מדינת ישראל-משרד הרווחה נ' עיריית הרצליה

פסק דין

1. הערעור מתייחס לנכס – מעון מצפה ים, המשמש כמעון בו מתחנכים נערים בסיכון ובמצוקה עד גיל 18 (להלן: "הנכס"). הנכס נמצא בתחום שיפוטה של עיריית הרצלייה, והוא מוחזק על ידי המערערת (להלן: "המדינה"). בין הצדדים אין מחלוקת כי הנכס הוא "מעון" כהגדרתו של מונח זה בס' 5ג(ה)(6) לפקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פיטורין) 1938 (להלן: "הפקודה").

הצדדים חלוקים על שיעור הארנונה שהמשיב רשאי להטיל על הנכס. המחלוקת מתייחסת לשני סעיפים בפקודה.

2.ס' 3 לפקודה מתייחס לשיעורי הארנונה שיחולו על נכסים המוחזקים על ידי המדינה. הסעיף קובע:

"למרות כל דבר האמור בפקודת העיריות, 1934 –

(תיקון מס' 8) תשנ"ח-(תיקון מס' 11) תשס"ד-2004 (א)(1)בשל נכסים בתחומי רשויות מקומיות, שחל עליהם סעיף 3(ב) תשולם ארנונה כללית, בכל שנת כספים, בשיעור הקבוע בפסקה (3) מהארנונה הכללית שהיתה משולמת ברשות המקומית אלמלא הוראת סעיף 3(ב) האמור, והכל בהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסי המדינה, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ג) סיווג נפרד לנכסים כאמור; באין סיווג מתאים - יחול הסיווג הדומה ביותר.

(תיקון מס' 8) תשנ"ח-

(תיקון מס' 11) תשס"ד-2004

(2)בשל הנכסים האמורים בפסקה (1), לא תשולם אגרת סילוק אשפה או כל אגרה אחרת, המשולמת לרשות המקומית בידי מי שפטור מתשלום ארנונה כללית, ובלבד שסכום הארנונה הכללית בכל שנת כספים, בשל נכס מסוים מן הנכסים האמורים, לא יפחת מסכום האגרות כאמור, ששולם בפועל לרשות המקומית בשנת 1994 בשל אותו נכס, בתוספת שיעורי העדכון שנקבעו, מדי שנה, בתקנות לפי פרק ד' לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992.

(3)שיעור הארנונה הכללית בהתאם לפסקה (1) יהיה –

(א)לגבי נכסים שמחזיקים בהם משרד הבטחון או צבא הגנה לישראל או מטעמם, לרבות יחידות הסמך שלהם - 30%;

(ב)לגבי נכסים המשמשים בתי חולים או מרפאות - 45%;

(ג)לגבי נכסים אחרים - 55%.

(תיקון מס' 4) תשכ"ח-1968(ב)הארנונה הכללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהמחזיקים בהם הם הממשלה, או כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם מטעם הממשלה, והמשמשים לצרכי הממשלה או לצרכי כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם מטעם הממשלה, ושום בנין או קרקע תפושה לא ייחשבו כאילו הם משמשים לאחד מן הצרכים האלה אם המחזיק באותו בנין או באותה קרקע תפושה הוא פקיד מטעם הממשלה המשלם שכר דירה בעדם אם במישרין או בצורת ניכויים ממשכורתו".

(תיקון מס' 4) תשכ"ח-1968

כלומר, הסעיף קובע כי בגין נכס המוחזק על ידי הממשלה או מי מטעמה, תשולם ארנונה בהתאם להוראות הסעיף. כן קובע הסעיף (ס"ק (א)(3)) את שיעורי ההנחה להם זכאית המדינה ביחס לנכסים המוחזקים על ידיה. בסעיף נקבע שיעור הנחה מיוחד לנכסים המוחזקים על ידי משרד הביטחון, שיעור הנחה מיוחד לנכסים המשמשים בתי חולים או מרפאות, ושיעור הנחה נוסף לכול יתר נכסי המדינה (הנחה של 45%).

3.סעיפים 4 ו-5 לפקודה קובעים פטורים לנכסים מסוימים, בהתאם לשימושים בהם. על הנכס דנן חל לכאורה סעיף 5ג (ה)(6) הקובע:

"(ה) על אף הוראות סעיפים (א) עד (ד), לא תוטל ארנונה כללית או אגרה על שטח נכס המשמש לאחד מאלה:...

(6) מעון כמשמעותו בתע"ס המספק הגנה וטיפול לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה. לענין זה, 'תע"ס' – הנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה".

מדובר אם כן בסעיף המקנה פטור כולל מתשלום ארנונה בגין נכס שהוא "מעון" כהגדרתו בסעיף.