מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' זוקוב(עציר)

גזר דין

רקע עובדתי וטענות הצדדים

לאחר שמיעת חלק מפרשת התביעה, ביקש הנאשם לחזור מכפירתו והודה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו.

לפי עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם, ביום 23.07.08 בשעה 4:00 בבוקר או בסמוך לכך, פגשה י.ק., קטינה ילידת 25.6.94 (להלן – הקטינה) בנאשם בישוב אריאל. הקטינה התלוותה לנאשם לביתו באריאל ושהתה שם עד צהרי היום. במהלך שהות הקטינה בבית הנאשם קיימו השניים יחסי מין בהסכמה, תוך שהנאשם יודע כי מדובר בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים.

הרשעתי אפוא את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, בעילה אסורה בהסכמה, לפי סעיף 346(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

כמצוות המחוקק נכתבו אודות הנאשם חוות דעת הערכת מסוכנות בהתאם לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006. חוות הדעת התבססה, בין היתר, על בדיקה קלינית שנערכה לנאשם. במהלך הבדיקה טען הנאשם בפני מעריכת המסוכנות כי לא ידע מהו גילה של הקטינה, וכן כי נהג לקיים יחסי מין עם קטינות לאורך השנים ולא ידע שמדובר בעבירה על החוק. מעריכת המסוכנות קבעה כי בדברי הנאשם בולטים עיוותי חשיבה קוגניטיביים המאפיינים עברייני מין עם טרמינולוגיה רבה המשקפת את אישיותו האנטי סוציאלית והתרבות העבריינית לה משתייך. ההתרשמות הקלינית היתה כי הנאשם שיתף פעולה באופן פורמאלי בלבד, ובלטו אצלו מגמתיות, אימפולסיביות, מניפולטיביות ודפוס עברייני בולט בשילוב עם תסכול וסף גירוי נמוך. באישיותו של הנאשם מאפיינים אנטי סוציאליים ברורים, ללא קשר לעבריינות המין, אך הפנומולוגיה של העבירות אינה מלמדת על קיומה של סטייה מינית. הנאשם אינו מגלה אמפטיה כלשהי לקורבן, ובכלל לזולת ומשליך את היוזמה לקיום יחסי המין על הקטינה. שילובם של גורמי הסיכון הסטאטיים (פגיעה בקורבן שאינו בן משפחה, עבר פלילי, חוסר רצף תעסוקתי, שתיית אלכוהול במהלך ביצוע העבירה, רקע של שימוש בסמים ואלכוהול, ואי קיום קשר זוגי לאורך זמן – ומנגד העובדה שפגע בקורבן מוכרת, במקום פרטי, בהסכמה וללא שימוש בכוח) יחד עם הגורמים הדינאמיים הובילה את מעריכת המסוכנות לקבוע במקרה זה מסוכנות מינית בינונית-נמוכה לטווח הארוך.

לבקשת הנאשם נתקבל בעניינו גם תסקיר מטעם שרות המבחן. שרות המבחן סקר את תולדות הנאשם, אשר מגיל צעיר צרך אלכוהול וסמים ולא התמיד בשירותו הצבאי. גם בשירות המבחן נטל הנאשם אחריות פורמאלית בלבד למעשיו, וטען כי הקטינה פיתתה אותו. שרות המבחן התרשם כי הנאשם גילה עניין מיני בקטינה, כאשר ברר לדבריו את גילה בעת שבילו יחד וצרכו אלכוהול טרם קיום יחסי המין, והתעלם מגילה הצעיר. אף שהנאשם ידע כי מדובר בנערה בסיכון, הוא ראה בה אובייקט זמין לסיפוק צרכיו וניצל את הקושי שלה להפעיל שיקול דעת, במיוחד בהיותה תחת השפעת אלכוהול. כאמור בתסקיר, הנאשם אף אינו מחובר למשמעות העבירה שביצע והשלכותיה, ואינו מגלה נזקקות טיפולית. שרות המבחן קיבל מידע אודות הקטינה מאביה. האב מסר שבעקבות האירוע שולבה הנערה בפנימיה שם חל שיפור במצבה התפקודי והרגשי. הנערה מדחיקה את הפגיעה וכל מפגש עם הנאשם בבית המשפט או אזכור של האירוע מעוררים אצלה חרדה ורגרסיה. עם זה, שרות המבחן לא נפגש עם הקטינה וזאת נוכח בקשת אביה. נוכח האמור לעיל נמנע שרות המבחן מהמלצה טיפולית לגבי הנאשם.

המאשימה בקשה כי אגזור על הנאשם עונש מאסר משמעותי, במצטבר למאסר אותו מרצה כעת, וכי אפסוק פיצוי משמעותי לקטינה.

התובעת, עו"ד פיקר, הגישה לבית המשפט את גיליון ההרשעות הקודמות שנרשמו לחובת הנאשם, המרצה כיום עונש מאסר ממושך בגין עבירות של תקיפת קטין, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, התנהגות פרועה במקום ציבורי, סחר בסמים, הדחת קטין לסם ועוד. היא הפנתה את בית המשפט לקביעות אודות הנאשם בדו"ח הערכת המסוכנות ובתסקיר, וכן למצבה של הקטינה. לטענת התובעת, באמצעות העבירה של בעילת קטינה בהסכמה, שהעונש המרבי בצדה הינו חמש שנות מאסר, נטל המחוקק מהציבור את החירות לקיים יחסי מין עם קטינות צעירות לימים. הוגשה על ידה פסיקה לעונש.

ב"כ הנאשם, עו"ד כשכאש, ביססה חלק ניכר מטיעוניה לעונש על הודעת הקטינה במשטרה (נע/1), ממנה עולה כי הקטינה שידלה את הנאשם לקיים עמה יחסי מין, אף שהאחרון ניסה להימנע מכך. עוד הפנתה ב"כ הנאשם לעדות אחות הקטינה שנשמעה בפני, אשר לדברי הסנגורית תומכת בדברי הקטינה בהודעתה, ומחזקת את הרושם כי מדובר ב"התאהבות של ילדה בת 14 בנאשם בן 20". מטיעוני הסנגורית ניתן אף היה להתרשם שלדעתה להורי הקטינה ולאחותה אחריות לעבירה שביצע הנאשם (עמ' 17 לפרוטוקול). עו"ד כשכאש אבחנה את הפסיקה שהגישה התובעת. היא טענה כי זו עבירתו הראשונה של הנאשם בתחום המין, וכן שאבי הקטינה הוא שיזם את התלונה, באשר לקטינה עצמה לא היה כל אינטרס להגישה. לדברי ב"כ הנאשם, העבירה היא ברף התחתון ויש להקל בעונשו של הנאשם ולכל היותר להטיל עליו עונש מאסר בחופף לעונש אותו הוא מרצה כעת.

הנאשם בדברו האחרון טען שלא אמר שלא ידע את גילה של הקטינה והביע צער "על המקרה שקרה".

דיון והכרעה

העבירה בה עסקינן עניינה קיום יחסי מין בהסכמה עם קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והכול שהעושה אינו נשוי לאותה הקטינה.

המדובר בעבירה שהעונש המרבי בצדה הוא חמש שנות מאסר, וקיומה עלי ספר החוקים משקף את הכרעת המחוקק להתערב באוטונומיית הרצון של קטינות בטווח גילים זה, משיקולים פטרנליסטיים שיסודם בהכרה בקושי של נערות בקבוצת הגיל האמורה לגבש שיקול דעת מלא בנוגע לקיום יחסי מין. בצד זה, האיסור אינו איסור מלא ומוחלט: בעילת קטינה בטווח גילאים זה מותרת אם הקטינה נשואה לעושה. בעילת קטינה כאמור אינה אסורה גם מקום בו הבדל הגילים בינה לבין העושה אינו עולה על שלוש שנים, הקטינה הסכימה לכך, ויחסי המין התקיימו במהלך "יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם" (סעיף 353 לחוק העונשין).

לשם השוואה, קיום יחסי מין עם קטינות שגילן נופל מארבע עשרה נאסר לחלוטין וללא סייג. בעילת קטינה שזהו גילה כמוה כאינוס, ולהסכמתה – אם ניתנה – אין כל נפקות (סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין).

הנאשם בעל קטינה שגילה בעת המעשה היה מעט למעלה מארבע עשרה שנים. הנאשם, שהיה כבן עשרים בעת מעשה, הודה בכך שידע היטב מהו גילה של הקטינה, אך הדבר לא הביאו לשקול האם ראוי לקיים עמה יחסי מין. אין חולק כי מעשה הבעילה היה בהסכמת הקטינה, אולם הסכמה זו היתה פגומה. המחוקק קבע כי נערה בגילה של הקטינה אינה יכולה לגבש שיקול דעת ראוי לשמו בנוגע לרצונה לקיים יחסי מין, ובמקרה הנוכחי הוסיף הנאשם חטא על פשע כאשר בעל את הקטינה לאחר ששתתה עמו ועם אחרים משקאות אלכוהוליים, שמן הסתם פגמו עוד יותר בשיקול דעתה. כך אמר הנאשם בעצמו לעורכת התסקיר.

בנסיבות אלה אין כל קושי לקבוע כי הנאשם אמנם ניצל את מצוקתה של הקטינה לצרכיו. בוודאי שלא מדובר במקרה דנן ברף התחתון של נסיבות ביצוע העבירה.

ב"כ הנאשם הגישה לעיוני את הודעת הקטינה במשטרה (נע/1). הקטינה טענה בחקירתה כי חפצה לקיים יחסי מין עם הנאשם ואף שידלה אותו לכך למרות שתחילה אמר לה שאינו מעוניין. אלא שגרסה זו לא נבחנה בכור ההיתוך של ההליך המשפטי. הקטינה לא העידה לפני, ומן הדברים שאמרה אחותה בעדות שנשמעה לפני עולה תמונה אחרת. ב"כ המאשימה הבהירה בישיבת הטיעונים לעונש כי התביעה אינה מאמצת את דברי הקטינה בחקירתה, ובכל מקרה אין כל אפשרות לקבל את התמונה שהציגה הקטינה – שאינה מוסכמת – מבלי שיתנהל הליך הוכחות שיאפשר קביעת ממצאים. אעיר בהקשר זה כי בגרסת הקטינה בחקירה ישנן תמיהות לא מעטות, ורק לשם הדוגמה אומרת היא כי היתה לה סיבה לקיים יחסי מין עם הנאשם אך אין בדעתה לשתף בכך את המשטרה (שורה 60). אשר על כן, לא אוכל לתת משקל של ממש לאמור בנע/1.

בצד זה, לא אתן משקל לחובת הנאשם לעדות אחות הקטינה שנשמעה בפני, באשר לא נוהל לפני הליך הוכחות מלא שיכול היה להציג את התמונה בשלמותה.

לנאשם עבר פלילי. בין היתר הורשע הנאשם בעבירות אלימות, לרבות כלפי קטינים, וכעת מרצה הוא עונש מאסר בפועל בן 30 חודשים. עם זה, לנאשם אין הרשעות קודמות מתחום המין.