מדינת ישראל נ' דרעי(עציר)

גזר דין

א.פתח דבר

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן בשנית: זיוף מסמך בנסיבות מחמירות (אישומים 1-13), שימוש במסמך מזויף (אישומים 1-6, 8, 10), מתן רישיון נהיגה מזויף לשם שימוש בו (אישומים 1-3, 5-6, 8, 10) וסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה (אישומים 1-3, 5-6, 8, 10) – עבירות לפי סעיפים 418 סיפא, 420 ו-332(5) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וכן סעיף 62(9) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

2.בקציר האומר יצוין, כי כתב האישום מייחס לנאשם שורת עבירות מרמה הקשורות למתן רישיונות נהיגה מזויפים לנהגים אשר נפסלו מלנהוג עפ"י החלטות מנהליות או בערכאות שיפוטיות, כאשר חלקם נפסלו בגין עבירות חמורות כדוגמת נהיגה בשכרות.

למשרד הרישוי הפועל מטעם משרד התחבורה קיימת סמכות להנפיק רישיונות נהיגה מיוחדים שתוקפם הוא עד לשלושה חודשים (להלן: "רישיון נהיגה זמני"), ועל פי נהלי משרד הרישוי ניתן לנפק רישיון נהיגה זמני במקרים מיוחדים, כדוגמת מקרים של אובדן רישיון הנהיגה הקבוע, עיכוב בעדכון תשלום האגרה עבור רישיון קבוע או בעקבות החלטת בית משפט המסווגת ו/או מגבילה את רישיון הנהיגה של הנהג או החלטה המעכבת את ביצוע עונש הפסילה לאחר גזר הדין.

3.הנאשם שבפני, יליד 1955, עסק בעסקי תיווך בלתי פורמאליים בענייני תחבורה ורישיונות ("מאכר").

הנאשם הודה כי זייף רישיונות נהיגה זמניים עבור נהגים הפסולים מלנהוג, ומסר להם את הרישיונות המזויפים בידיעה שרישיון מזויף זה יאפשר להם לנהוג בכלי רכב.

הנאשם עשה כן למרות שידע כי נהגים אלו נפסלו מלנהוג ע"י רשויות המדינה בהיותה מסוכנים למשתמשים בדרך, והוא צפה ברמת ודאות קרובה את הסיכון הטמון בנהיגתם.

הנאשם זייף רישיון נהיגה זמני עבור נהגים שנפסלו לצמיתות (ראו: אישומים ראשון ושלישי), ועשה כן עבור נהג שנפסל מלנהוג למשך 6 שנים (ראו: אישום שני), או נהגים שנפסלו מלנהוג למשך 10 שנים (ראו: אישומים רביעי ושישי), או נהגים שנפסלו מנהיגה בעקבות נהיגה בשיכרות (ראו: אישומים חמישי ושמיני).

הנאשם אף זייף אישורי כשרות רפואית לקבלת רישיון נהיגה עבור נהגים שנפסלו מנהיגה (אישומים שביעי, תשיעי, עשירי עד אחד-עשר), זיוף חותמת של רופאה (אישום שנים-עשר), וכן זייף הודעה בדבר תקינות כלי-רכב על אף שהרכב נמצא בלתי כשיר לנהיגה (אישום שלושה-עשר). בהתנהגותו זו גרם הנאשם לסיכון בטיחותם של המשתמשים בדרך.

ב.הסדר הטיעון

4.במסגרת הסדר הטיעון עתרו באי-כוח הצדדים במשותף לביהמ"ש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל בן ארבע (4) שנים החל מיום מעצרו בתאריך 08.02.2011, וכן להטיל עליו מאסר על-תנאי, פסילת רישיון נהיגה למשך 13 חודשים החל מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, וקנס כספי בסך 15,000 ₪ שישולם עד למועד שחרורו של הנאשם או מאסר תמורתו.

ג.עבר פלילי

5.לנאשם עבר פלילי מאז נעוריו עת נדון ע"י בית משפט לנוער, וזאת החל משנת 1970 ועד לשנת 1999. עברו הפלילי של הנאשם כולל עבירות רכוש (פריצה וגניבה), עבירות אלימות (סחיטה באיומים), עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים (החזקה ושימוש בסמים מסוכנים), עבירות מירמה בנסיבות מחמירות, מעשי זיוף בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיסי חיוב והתקנת ציוד לזיוף כרטיסי חיוב, וכן החזקת נשק שלא כדין והחזקת מקום להימורים.

הנאשם נדון לעונשי מאסר ל- 6 חודשים (1980) ול- 90 חודשים (1998).

עברו התעבורתי של הנאשם (ת/2) כולל 43 הרשעות קודמות החל משנת 1976 ועד לשנת 2010.

ד.טיעוני ב"כ המאשימה

6.ב"כ המאשימה עתר לבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון, באשר ההסדר מאזן בין חומרת המעשים, ריבוי העבירות על פני תקופה ארוכה ועברו הפלילי של הנאשם, לבין גילו המתקדם של הנאשם, מצבו הרפואי, חרטתו, הודייתו והחיסכון בזמן שיפוטי.

עוד ציין ב"כ המאשימה, כי הנאשם ביצע חלק מהעבירות בהיותו אסיר ברישיון, ובמידה וועדת השחרורים תקבל את עתירת המאשימה להפקעת הרישיון, אזי תצטבר תקופת מאסר נוספת בת 4 שנים לעונש שיוטל בתיק דנן.

7.ב"כ המאשימה הפנה לע"פ 6270/10 מרדכי יהודה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), שם נדון עניינו של "מאכר" בתחום מבחני הרישוי אשר שילם שוחד לבוחני רכב במכון רישוי, וזאת בתמורה להתעלמות הבוחנים מליקויים שונים בכלי-רכב שהובאו לבדיקה.