רקע
1. הנאשמים הורשעו עפ"י הודאתם בכתב אישום מתוקן ב – 8 עבירות של הלבנת הון (סעיף 3(ב) לחוק הלבנת הון התש"ס - 2000 בצירוף סעיף 23 לחוק העונשין התשל"ז – 1977). הנאשם 1 הורשע באישום נוסף בעבירת סיוע ליבוא סם (סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים התשל"ג 1973 בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין תשל"ז – 1977). הודייתם של הנאשמים באה במסגרת הסדר טיעון, לפיו תוקן כתב האישום, תוך הסכמה עונשית חלקית.
2. עבירות הלבנת ההון בוצעו על ידי הנאשם 1 במהלך השנים 2008 – 2010, באמצעות הנאשמות 2+3 שהן חברות העוסקות בניכיון שיקים, שבבעלותו ובניהולו. בהתאם למתואר בכתב האישום, נמנעו הנאשמים מרישום אצל רשם נותני שירותי המטבע, ומסרו מידע כוזב בגין 8 פעולות שנעשו על ידם והמחייבות זיהוי ודיווח, זאת בשל אי הדיווח כנדרש, לרשות לאיסור הלבנת הון.
עבירת הסמים בוצעה על ידי הנאשם 1 באופן שסייע בידי אחר לייבא סם מסוג קוקאין בהיקף של 2,308 ג' נטו מארגנטינה לישראל. סיועו של הנאשם 1 בא לידי ביטוי בהעברת סך של 700 $ לידי יבואן הסם ששהה באותה עת בחו"ל לצורך מימוש עסקת יבוא הסם. העסקה בוצעה בפועל ביום 30.9.07 עת נחת בארץ ועימו הסם הנ"ל.
3. עפ"י ההסדר העונשי שבין הצדדים, נשלח הנאשם 1 לבקשתו, לקבלת חוות דעת שירות המבחן, תוך שהמדינה לא התחייבה להמלצות התסקיר. באשר לעונש לו יעתרו הצדדים, ככל שנוגעים הדברים ביחס לנאשם 1, הגבילה עצמה המדינה למאסר בפועל של 42 חדשים ומאסר מותנה, וכן עתרה לחילוט סך של 540,770 ₪ שנתפסו במסגרת התיק הנדון. ההגנה חופשית היתה לטעון בהתאם לשיקול דעתה, תוך שהודיעה מבעוד מועד, כי חולקת היא על טענות החילוט. באשר לנאשמות 2+3 יטענו הצדדים לפי שיקול דעתם להשתת קנס כספי.
4. חוות דעתו של שירות המבחן הונחה על שולחני, הצדדים טענו טיעוניהם, ובכלל זה העידו שני עדי אופי מטעם הנאשם, ובהתאם ניתן גזר דין זה.
תמצית טיעוני הצדדים
תמצית טיעוני המדינה
5. באשר לעבירת הלבנת ההון, תמצית טיעוני המדינה היא, כי המדובר בפעולות שסכומן הכולל עולה על 500,000 ₪, והעדר ענישה משמעותית ומרתיעה בגינן תרוקן את החוק ותכליתו מתוכנם. בעניין זה מדגישה המדינה את חשיבות הדיווח ועל כן טוענת היא כי יש להטיל ענישה משמעותית בשל הימנעות ממנו. לעניין זה היפנו ב"כ המדינה לפסיקה המחייבת ענישה מרתיעה לצורך אמינות הדיווח ולמתן אפשרות להתחקות אחר רכוש שמקורו בפעילות עבריינית ולתפסו, תוך שהדגיש גם את משמעות מקצוע חלפני הכספים ויכולתם לשמש קרקע פורייה להלבנת הכספים.
לטענת ב"כ המדינה, היה הנאשם 1 הבעלים והרוח החיה בפעילות הנאשמות 2 ו- 3, תוך שפעל באופן אקטיבי ועשה כל שלאל ידו לעקיפת החוק. עוד טענו כי יש בישום ואכיפת חוק הלבנת הון כדי לתרום למעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל וכדי למזער את הנזק לאוצר המדינה ולכלכלתה. נוכח העובדה כי העבירות נעברו כעשור שנים מעת חקיקת החוק, הרי שהוטמע הוא כדבעי ויש למצות איפוא את הדין בעטיו ולהשית עליו ענישה מרתיעה, מצטברת לענישה שתוטל בגין עבירת הסם וכן לחלט את סכום הכסף שנתפס, בין בשל היותו סוחר סמים ובין בשל עבירות הלבנת ההון.
באשר לעבירת הסמים טענו ב"כ המדינה להשוואת הענישה לשותפים האחרים לעבירה – המבצע העיקרי - היבואן עצמו (יורם טהל) שנידון ל – 6 שנות מאסר בגין פרשה זו (תוך התחשבות ביהמ"ש בנסיבות מקלות בעניינו), ולמעביר הכסף (גיל טהל) מהנאשם דנן ליבואן, שנידון לשנת מאסר. בעניין זה טענו, כי השוואת עניינו של הנאשם דנן לעניינו של גיל שהורשעו שניהם באותה עבירה (סיוע ליבוא סם), מלמדת על שוני רב ביניהם לחומרא ביחס לנאשם נשוא ענייננו: הנאשם דנן לא הודה במשטרה, לא שיתף פעולה, הוא בעל עבר פלילי עשיר כולל בעבירות סמים, ובעל תסקיר שאינו חיובי, ועל כן יש להחמיר בעניינו. כן הזכירו את הקושי שבחשיפת עבירות מסוג זה, ואת העובדה שבתיק זה נותן את הדין אדם שלקח לטענתם חלק פעיל ומשמעותי במימוש העסקה כאחת מחוליותיה הראשונות, זאת בניגוד לרגיל בו מדובר בד"כ בבלדרים בלבד – חוליות בשרשרת. ללא מימונו של הנאשם, לא יכולה הייתה העסקה לרקום עור וגידים, ועל כן יש להענישו באופן הרתעתי.
בנסיבות המפורטות, עותרת המדינה לענישה בת 3.5 שנים שאמנם היא ענישה קלה לטענתה ואולם מביאה היא בחשבון, את העובדה שהעונש הקבוע בחוק הוא מחצית מהעונש המקסימאלי (20 שנות מאסר), ובהינתן העובדה כי על המבצע העיקרי הושתו 6 שנות מאסר, והיא אף נובעת מקשיים ראייתיים. בנסיבות אלה סבורה המדינה כי יש לגזור את עונשו של הנאשם דנן למחצית העונש שהושת על המבצע העיקרי, היינו 3 שנות מאסר בגין עבירת הסם שהוא עונש הולם משפטית ומוסרית, בתוספת ענישה בשל עבירות הלבנת ההון ובסה"כ – 3.5 שנות מאסר.
תמצית טיעוני הנאשם
באשר לעבירת הלבנת ההון טוען ב"כ הנאשם בראשית דבריו, כי יש לזכור שהמדובר בעבירה שאין לה כל זיקה לעבירת הסמים שבוצעה אף בזמנים נפרדים לחלוטין. כן טוען הוא כי המדובר בעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק, שנסיבותיו קלות יותר מעבירה לפי סעיף 3 (א) לחוק, ועל כן יש לצמצם משמעותית בענישה. המדובר בפעולות של אי דיווח ולא של דיווח כוזב, כשלא נגרעו בפועל כספים מקופת המדינה. יתרה מכך, מלבד אי הדיווח, בוצעו כל שאר הפעולות הרישומיות המחוייבות, תוך שמספר ההמחאות שלא דֻּווחו זניח ביחס להיקף הפעילות הכולל, שלהוכחתו טרח הנאשם והגיש מסמכים מטעמו. במקרים מסוג זה, טוען ב"כ הנאשם, לא ננקטו כלל הליכים פליליים, אלא הליכים בפני הוועדה לעיצום כספי (לפי סעיף 14 לחוק), או לכל היותר, הושת מאסר מומר בעבודות שירות אף במקרים שהיקפם היה גדול הרבה יותר.
בנסיבות אלה מבקש ב"כ הנאשם לראות בעבירות שביצע הנאשם כקרובות במהותן לאמור בסעיף 10 לחוק שעניינה הפרת חובת דיווח, שעונשה המקסימאלי הוא 6 חדשי מאסר בלבד.
באשר לעבירת הסמים טען ב"כ הנאשם, שהמדובר במעשה סיוע המצוי לדבריו בתחתית מדרג החומרה בתחום זה אשר בוצע לפני כ – 4 שנים. לדבריו, לא הייתה לנאשם כל מעורבות או ידיעה מוקדמת, ללא אינטרס נוסף או צפי להתחלק ברווחי העסקה, והיא באה לידי ביטוי בסיוע חד פעמי של סכום קטן, שלא היה מכריע לעניין ביצוע העבירה, תוך טעות בשיקול דעת וכשהמבצע העיקרי היה כבר בעיצומה של נסיעתו לחו"ל.
באשר להשוואת הענישה מציין ב"כ הנאשם, כי המדובר בפער משמעותי בין הנאשם למבצע העיקרי, מבחינת היקף ועצמת מעשיו. לדעתו יש להשוות עניינו של הנאשם דנן דווקא למסייע האחר (גיל טהל) עליו נגזרה כאמור שנת מאסר אחת, וגם ממנה יש להפחית, שכן גיל הואשם במספר מעשי סיוע, מהותיים ומכריעים לצורך מימוש העסקה, בעוד שהנאשם דנן הורשע במקרה אחד בלבד.
באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, מציין בא כוחו את הודייתו והחיסכון במשאבים ובזמן שיפוטי, את החולשה הראייתית המשמעותית, עברו הפלילי הישן ושינוי אורחות חייו, הקמת משפחה ונסיבותיה האישיות (שעליהן הובאו ראיות שלא אפרטן בשל צנעת הפרט). כן פעל לטובת הקהילה ולעניין זה הובאו מטעמו עדי אופי. בנסיבות אלה עותר ב"כ הנאשם לדחיית מסקנת תסקיר שירות המבחן.
באשר לנאשמת 2 ונוכח המפורט לעיל ביחס לנאשם 1, יש להשית עליה קנס כספי נמוך, זאת בשים לב להעדר הסתבכויות קודמות בעניינה. באשר לנאשמת 3, אין להשית עליה דבר, זאת בשל חלקה הזניח בפרשה.