גזר דין
הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירה של תקיפה סתם לפי סעיף 379(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין").
הנאשם 1 הורשע אף בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 382(א) לחוק העונשין.
הנאשם 2 הורשע בעבירה נוספת של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין.
בתאריך 05.02.06, בשעות הערב, הגיעו אוהד לסרי (להלן:"אוהד") וניסים לוי (להלן:"ניסים") לבית חברתו של ראובן פוליויאן (להלן:"המתלונן") בעפולה. המתלונן נכנס לרכב ושלושתם החלו בנסיעה אשר במהלכה דרשו אוהד וניסים סכומי כסף מהמתלונן, בגין גניבת כספים, כביכול, מביתו של אוהד ואילו המתלונן הכחיש קיומו של החוב. במהלך הנסיעה, אספו אוהד וניסים את הנאשמים ולאחר מכן הגיעו לחורשה בגבעת המורה בעפולה, שם עצרו את הרכב. הנאשם 1 משך את המתלונן מתוך הרכב, בעט בבטנו וצעק לו מספר פעמים "מה עם הכסף", כמו כן איים עליו כי יקשור אותו לעץ ואיש לא ישמע צעקותיו.
כתוצאה מהבעיטה, נפל המתלונן על הקרקע, הנאשם 1 ישב על בטנו והמשיך להכותו. בשלב מסוים יצאו גם הנאשם 2, ניסים ואוהד מהרכב וכולם בעטו במתלונן ואחד מהם אף הכה בו במוט ברזל במצחו.
לאחר כ- 10 דקות חדלו הנאשמים ממעשיהם, הרימו את המתלונן והורו לו להשיג את סכום הכסף עד סוף השבוע, המתלונן הוכנס לרכב והוסע לביתו. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן המטומות ונפיחות באזור המצח, כאבי ראש, סחרחורת וחולשה ונזקק לבדיקה בבית החולים.
שלושה ימים לאחר מכן, בתאריך 08.02.06, הגיע המתלונן לחנות "שפע גריל" בעפולה, השייכת לנאשם 2. לאחר חילופי דברים עם אוהד, הגיעו למקום הנאשמים. הנאשם 2 הורה למתלונן להתלוות אליו לשירותים, שם ערך לו בדיקה גופנית, לאיתור מכשירי הקלטה ומשסיים, נסעו הארבעה לדירתו של אוהד בישוב גדיש. כשהגיעו לדירה, שאל הנאשם מס' 2 את המתלונן האם חשב על פתרון בנוגע לכסף, המתלונן הציע לאוהד לפנות למשטרה ובתגובה סטרו הנאשמים ואוהד למתלונן.
הסדר טיעון:
הצדדים בקשו לאמץ את הסדר הטיעון אליו הגיעו ולפיו תעתור המאשימה להטיל על הנאשם 1 עונש של 5 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 2,000 ש"ח. לגבי הנאשם 2, סוכם על עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות וכן מאסר מותנה וקנס.
הצדדים טענו לעניין אורכו של המאסר אשר יוטל על נאשם 1 וכן לגבי אורכם של המאסרים המותנים אשר יוטלו על הנאשמים וגובהו של הקנס שיוטל על הנאשם 2.
התסקיר בעניינו של הנאשם 1:
מהתסקיר עולה כי הנאשם 1 רווק בן 23, מאז שחרורו מבית הסוהר "חרמון" לפני כשנה וחצי, עבד בצורה רציפה. לפני כחצי שנה התקבל לעבודה כרתך בחברת "ס.י זנברג בע"מ" ועובד לשביעות רצון מעסיקיו. מפאת צנעתו של הפרט, לא אחזור על האמור בתסקיר, אומר רק כי נסיבות חיו קשות וכי כבר מגיל צעיר חבר הנאשם 1 לחברה עבריינית וסיגל לעצמו דפוסי התנהגות עבריינים ואלימים.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם 1 מצוי כיום בעיצומו של תהליך משמעותי של שינוי ושיקום, אשר החל בתקופת מאסרו, וחייו כיום מאופיינים ביציבות אישית, משפחתית ותעסוקתית. את העבירה הנוכחית ביצע הנאשם 1 בשנת 2006, עובר לריצוי עונש המאסר. הנאשם 1 הודה בביצוע העבירה ולקח אחריות על מעשיו ובארבע השנים שחלפו לא נפתחו כנגדו תיקים פליליים.
על מנת שלא לפגוע בתהליך שיקומו, הומלץ להטיל על הנאשם 1 צו מבחן לשנה, במסגרתו ישולב בטיפול קבוצתי ועל מנת שלא לפגוע במקום עבודתו, הומלץ להטיל עליו צו של"צ בהיקף של 200 שעות כחלופה למאסר בדרך של עבודות שירות.
טיעוני הצדדים:
המאשימה ביקשה לכבד את הסדר הטיעון ביחס לנאשם 1 ולהטיל עליו 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. נסיבות המקרה מצדיקות מאסר ממש ואלמלא חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, והעונשים הקלים שהוטלו על השותפים האחרים. לנאשם 1 עבר פלילי מכביד בעבירות אלימות והוא ריצה מאסרים בגין עבירות אלימות, על כן סבורה כי יש להטיל עליו 5 חודשי מאסר בעבודות שירות.
כמו כן בקשה ב"כ המאשימה לכבד את הסדר הטיעון ביחס לנאשם 2. נסיבותיו של תיק זה, חומרת העבירות ועברו הפלילי מצדיקים הטלת עונש מאסר של שישה חודשי עבודות שירות, קנס ומאסר על תנאי מרתיע.
ב"כ הנאשם 1 טען כי האירוע מלפני למעלה מארבע שנים, מעורבים בפרשה ארבעה נאשמים וחלקו של הנאשם 1 קטן יחסית. כתב האישום הוגש למעלה משנה וחצי ממועד ביצוע העבירות ושנה לאחר שנגזר דינם של שני השותפים, ניסים ואוהד, שהורשעו בעבירות חמורות והוטלו עליהם עונשים קלים.
לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם 1, המפורטות בהרחבה בתסקיר שירות המבחן והשינוי הדרסטי שחל בחייו, העובדה כי הוא נמצא בעיצומו של הליך משמעותי של שינוי ושיקום, הסנגור ביקש לאמץ המלצותיו של שירות המבחן ולהטיל עליו צו מבחן ושל"צ.