מדינת ישראל נ' עטיה

הכרעת דין

1.הנאשם עומד לדין בגין עבירה של חניה בניגוד להוראות חוק העזר ברמת גן (העמדת רכב וחנייתו) התש"ם – 1980. עפ"י הדו"ח, הנאשם החנה את רכבו בתחום המסומן בשפת המדרכה אדום-לבן ברח' אבא הלל ברמת גן.

2.אין מחלוקת כי לנאשם יש תו נכה, אולם לטענת המאשימה לא עלה בידי הנאשם להוכיח כי קמה לו הגנה הקבועה בחוק חניית נכים, התשמ"ד – 1993.

3.חוק חניה לנכים, אשר נועד להקל על ציבור הנכים במציאת מקומות חניה מספק למעשה הגנה לנכה, לעומת האיסור החל על כל אדם אחר בהעמדת רכב במקום אסור. סעיף 2(א) לחוק קובע כי נכה רשאי להחנות את רכבו, אשר נושא תג נכה, במקום שאין החניה מותרת בו אם בהתקיים ארבע תנאים מצטברים: (1) שבסמוך למקום האמור, אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה; (2) שבסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה; (3) שהחניה נעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים; ו- (4) החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה.

הנטל להוכיח כי התקיימו כל ארבעת התנאים שבסעיף 2 מוטל על מבקש ההגנה, דהיינו על מי שחנה במקום. ככל טענת הגנה, על הנכה להוכיח התקיימותה בדרגה של מאזן הסתברויות ואין צורך שיוכיחה "מעל לכל ספר סביר".

4.לאחר ששמעתי את עדויותיהם של הפקח ושל הנאשם ועיינתי בראיות שהוצגו לעיוני, ובהן גם התמונות שהציג הנאשם, אני סבור כי הנאשם לא עמד בתנאים להוכיח אפילו לא במאזן ההסתברויות, את ההגנה שהוא מבקש לחסות בצידה, הקבועה בחוק הנכים. סעיף 2(א)(4) מדבר על חניה אשר אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה. עיון בראיות מלמד כי מדובר בנתיב נסיעה של כלי רכב ברח' אבא הלל. בנוסף, כאשר רכב פונה בפניה ימינה מרח' היצירה לרח' אבא הלל הרי שהוא אמור להשתלב בנתיב שבו חונה הרכב שבו החנה הנאשם את רכבו.

5.טענותיו של הנאשם כי "תמיד חונות שם מכוניות"; "אם היה מפריע, היה בא גרר"; "גם משטרת ישראל לא נותנת דו"ח באדום-לבן", אינן יכולות לסייע לו שעה שמדובר בחניה של רכב במקום שהוא בנתיב נסיעה פעיל. הלכה ידועה היא, כי אין הנאשם יכול לחסות בצילה של התנהגות עבריינית של אחרים ובהחנותו את הרכב כפי שעשה, הוא בעצם אילץ נהגים אחרים לסטות לנתיב אחר ולא לנהוג בנתיב הנסיעה.

6.לאור כל האמור, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"ב, 10/10/2011 במעמד הנוכחים.

צחי עוזיאל, שופט

גזר דין

לאור עמדת המאשימה, אני גוזר על הנאשם קנס בסך 250 ₪ שישולם בתוך 30 ימים מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן והודע היום י"ב תשרי תשע"ב, 10/10/2011 במעמד הנוכחים.

צחי עוזיאל, שופט

קלדנית: אביבית