים לתל אביב, הוגש כתב אישום, המייחס לה עבירות של סירוב למסור ידיעות, ולהציג מסמכים ואי עצירה בתחנה להורדת נוסע.
לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים, חזר בו התובע, בהסכמת בא כוח הנאשמת, מהאישום של סירוב למסור ידיעות ולהציג מסמכים.
להלן בקצרה עובדות כתב האישום:
בהתאם לרישיון הקו ולנספחיו, שהיו תקפים למועד האמור בהמשך, קיימת נסיעה בשעה 18:45 מבית העלמין בבת ים למסוף רידינג בתל אביב.
ביום 19/6/07 בשעה 19:20 עלה מנחם קאופמן (להלן ,הנוסע") בתחנת הקו בשדרות ירושלים , ונסע באוטובוס. הנהג לא עצר לנוסע בשתי תחנות של הקו, המצויות בדרך מנחם בגין – בפינת רח' הרכבת וליד גשר מעריב. הנוסע צלצל בפעמון העצירה. הנורה נדלקה, לפני התחנה בפינת רח' הרכבת. הנוסע ביקש מהנהג לעצור עבורו בבית מעריב, והנהג סירב.
הנאשמת נדרשה למסור ידיעות בדבר החשד לביצוע העבירה לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. האוטובוס שהסיע הנוסע, לא היה מצוייד בטכוגרף בעת הנסיעה, ולא נרשם כמבצע הנסיעה.
בכך הפרה הנאשמת תנאי רישיון הקו, ולא הפעילה שירות אוטובוסים תקין, רצוף וסדיר.
ב"כ הנאשמת כפר באשמה.
להוכחת האשמה העידה התביעה את הנוסע , עת/1, אשר תיאר כיצד עמד באמצע האוטובוס וצלצל לפני הגעת האוטובוס לתחנה. העד אומר: "כאשר הוא הגיע לתחנה השנייה, הוא עוד המשיך, ואז פניתי אליו, ושאלתי אותו למה הוא לא עצר, ואז הוא עצר...". (עמ' 8. שורות 14-15). הנוסע הציג כרטיס של אוטובוס בקו דן (ת/5), אשר מצא בביתו: "לפני כמה זמן עשיתי סדר בבית, ופתאום מצאתי את הכרטיס". (עמ' 8. שורה 10).
על גבי הכרטיס רשם הנוסע את מספרו הפנימי של האוטובוס, והוא 458, ואת מספרו החיצוני, והוא 2923801.
עת/2 חוקר במשרד התחבורה פנה לחברת דן, ודרש הצגת מסמכים. בפנייתו, שהוגשה וסומנה ת/1, ביקש פרטי זיהוי של הנהג אשר נהג באוטובוס שמספרו הפנימי 458 בתאריך 19/6/07 בשעה 1900 לערך. כן דרש את שמו של הסדרן לקו, טכוגרף, לוח זמנים רגל ומתוכנן וכרטיס עבודה.
הנאשמת השיבה כי לפי הרישומים שבידיה האוטובוס שמספרו הפנימי 458 עבד עד לשעה 18:45, ואחר כך בלילה בשעה 21:45 בקו 72.
עת/2 שהיה אמור לפנות לנוסע, ולברר שמא טעה במס' האוטובוס, או אולי בשעת הנסיעה, הסתפק בתשובה שקיבל, והעבירה למחלקת התביעות. עת/2 אומר: "נכון שלא פניתי שוב לדן, וביקשתי תוספות והסברים נוספים... ומחלקת התביעות מצאה לנכון להגיש כתב אישום". (עמ' 5. שורות 16-17).
עת/3 אמר: "אם היו פונים אלי ומבקשים את פרטי האוטובוס שנסע בשעה 19:20 בפנייה מסוימת, הייתי מוצא... אוטובוס קו 40 לא הפסיק לעבוד". (עמ' 6 שורות 8-9).
עד ההגנה אמר: "אני יכול בשנייה לברר, מי היה הנהג באותו יום ואת המספר הנכון של האוטובוס". (עמ' 12. שורה 20).
כאמור לעיל, חזרה בה התביעה בהסכמת ב"כ הנאשמת מהאישום של אי מסירת פרטים, שכן הנאשמת מסרה הפרטים שהתבקשה. עם זאת, יש להדגיש שהנאשמת באמצעות בא כוחה, הבינה היטב מהם הפרטים הנדרשים, ונהנתה מרשלנותו של עת/2 .
מהימנה עלי עדותו של עת/1, הנוסע, אשר האוטובוס לא עצר בתחנה לבקשתו. העד נחקר בחקירה נגדית ארוכה וממצה, ולא נמצאו סתירות בגרסתו.
בסיכומי טענותיו עותר בא כוח הנאשמת לזיכויה, שכן העבירה הינה עבירה של אחריות קפידה. הנאשמת הוכיח, שהיא עושה כל שביכולתה על מנת לתת שירות הולם, כגון סדנאות לנהגים וקיום יחידות ביקרת סמויות וגלויות.
אכן, העבירה הינה עבירה של אחריות קפידה. בעבירות אלו יוצאת התביעה ידי חובת ההוכחה הנדרשת להרשעה, בהוכחת היסוד העובדתי שבעבירה.