מדינת ישראל נ' אלגמל(עציר) ואח'

החלטה

1.כנגד המשיב ונאשם נוסף הוגש כתב אישום הכולל שני אישומים. האישום הראשון הינו בגין קשירת קשר, התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה, גניבה מרכב והסתייעות ברכב לביצוע פשע. בהתאם לעובדות האישום הראשון, בתאריך 19.07.13, הנאשמים הגיעו ברכב מסוג יונדאי ל.ז. 77-985-60 (להלן: "הרכב"), למקום בקרבת רשת המזון "ויקטורי" בגדרה. השניים התפרצו למשאית אשר חנתה במקום וגנבו סחורה המוערכת באלפי שקלים. על פי האמור בכתב האישום, הנאשמים הניחו קרטונים של סחורה על מושב הנוסעים האחורי ברכב ונמלטו ברכב מהמקום.

2.האישום השני הינו בגין קשירת קשר, התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה, ניסיון גניבה מרכב, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, הכשלת שוטר, נהיגה ללא רישיון נהיגה בר תוקף, נהיגה ללא פוליסת ביטוח, סטייה מנתיב נסיעה ומעשה פזיזות ורשלנות. עפ"י עובדות האישום השני, הנאשמים הגיעו ברכב לקרבת סניף רשת המזון "יוחננוף" בצומת ביל"ו. המבקש נהג ברכב, השניים קרבו עם הרכב למשאית שחנתה במקום ופרצו אל המשאית. הנאשם האחר נטל מוצרים מתוך המשאית והמבקש המתין בסמוך לרכב ותצפת. בהמשך, שוטרים הבחינו בנאשמים ברכב בצומת אחיסמך על כביש 40. המבקש התעלם מקריאות השוטרים והמשיך בנהיגה פרועה לעבר צומת לוד-מרכז, תוך שהוא עוקף רכבים מימין ומשמאל וסוטה בין נתיבים. בצומת לוד-מרכז, המבקש עקף רכבים דרך השול הימני, חצה את הצומת במופע רמזור אדום והמשיך בנסיעה לכיוון צפון. השוטרים קרבו לרכב וכרזו לנאשמים לעצור עד אשר עשו כן בקרבת צומת גנתון.

3.בהחלטה מיום 04.08.13 נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה כנגד הנאשמים.

4.המבקש הגיש בקשה להורות על שחרור הרכב. לטענתו, הרכב, שהינו בבעלותו, משמש את אשתו להסעת ילדיו לבתי הספר ולצרכים שונים לבני משפחתו. בדיון העידה אשת המבקש ואמרה כי הרכב מיועד לשימושה ובעיקר לצורך הסעת ילדיה לגנים.

5.המשיבה התנגדה להחזרת התפוס. ב"כ המשיבה טענה כי בסיום ההליך, אם יורשע המבקש, המשיבה תעתור לחילוט הרכב.

6.במקרה דנן, באיזון בין האינטרס הציבורי שבחילוט הרכב ואי סיכול החילוט ובין אינטרס המבקש לממש את זכותו הנטענת לקניין ברכב טרם שהמבקש הורשע בדינו, על ידי העמדת הרכב לשימוש אשתו - ניתן להורות על שחרור הרכב בתנאים אשר יבטיחו את אפשרות חילוט הרכב בבוא העת, אם יורשע המבקש בדין. לעניין זה ראה גם החלטת כבוד השופט א' רובינשטיין בבש"פ 1359/10 תמר ארג'ואן נגד מדינת ישראל, בה נדונה החלטת בית המשפט המחוזי להתנות שחרור רכב בעריכת פוליסת ביטוח מראש ורישום המדינה בה כמוטבת יחידה, הפקדה במזומן או בערבות בנקאית, הטלת איסור דיספוזיציה, עיקול הרכב לטובת המדינה והטלת ערבות אישית וערבות צד ג'. בהחלטתו שלא להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט המחוזי ראה לאזן בין זכות העוררת, אשתו של הנאשם, והאפשרות לשימוש יום יומי שלה ברכב, לבין תכלית התפיסה – הבטחת מימוש החילוט בסוף ההליך הפלילי ככל שהבעל יורשע.

7.אין מחלוקת בין הצדדים כי שווי הרכב הוא 29,100₪.

8.אשר על האמור, אני מורה כי הרכב ישוחרר ויועבר לחזקת אשת המבקש, בכפוף למילוי התנאים כדלקמן:

א.המבקש ימציא למשיבה פוליסת ביטוח מקיף ביחס לרכב. תוקף הפוליסה יהיה, לכל הפחות למשך 12 חודשים ובמידת הצורך, תוכל המשיבה לדרוש להאריך אותה. המשיבה תירשם בפוליסת הבטוח כמוטבת יחידה.

ב.על הרכב ירשם עיקול לטובת המדינה במשרד הרישוי עד תום ההליכים בבקשה לחילוט הרכב.

ג.נאסר על המבקש למכור את הרכב ולמוסרו לאחר.

ד.אם תתרחש תאונה לרכב או כל אירוע אחר שיש בו כדי לגרום נזק לרכב, המבקש ו/או אשתו יודיעו על כך מיד לב"כ המשיבה.

ה.הפקדה כספית בסך 10,000₪.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ג, 27 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.