החלטה
1.בפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחסים לו ביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, זאת בשל כך שב-29.8.2010 בשעה 2:30 או בסמוך לכך, בכניסה למועדון "ההנרי" ברחובות, נטל המשיב אלה באורך של כחצי מטר ותקף שומר שנמצא בפתח המועדון בכך שהלם בעוצמה חזקה בראשו באמצעות האלה. לטענת המבקשת, כך עשה המשיב על רקע סירובם של עובדי המועדון לאפשר לו להיכנס למועדון, ועוד לטענת המבקשת, כתוצאה מהתקיפה נזקק המתלונן לטיפול בבית חולים בשל כך שנגרמה לו חבלה שהתבטאה בחתך מדמם בקרקפת באורך של כ-7 ס"מ, שאותו היה צריך להדביק בבית החולים. לאחר מכן חש המתלונן ברע, הקיא פעמיים, פנה שוב לבית החולים, ולאחר שבוצעה בדיקת סי-טי שהדגימה קונוטזיה מוחית קלה, הוא אושפז לצורך השגחה.
2.שמעתי היום באריכות את טענות הצדדים, וחרף זאת לא מצאתי לנכון לקרוא את תיק החקירה, זאת בשל כך שאין הכחשה של המשיב לעצם ביצוע האקט של הכאת המתלונן באמצעות האלה. המחלוקת שבין הצדדים נסבה סביב השאלה של הרקע לביצוע המעשה, כשבין הצדדים יש כמובן מחלוקת בעניין זה, כאשר כל אחד מהצדדים מפנה אל תיק החקירה, והסנגור מדגיש את מה שאין בתיק החקירה והכוונה היא לעובדה שהקלטות שצילמו את הנעשה במקום נמחקו, זולת אותו קטע המתאר את התקיפה עצמה. הרקע והנסיבות יתבהרו לאשורם כאשר תישמענה ההוכחות, מן הבחינה העובדתית אין בהם כדי לשנות את עצם ביצוע העבירה של התקיפה, שאינה מוכחשת על ידי הנאשם. יש להם כמובן חשיבות גם לעניין עילת המעצר, ולכך אתייחס בהמשך. הסנגור התייחס גם לתוצאותיה של התקיפה והפנה גם לגרסה שמסר המתלונן כאשר הגיע לחדר המיון, לאמור הוא נחבל כתוצאה מכך שנפל. על פני הדברים ומבלי שאזדקק לראיות, גרסה זו היא תמוהה, מעוררת סימני שאלה, ויהיה בה כמובן בהמשך להשליך לא רק על תוצאת התקיפה אלא גם על נסיבות האירוע כולו, וכאמור, הדברים יתבהרו בהמשך, בעת שתישמענה הראיות, וכמובן הם אינם יכולים להיות מוכרעים בשלב זה של הדיון בבקשת המעצר.
3.עילת המעצר
על פני הדברים, משנהג כפי שנהג המשיב, הוא מסוכן לא רק למתלונן, אלא גם לציבור בכללותו, ויחד עם זאת לא ניתן להתעלם משאלת החוסרים בתיק החקירה לעניין הנסיבות, שכאמור הן מעוררות סימני שאלה, וייתכן שבסופו של יום יגיע בית המשפט שישמע את הראיות למסקנה שהנסיבות הן כפי שדווקא טוען להן המשיב, דהיינו שהיה חשש שהוא יותקף על ידי השומרים במקום, ולא כפי שטוענת המבקשת, שהתקיפה באה באופן מפתיע וללא כל סיבה נראית לעין.
4.חלופת מעצר
לפיכך והגם שברור שקיימת עילת מעצר, נראה על פני הדברים שבנסיבות העניין ולנוכח העובדה שמדובר במשיב נטול עבר פלילי, שניתן לאיין את המסוכנות שנשקפת לכאורה מפניו של המשיב על ידי קביעת תנאי שחרור מגבילים.
לפיכך אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים אלה:
המשיב ישהה בביתו ברחוב הסביונים 2 קריית עקרון כאשר נאסר עליו לצאת את פתח הבית במשך 24 שעות ביממה, וכאשר הוא נתון לפיקוחם של הוריו ניסים וסמדר עטיה, באופן שכל העת יפקח עליו אחד משניהם. תשומת לב המפקחים מופנית לכך שעליהם לדווח לתחנת המשטרה הקרובה כל אימת שהמשיב יפר תנאי מתנאי השחרור, אם יפר.
אני אוסרת על המשיב ליצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשה ו/או עם מי מהנוכחים במקום האירוע, וזאת בין שאותו אדם הוא עד תביעה ובין אם לאו, כאשר איסור יצירת הקשר הוא בין במישרין ובין בעקיפין, ולרבות באמצעות הטלפון, הטלפון הסלולרי או האינטרנט.
המשיב יפקיד סך של 7,500 ₪ במזומן, יחתום על התחייבות עצמית על סך של 15,000 ₪, וכן תיחתמנה שתי ערבויות צד ג' על ידי כל אחד מהוריו על סך של 7,500 ₪ כל אחת.
היה והמשיב לא ימלא אחר תנאי מתנאי השחרור או יפר תנאי מתנאי השחרור, הוא ייעצר ויובא בפני שופט תוך 24 שעות.
ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"א, 14/09/2010 במעמד הנוכחים.
לבנה צבר, שופטת
החלטה
מעכבת ביצוע החלטת השחרור עד השעה 11:30.
ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"א, 14/09/2010 במעמד הנוכחים.
לבנה צבר, שופטת
הדיון מתחדש לאחר הפסקה בשעה 11:39 במעמד התובעת והסנגור
ב"כ המבקשת: