מאסר ופיצוי בגין עבירות של מעשים מגונים בקטינה

שני הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות של מעשים מגונים כמפורט בהכרעת הדין.

השופט אורי שהם, אב"ד:

כתב האישום המתוקן

1.         נאשם 1 ז.ח, קטין יליד 1991 ונאשם 2 נ.ג , קטין יליד 1992 , הינם חברים, אשר נהגו בתקופה שבין דצמבר 2006 ועד חודש אפריל 2007, להגיע לתפילה בימי שבת בבית כנסת בבת ים. במהלך התקופה האמורה פגשו הנאשמים את הקטינה ש' ד', ילידת 1998 (להלן: "הקטינה") אשר נהגה להגיע לבית הכנסת ביחד עם אביה. בתקופה זו בכ-13 הזדמנויות שונות ביצעו הנאשמים בקטינה מעשים מגונים כמפורט להלן.

במהלך חודש דצמבר 2006 או בסמוך לכך, הבחינו הנאשמים בקטינה כשהיא משחקת עם חבריה בסמוך לבית הכנסת. או אז גמלה בליבם ההחלטה לבצע בקטינה מעשים מגונים. הנאשמים החלו לשחק עם הקטינה וחבריה ובשלב מסויים הובילוה לבניין סמוך. בהגיע הנאשמים אל חדר המדרגות של הבנין הם החלו לגעת בגופה של הקטינה באזור בטנה ומעל לחולצתה, והכל בתואנה כי מדובר במשחק. לאחר זאת איפשרו הנאשמים לקטינה לשוב לחבריה, אך הורו לה שלא תספר לאיש את שאירע.

במספר מקרים שאינו ידוע לתביעה, במהלך התקופה מחודש דצמבר 2006 ועד לחודש אפריל 2007, נהגו הנאשמים לחזור ולהוביל את הקטינה לחדר המדרגות באותו בניין. הנאשמים, כל אחד בתורו, הושיבו את הקטינה על ברכיהם כשגבה מופנה אליהם. הנאשמים נגעו בגופה של הקטינה מתחת לחולצתה, בבטנה ובחזה עד אשר הגיעו לסיפוק מיני מתחת לבגדיהם.

במקרים אחרים עלו הנאשמים עם הקטינה אל גג הבניין, הניחו על רצפת הגג מעיל עליון השייך לאחד מהם והורו לקטינה לשכב על המעיל כשפניה מופנים לעבר הרצפה. הנאשמים הפשילו את תחתוניה של הקטינה וכן את מכנסיהם ותחתוניהם. בהמשך נשכבו הנאשמים על הקטינה וחיככו את איבר מינם בישבנה עד אשר הגיעו לזיקפה. בשלב זה קמו הנאשמים מעל הקטינה והגיעו לסיפוק מיני בסמוך.

באחת מההזדמנויות הובילו הנאשמים את הקטינה אל גג הבניין והשכיבו אותה על מעיל כשפניה מופנים כלפי הרצפה. נאשם 2 הפשיל את מכנסיו ותחתוניו, נשכב על הקטינה וחיכך את איבר מינו בישבנה לשלב של זיקפה. לאחר מכן הגיע לסיפוק מיני בסמוך. משסיים נאשם 2 את מעשיו פנה נאשם 1 לעבר הקטינה, השכיבה על גבה והורה לה לעצום את עיניה. בשלב זה הרים נאשם 2 את חולצתה ושיפשף את איבר מינו על בטנה. נאשם 1 צפה במעשיו של חברו והגיע לסיפוק מיני בסמוך לקטינה.

כתב האישום מתאר שני אירועים נפרדים בהם נפגש נאשם 2 עם הקטינה וביצע בה מעשים מגונים בכך שנשכב מעליה וחיכך את איבר מינו בישבנה עד אשר הגיע לזיקפה. גם נאשם זה הגיע לפורקן מיני בסמוך. במהלך שני האירועים האמורים נגע נאשם 2 בידיו באיבר מינה של הקטינה.

תסקירי שירות המבחן

נאשם 1

2.         בהיותו קטין הופנה נאשם 1 אל שירות המבחן לנוער במחוז תל-אביב. מתסקיר מיום 13.11.2007 עולה כי הנאשם נמנה על משפחה בת 7 נפשות, זוג הורים נשואים ו-5 ילדים. המשפחה מקיימת אורח חיים דתי, ולהגדרת האם מדובר באורח חיים חרדי-דתי-לאומי. המשפחה עצמה נמצאת במצב משברי, שכן בעקבות חשיפת העבירות סובלים בני המשפחה מרמות שונות של גינוי ונידוי בקהילה הדתית אליה הם משתייכים, ואף חשים דחייה עד כדי עויינות מצד השכנים.

הנאשם עצמו, ביחד עם נאשם 2, חוו תקיפה מינית שבוצעה בהם על ידי אדם בוגר, ונכון למועד הגשת התסקיר משפטו של התוקף טרם הסתיים. הנאשם למד במסגרת חינוך דתי-חרדי כאשר לימודיו לוו בקשיים התנהגותיים וניכרו בו לקויות למידה.

אבחון פסיכו-דיאגנוסטי שנערך לנאשם מלמד כי מדובר בתפקוד קוגנטיבי מתחת לממוצע. הדימוי העצמי שלו נמוך ביותר, ובמצבים מורכבים הוא מונע על ידי דחפיו, כאשר יכולתו לווסת את רגשותיו או את דחפיו ירודה ביותר.

בהתייחסו לעבירות המתוארות בכתב האישום, הודה נאשם 1 ב-8 עד 10 אירועים בלבד כאשר, לדבריו, הנאשם האחר היה הגורם הדומיננטי יותר והוא עצמו נגרר אחריו.

כיום שוהה הנאשם במעונית במסגרת צו פיקוח שעניינו מעצר בתנאי מגורים. הנאשם מתקשה להשתלב במקום ולחוש קשר או חיבור לחוסים האחרים. מאחר שמדובר בחוסים המעורבים בביצוע עבירות של תקיפה מינית, הוא הביע חשש להפגע מינית פעם נוספת מידיהם.

בסיכום התסקיר נאמר כי בנסיבות הקיימות טרם בשלו התנאים לסיום ההליך המשפטי בעניינו של הנאשם, והתבקשה דחייה בת שלושה חודשים אשר תאפשר המשך מעקב אחר השתלבותו של הנאשם במסלול שיקומי. בתקופה זו תועמק ההערכה בעניינו ויגובשו המלצות הולמות.

בתסקיר משלים מיום 21.2.2008 דווח כי חל שינוי משמעותי בתפקודו של הנאשם במעונית. בעוד שבתחילה היתה גישתו שלילית ומתנגדת, הוא החל ליטול חלק בפעילויות העשרה ובפעילויות חברתיות שונות, הן במעונית והן מחוצה לה וכן השתלב בשיחות קבוצתיות ובשיחות טיפוליות פרטניות. ההערכה היא כי רמת מסוכנותו לביצוע עבירות מין בעתיד הינה בינונית עד גבוהה. הנאשם זקוק עדיין לפיקוח ולהשגחה ובכלל זה קביעת סדר יום מובנה בעל גבולות חיצוניים ברורים, וכן נדרש להמשיך בטיפול הכולל שיחות טיפוליות קבוצתיות ופרטניות. לפיכך הומלץ על המשך שהותו של הנאשם במעונית לתקופה ממושכת לשם הפחתת מסוכנותו המינית וקידומו במישורי החיים השונים. שירות המבחן לנוער סבור כי יש מקום ליתן צו פיקוח בתנאי מגורים במסגרת המעונית לתקופה בת שנה ומחצה, לאחר שהנאשם יורשע בדין. זאת, בנוסף לתקופת מאסר ולתשלום לפיצוי כספי לקטינה.

בתסקיר משלים נוסף מיום 16.4.2008 דווח כי צוות המעונית סבור כי פוטנציאל השיקום של הנאשם "הינו חיובי ומעודד אם כי מצריך טיפול אינטנסיבי ארוך טווח במסגרת בעלת גבולות ברורים, סמכות ותחת פיקוח וליווי צמודים".

שירות המבחן לנוער גורס כי נטילת האחריות מצד הנאשם וביטויי החרטה שהוא משמיע אינם באים מן השפה לחוץ, אלא מעידים על חרטה כנה ואמיתית כאמור חוזר שירות המבחן לנוער על המלצותיו, כפי שאלו באו לידי ביטוי בתסקיר המשלים הקודם.

נאשם 2