מדינת ישראל נ' אגצי

גזר דין

אף שתיק זה במקור שייך לבית המשפט באשקלון, גזר הדין יינתן בבית המשפט בבאר-שבע לאור השינוי במקום מושבו של המותב אשר דן בתיק.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות כמתואר בכתב האישום לפיהן נהג רכב ברשלנות, ביצע פנייה שלא בבטחה אגב פנייה שמאלה, גרם לתאונה ולאחר מכן, הזיז את רכבו בניגוד לחוק, לא הגיש סיוע לנפגעים ולא מסר להם פרטים. הנאשם עזב את מקום התאונה בניגוד לחוק.

המדובר בעבירות חמורות מאד שביצע הנאשם, ולאחר הרשעתו טענה ביום 13.12.11 המדינה לעונש.

במסגרת טיעוניה הגישה המדינה את עברו התעבורתי של הנאשם הכולל 7 הרשעות קודמות.

לשיטת המדינה ראויה ענישה הכוללת פסילה בפועל ארוכה, מאסר מותנה, פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ המדינה סקרה את עברו של הנאשם הכולל גם עבירה של אי ציות לתמרור 302 ונהיגה על מדרכה עם אופנוע.

מטעם הנאשם ייצג עו"ד אזולאי אלמוג פרו בונו במהלך ישיבה אחת בלבד.

ב"כ הנאשם הסביר כי המדובר בתאונה קלה ללא כל חבלות של ממש, טען כי עצם התאונה מצויה ברף נמוך של רשלנות ואין המדובר במי שעזב זירת תאונה כאשר פצועים שכובים בשטח.

ההגנה הסבירה את התנהגות הנאשם בטעות בשיקול הדעת ולחץ בו היה נתון כתוצאה מהתאונה.

ב"כ הנאשם סקר את נסיבות חייו המורכבות של הנאשם (אשר היה קטין ומורשה לנהיגה ביום ביצוע העבירה).

אני מסכים כי אין המדובר בנסיבות חיים פשוטות כאשר הנאשם מתגורר לבדו בבית סבו ומפרנס בגילו הצעיר את עצמו עוד טרם גוייס לצהל.

הנאשם עתיד להתגייס לגולני לאחר שסיים טירונות בחוות השומר וניכר כי הוא לפני מסלול חיים נורמטיבי.

שקלתי רבות את טענות הצדדים בפני.

מצד אחר המדובר בעבירות חמורות שביצע הנאשם לגביהן ראויה ענישה לפי שיקולי גמול והרתעה, מצד שני הנאשם נורמטיבי, לקח אחריות מלאה, לא נגרמו בתאונה כל פגיעות גוף חמורות ועל פניו נסיבות חייו של הנאשם מצדיקות בעיני התחשבות חריגה.

אני מסכים עם המדינה כי בתיק זה ראויה פסילה בפועל לתקופה מהותית ומרתיעה.

עזיבת מקום תאונה הגם שבתאונה לא נגרמו כל פגיעות גוף משמעותיות (אין חבלות של ממש) היא עדיין עבירה חמורה מאד המצדיקה ענישה קשה.

ברור כי אין אנו בסיטואציה של הפקרה, אך מסר חד וברור צריך לצאת מבית המשפט לפיו התנהגות הכוללת עזיבת זירת תאונה תייצר בהכרח ענישה הכוללת תקופת פסילה ארוכה מאד.

ביחס לרכיב המאסר המותנה המבוקש, ספק רב בעיני אם המדובר ברכיב מידתי כאשר הנאשם נורמטיבי ומצוי לפני גיוס ליחידה קרבית בצהל.

גזירת רכיב זה, עלול לסכן את יכולתו של הנאשם להשתלב ביחידה הקרבית אליה הוא מיועד, ואין אני סבור כי המדובר בתוצאה רצויה.