מדינת ישראל נ' ויסמן(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודייתו בכתב אישום מתוקן בשני אישומים ובכל אחד מהם בעבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב, עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין וגניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

הנאשם הורשע כאמור בכך שבתאריכים 24.9.2009 ו – 3.1.2010 הגיע למלון באילת, ובכל אחד מהתאריכים טיפס אל מרפסת חדר בה שהו אותה עת בני זוג אורחי המלון, ובעודם ישנים נכנס אל החדר. במקרה הראשון נטל 600 ש"ח מתוך תיק, ובמקרה השני 1,300 ש"ח מתוך ארנק, ופיזר את תכולתם של התיק וארנקים.

הנאשם יליד 1952 ולחובתו עבר מכביד הכולל, אי הרשעה של בית משפט לנוער, 5 הרשעות של בית המשפט לנוער, 17 הרשעות של בתי משפט שונים וכן, בתאריך 26.10.2000 נקבע על ידי בית משפט כי הוא אינו מסוגל לעמוד לדין בגין מחלת נפש.

עברו של הנאשם כולל עבירות במספר גבוה הרבה יותר. גזר הדין האחרון, משנת 2005, במסגרתו הוטל על הנאשם עונש מאסר בן – 27 חודשים, ענינו 12 עבירות שונות, והרשעה 10 ענינה 17 עבירות. הרשעות נוספות כוללות יותר מעבירה אחת.

עברו של הנאשם כולל בעיקר עבירות רכוש רבות, ובהן עבירות גניבה והתפרצות רבות. בהרשעה האחרונה הורשע הנאשם ב – 10 עבירות של התפרצות וגניבה, ובנוסף בעבירת איומים והחזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, ובהרשעה 10 (מ – 1973) הורשע ב – 17 עבירות של התפרצות וגניבה.

לחובת הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה למשך 8 חודשים.

בענינו של הנאשם הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית. לא אפרט את כל ממצאיה לאור צנעת הפרט, אציין כי חוות הדעת קובעת כי הנאשם סובל מהפרעה נפשית מורכבת ובעבר אובחן כחולה במחלת נפש אך מחלתו שנים רבות אינה פעילה. חוות הדעת קבעה כי במידה והנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו הוא היה אחראי למעשיו, וכי הוא כשיר לעמוד לדין.

כן הוגש בענינו של הנאשם תסקיר מפורט מאת שירות מבחן. התסקיר מתאר את מסכת חייו של הנאשם. הנאשם אושפז אישפוזים חוזרים בבתי חולים פסיכיאטריים וצרך סמים ואלכוהול מגיל צעיר.

שירות המבחן מציין בתסקיר כי הנאשם חש הקלה בדבר האפשרות שיוטל עליו מאסר בפועל, ומציין כי יתכן והדבר הינו בשל העובדה ששהייתו במסגרת כלשהי תסייע לו להפיג את בדידותו.

שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית או עונשית בענינו של הנאשם אך בסיפא לתצהיר ממליץ על דרך החזקתו במאסר.

ב"כ המאשימה מדגיש את החומרה שיש בכך שאנשים אשר באים לנפוש נתקלים בחדירה לפרטיותם, ונטילת רכושם, מפנה לעברו המכביד של הנאשם, ולעונשי המאסר אשר לא הרתיעו את הנאשם מלשוב ולבצע עבירות.

ב"כ המאשימה מפנה לפסיקה מחמירה בעבירות רכוש ועותר לעונש מאסר ממושך בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי והתחייבות.

ב"כ הנאשם מפנה לחוות הדעת ולתסקיר, למסכת החיים הקשה אותה עבר הנאשם, ולמצבו הקשה של הנאשם המתבטא בין היתר ברצונו להישאר במאסר.

ב"כ הנאשם מציין את גילו המבוגר של הנאשם, מפנה לבעיות הנפשיות מהן הנאשם סובל ולמפורט בתסקיר ובחוות הדעת, ועותר לענישה במידת הרחמים וכי המאסר אשר יוטל יהיה בחופף למאסר המותנה שיופעל.

הנאשם אמר כי הוא מתחרט, סבל מספיק והוא מבקש רחמים.

עבירות רכוש בכלל, ואלו הכוללות התפרצות למקום מגורים בפרט, אין ענינן רק פגיעה ברכוש, אלא מדובר בעבירות הכוללות פגיעה בפרטיות, גרימת נזק כלכלי רב ועוגמת נפש לקורבנות, תוך ערעור תחושת הביטחון, ופגיעה בסדר החברתי.

" בית משפט זה חזר והזהיר והתריע פעמים רבות, כי תינקט גישה מחמירה בענישה על עבירות רכוש בכלל ועל עבירות ההתפרצות לבתים בפרט, גישה אשר תציב הגנה משמעותית ויעילה יותר לביטחונם של אזרחים תמימים, ואשר תעניק את המשקל הראוי גם למחיר הנפשי והצער שמוסבים להם בשל החדירה לפרטיותם (ראו רע"פ 1708/08 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.2.2008); ע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה (לא פורסם, 31.12.2008))."

רע"פ 10551/09 יורובסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2010).

לחומרה בה יש לראות עבירות אלו, ולהשלכותיהן, ראה ע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה (לא פורסם, 2008):