מדינת ישראל נ' יונה(עציר)

החלטה

לפני בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996.

יחד עם בקשה זו הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של כליאת שווא, עבירה לפי סעיף 377 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); ניסיון אינוס, עבירה לפי סעיף 345(א)(1) יחד עם סעיף 25 לחוק; מעשה סדום, עבירה לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק (ריבוי עבירות); תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק.

על פי עובדות כתב האישום, המשיב הכיר את המתלוננת, קטינה כבת 16, בנסיבות בהן המתלוננת וחבריה עבדו עבורו בניקיון מספר ימים קודם לאירוע. על בסיס היכרות זו יצר קשר עם המתלוננת בתואנה כי יש לו עבודה נוספת, קבע איתה מפגש במרכז העיר, המתלוננת הגיעה עם חברותיה ונכנסה לרכב המשיב. לאחר שחברותיה ירדו מהרכב, לא איפשר למתלוננת לרדת מהרכב, לא איפשר לחבריה כשניסו לחלצה מהרכב, הסיע את המתלוננת למלונית בה שוכרים חדרים לפי שעה, כלא אותה במקום, ביצע בה עבירות מין, תקף אותה וחבל בה כשניסתה להתנגד לו.

ביום 11.5.10 הודה ב"כ המשיב בקיומן של ראיות לכאורה, אך טען לכרסום בעוצמתן. טען להעדר עבר פלילי בתחום המיני. יחד עם זאת, על אף קיומה של חזקת המסוכנות והכרסום בראיות, הנסיבות מאפשרות לשקול חלופה.

ביום 12.5.10 הגיעה "הבהרה דחופה" מאת ב"כ המשיב. לאחר שעיין ב"כ המשיב בדוח הפעולה שנכתב על ידי השוטרת עינב בקלש, הבהיר כי מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, מסכים לחזקת המסוכנות הסטטוטורית, ועל ביהמ"ש ליתן החלטה בסוגיית שחרור המשיב לחלופה.

לא מצאתי במקרה זה כי ניתן לאיין המסוכנות מהמשיב בדרך של חלופת מעצר.

החלטה בדבר מעצרו של המשיב עד תום ההליכים או שחרורו לחלופת מעצר תיעשה תוך איזון השיקולים של שמירת שלום הציבור ובטחונו, לבין השיקולים של הגנה על חירותו.

העבירות המיוחסות למשיב, קיומן של ראיות לכאורה ללא כרסום נכון לעת הזו, עבירות המקימות עילת מעצר סטטוטורית, מצדיקות מעצר עד תום ההליכים.

לאור הנסיבות העובדתיות המתוארות בכתב האישום, חומר החקירה אליו נחשפתי עוד בטרם הגיעה הודעת ב"כ המשיב, וחומרתן של העבירות, הרי שחלופת מעצר לא תוכל להפיג המסוכנות הנשקפת ממשיב זה. קרי, לא מצאתי מקום לבחון חלופת מעצר רעיונית, ועל כן אינני מוצאת מקום לבחון חלופת מעצר קונקרטית.

אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה היום, ‏ד' סיון תש"ע, 17 מאי 2010, במעמד הצדדים.