מ' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים ואח'

ביום 22.10.19 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ועו"ד איתן עדשה מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון.

במסגרת הצו הוטל על היחיד תשלום חודשי בסך 2,000 ש"ח.

הנאמן אישר תביעת חוב אחת בסך כולל של 209,844 ₪, שהיא החוב היחיד שעליו הצהיר היחיד במסגרת הבקשה לפתיחה בהליכים.

מהצעת הממונה שהוגשה לפי סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "החוק") עולה עלה כי היחיד אמנם שיתף פעולה בחקירתו, מסר מידע מלא כנדרש ממנו, עומד בצו התשלומים באופן סדיר וממצה את כושר ההשתכרות האישי שלו, אך מסגרת ההוצאות שלו גובהה ביחס למצבו והוא לא צירף אסמכתאות מלאות להוצאותיו. מדובר במחדלים בני ריפוי, ועל היחיד לתקנם.

על פי הצעת הממונה, תכנים הפירעון של היחיד היא תשלום חודשי של 2,000 ₪ למשך 48 חודשים, אשר תניב סך של 96,000 ₪, סכום שיכסה כמחצית מתביעת החוב שאושרה.

היחיד מתנגד לתכנית שהוצעה על ידי הממונה, והציע תכנית פירעון שלפיה ישלם תשלום חודשי של 1,000 ₪ למשך 36 חודשים. נטען כי החוב נוצר בתום לב ולא מתקיימות הנסיבות המיוחדות המצדיקות הארכת תכנית הפירעון מעבר ל-36 חודשים, כי גובה התשלום שהוצע על ידי הממונה אינו מתחשב בכך שאשת היחיד אינה עובדת, כי היחיד עצמו הוצא לחל"ת בשל משבר הקורונה שמועד סיומו של אינו נראה באופק, וכי לא נשקלו בעניינו של היחיד שיקולי השיקום וההבראה הכלכלית שהם השיקולים המרכזיים שיש לשקול בהתאם לחוק.

דיון והכרעה

המלצתו של המונה על חדלות פירעון הן ביחס לגובה התשלום החודשי, הן ביחס לגובה צו התשלומים, מקובלת עלי.

אשר לקביעת גובה התשלום החודשי, שקלתי, בין היתר, את העובדה כי אשתו של היחיד אינה עובדת ואינה ממצה את כושר ההשתכרות שלה, הגם שאין לה כל מגבלה בריאותית המונעת ממנה לעבוד.

טענתו של היחיד, שלפיה האישה אינה יכולה לעבוד מכיוון שעליה לטפל בשני ילדיהם של בני הזוג אינה יכולה להתקבל. זאת, בין היתר, היות ומדובר בילדים בגילאים שחל עליהם חוק חינוך חובה, והימצאותם במוסדות חינוך מאפשרת לה לעבוד, לפחות במשרה חלקית.

טענתו הנוספת של היחיד, שלפיה במגזר הערבי אין זה מקובל שאישה יוצאת לעבוד, אף היא אינה יכולה להתקבל. ראשית, נשים רבות מהמגזר הערבי, לרבות מהחברה המסורתית, משתתפות כיום בכח העבודה במדינת ישראל וזוהי מגמה חיובית שראוי לעודד אותה, ולא לבלום אותה באמצעות מתן גושפנקא מאת בית משפט לאי יציאתה של האישה לעבודה, גם כאשר הצרכים הכלכליים של המשפחה מחייבים זאת. ודוק- אין מדובר במקרה דנן בטענה שלפיה האישה ניסתה למצוא את מקומה בשוק העבודה ללא הצלחה, אלא בבחירה ערכית שלא לנסות ולחפש עבודה כלל.

שנית, עניין לנו בהליך שבו היחיד מבקש לעצמו פטור מחלק מחובות שיצר בעצמו, על פי טענתו לצורך מחייה שוטפת. הנחה מתבקשת, שעולה גם מתוך התייחסות היחיד עצמו לחוב במסגרת טופסי הבקשה לפתיחה בהליכים, היא כי גם אשת היחיד נהנתה מהפירות של יצירת החוב. בנסיבות אלה, העדפה תרבותית שעניינה אי יציאה לעבודה, אינה יכולה לזכות למשקל גדול יותר מזכות הקניין של נושהו של היחיד.

אבהיר, כי אין באמור כוונה לכך שאשת היחיד צריכה לעבוד כדי לשאת בחובותיו, אלא כדי להשתתף בהוצאות משק הבית, באופן שתיוותר בידיו של היחיד הכנסה פנויה גדולה יותר שתופנה לקופת הנשייה.

לפיכך, ראוי כי גובה התשלום החודשי שייקבע יביא בחשבון גם את כושר ההשתכרות של אשת היחיד.

יש לומר כי במקרה דנן, הממונה על חדלות פירעון אף נקט גישה מקלה בכך שלא התחשב במלוא כושר ההשתכרות של בת הזוג בקביעת גובה התשלום החודשי.

אני ערה לכך שגם הכנסתו של היחיד, כמו של מרבית תושבי המדינה, הושפעה ממשבר הקורונה, ואולם מאחר והתקווה הסבירה היא כי מדובר במצב זמני, לא מצאתי כי נימוק זה כשלעצמו מצדיק את הפחתת התשלום החודשי.

אשר למשך צו התשלומים. אכן, ככלל, תקופת התשלומים תימשך שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, תקופה המשקפת בעיני המחוקק איזון ראוי בין זכותם של הנושים להיפרע את חובם לבין הרצון בשיקומו הכלכלי של היחיד. ואולם, סעיפים 163(ג)-(ה) מאפשרים לקבוע תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים, במקרים שבהם נפל פגם כלשהו בהתנהלות היחיד, ואף בנסיבות בהן לא נפל פגם בהתנהלותו, אך קיימות נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים בת שלוש שנים בלבד.

במקרה דנן, ניתן להצביע על חוסר תום לב מסוים ביצירת החוב. מדובר על הלוואה בסכום גבוה שנטל היחיד זמן קצר מאד לפני הגשת הבקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון, כאשר היה ידוע לו בעת נטילת ההלוואה, כי ישנה סבירות גבוהה מאד שלא יהיה בידו להחזירה. על כן מתקיימות הנסיבות הקבועות בסעיף 163(ג)(2)(א) לחוק. מכל מקום, במקרה דנן מתקיימות הנסיבות הקבועות בסעיף 163(ה) לחוק, שכן מדובר ביחיד שהוא צעיר ובעל כושר השתכרות גבוה (ראו מאור ודגני הפטר (התשע"ט- 2019), כרך א' עמ' 333).

לדידי, צירוף הנסיבות של גילו הצעיר של היחיד, כושר ההשתכרות הגבוה שלו והעובדה שנטל הלוואה בשעה שידע כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לפרוע אותה, מצדיק תקופת תשלומים ארוכה מעבר לזו הקבועה בסעיף 163(א) לחוק. הסתפקות בתקופה הקבועה בסעיף 163(א) הנ"ל, לא זו בלבד שתפגע בנושה, אלא עלולה לשאת עמה מסר שגוי. מסר זה אף יפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד וביכולתו להשתלב באופן נורמטיבי במארג החיים הכלכלי בחברה. לפיכך, והגם שניתן היה להורות על תקופת תשלומים ארוכה יותר מזו שהמליץ עליה הממונה, לא ראיתי להחמיר עם היחיד מעבר לעמדת הממונה על חדלות פירעון.

לאור עמדת הממונה והנאמן, בהעדר התנגדות מטעם מי מהנושים, ובכפוף להסרת המחדלים שפורטו בדו"ח הנאמן, ניתן בזה צו לשיקום כלכלי בהתאםלסעיף 161לחוק בתנאים המפורטים להלן:

• תשלומים לקופת הנשייה- על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 96,000 ₪, שישולמו ב-48 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 2,000 ₪ כל אחד.

   

• נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם– בהתאם להצעת הממונה, ליחיד אין נכסים למימוש. בעניין זה חלסעיף 164לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

   

תחולת ההגבלות– ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הצו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצו לשיקום כלכלי. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפיסעיף 143לחוק או להתלייתן לפיסעיף 169לחוק.

בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174לחוק.

ההפטר לא יחול על חובות המנוייםבסעיף 175לחוק.

הפרת תנאי תכנית הפירעון– במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהיה חשוף לעיצומים על פי הוראות החוק כדלקמן:

• הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:

  1. היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;

  2. היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

  3. היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;

  4. היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

  5. ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –

     • מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

     • נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;

     • מקורו בחובת תשלום פיצויים לפיסעיף 77לחוק העונשין;

  6. היחיד ביצע פעולה כאמורבסעיפים 219עד221לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;

  7. ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

      

• הגדלת סכומי התשלומים – בית המשפט יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.

   

• הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף169לחוק.

   

• ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף176לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועיםבסעיף 183לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

   

• הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאםלסעיף 346לחוק.

   

• הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

   

הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתם של היחיד בתנאיו.

הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד. לחילופין, הממונה יגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז כסלו תשפ"א, 03 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.