מגידין נ' ויסלברג

פסק דין

בפני תביעה בגין נזק רכוש.

התובע הינו הבעלים והנהג של רכב מסוג סוזוקי מ.ר. 42-989-28, במועד הרלבנטי לתאונה.

הנתבע הינו הבעלים והנהג של רכב מסוג מאזדה מ.ר. 21-758-65, במועד הרלבנטי לתאונה.

התובע טען בכתב תביעתו, כי ביום 2/7/13 בשעה 19.50, עצר רכב התובע מאחורי רכב הנתבע, בתוך חניון הום סנטר בקרית חיים, לפתע חש התובע חבטה ברכבו, רכב הנתבע אשר עמד לפניו, החל בנסיעה לאחור, תוך התעלמות מצפירותיו של התובע ופגע ברכבו.

התובע טוען, כי הנתבע הפר בכך את כללי הזהירות ונהג ברשלנות ובניגוד לתקנה 45 לתקנות התעבורה.

הנתבעים טענו, כי רכבם נעצר בתוך החניון של הום סנטר בקרית חיים, או אז, רכב התובע וכשרכבם עומד, פגע ברכבם. הנתבע אף הביא עדות של עד נוסף מטעמו, אשר מאשר את עדות הנתבע ולפיה, התובע דווקא לא שמר מרחק ופגע ברכב הנתבע מאחור, כשזה האחרון, עוצר עצירה מוחלטת בתוך החניה של הום סנטר.

שמעתי את העדים והתרשמתי מהם בצורה בלתי אמצעית.

לאחר שעיינתי גם בתמונות הנזק של הרכבים ובמוקדי הנזק בשני הרכבים, אין בידי לבכר גרסה אחת על השנייה. גרסת התביעה והן גרסת ההגנה לא תואמות למוקדי הנזק ברכבים. הנזק ברכב התובע הוא בצד הימני ואילו ברכב הנתבע הוא בצד שמאלי ולו גרסתם, בין אם זו חזרה לאחור ובין פגיעה ברכבם, מוקד הנזק לא מתיישב עם גרסאותיהם כלל ועיקר.

אין בדעתי לתת אמון בגרסה אחת ולהעדיפה על פני השנייה והעד שהובא על ידי הנתבע, הוא עד בעל אינטרס, שכנו וחברו ואין משקל בנסיבות תיק זה, לעדותו.

על כן, אני קובע שהתובע לא הצליח להוכיח את גרסתו שהנתבע חזר אחורנית ופגע ברכבו ובאותה מידה, גם הנתבעים לא הוכיחו את גרסתם ביחס לנסיבות התאונה ולו היתה מונחת בפני תביעה שכנגד, דינה היה להידחות.

על כן, אני קובע כי שני הצדדים לא הוכיחו את גרסתם. מאחר ובפני רק תביעת התובע, אני דוחה אותה ללא צו להוצאות.

אדגיש ואומר, כי גם אם היתה מונחת בפני תביעה שכנגד, דינה היה נגזר לדינה ואין מקום להגיש תביעה נוספת ו/או תביעת שיבוב על ידי הנתבע כנגד התובע, בנסיבות תיק זה.

ניתן היום, ל' ניסן תשע"ד, 30 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.