החלטה
1.בהחלטתי מיום 27.09.10 ציינתי, כי הסניגור אישר בתיק זה, ברוב הגינותו, כי קיימות ראיות לכאורה. אף עיינתי בתיק החקירה, ומעיון זה הובהר לי כי אכן קיימות ראיות לכאורה במקרה דנן הנעוצות בהודאת המשיב בביצוע העבירות המיוחסות לו וכן בהובלת המשיב את המשטרה לחלק מהרכוש שנגנב ושזוהה מאוחר יותר ע"י בתה של המתלוננת.
2.עוד קבעתי בהחלטה הנ"ל, כי אין חולק בדבר קיומה של עילת מעצר, הנעוצה בחשש לביטחון הציבור אם ישוחרר המשיב, זאת נוכח העובדה שבעברו של המשיב, המואשם בתיק העיקרי בביצוע עבירות של התפרצות לבית מגורים וגניבה, הרשעות קודמות בעבירות שונות, לרבות בעבירות התפרצות וגניבה רבות ואף תלויים ועומדים כנגדו שני מאסרים על תנאי ברי הפעלה בתיק העיקרי.
3.בדיון, אשר התקיים ביום 04.10.10 בפני סגן הנשיא, כב' השופט אלטר, נבחנה חלופת מעצר שהוצעה ע"י ההגנה, לפיה ישוחרר המשיב למעצר בית מלא בבית הוריו ובפיקוחם. כב' השופט אלטר קבע, כי הוריו של המשיב הינם אנשים מבוגרים וחולניים וכי הינו מסופק אם יהיה בידם לפקח כראוי על המשיב, ואף על פי כן דחה את הדיון בעניינו של המשיב לצורך קבלת תסקיר מעצר.
4.כעת מונח בפניי תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, ולפיו לא התרשם שירות המבחן כי למשיב יש את הכוחות והיכולת להשתלב בהליך טיפולי משמעותי ולאורך זמן במסגרת קהילה טיפולית, ולפיו גם מעריך שירות המבחן את רמת הסבירות להישנות מעשים דומים ע"י המשיב כגבוה.
5.נוכח העובדה שתסקיר המעצר שולל אפשרות של שחרור המשיב לחלופה במסגרת של קהילה טיפולית, הרי שאין מקום להיעתר לבקשת הסניגור בפניי היום להורות על שילובו של המשיב במסגרת של קהילה טיפולית לצורך גמילתו מסמים. מה גם שמתסקיר המעצר גם עולה, כי עובר למעצרו לא פנה המשיב ולא השתלב בטיפול במסגרת טיפולית כלשהי, ומשכך, אין מקום כיום להורות על שליחת המשיב לקהילה טיפולית כחלופת מעצר.
6.לסיכום, נוכח כל האמור לעיל, ומשלא הוצעה ע"י המשיב חלופת מעצר ראויה העשויה להבטיח את תכלית המעצר, הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו בתיק העיקרי.
ניתנה והודעה היום י"ח חשון תשע"א, 26/10/2010 במעמד הנוכחים.
רונית בש, שופטת
קלדנית: אלגרבלי נטלי