מדינת ישראל נ' ערב(אחר/נוסף)

גזר דין

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע בצוותא חדא, ניסיון גניבה בצוותא חדא, החזקת מכשירי פריצה בצוותא חדא והיזק לרכוש בזדון בצוותא חדא. כמו כן ביקש הנאשם לצרף את ת.פ. 50660-01-13 שעניינו הפרת הוראה חוקית.

תמצית עובדות כתב האישום הן כי בתאריך 19.12.12 סמוך לשעה 10:44, הגיע הנאשם יחד עם שניים אחרים שזהותם אינה ידועה לביתו של המתלונן.

הנאשם והאחרים החזיקו במזוודה ובתוכה 2 לומים ומברג, אשר יכולים לשמש, בין היתר, לפתיחתן האלימה של דלתות מבנים וכלי רכב, וכן לשבירתם של מנעולי תליה המותקנים בפתחי מבנים, וכן הצטיידו בזוג כפפות וזוג גרביים.

הנאשם והאחרים החדירו חפץ חד בין המשקוף לדלת הכניסה הראשית לבית, פתחו את דלת הכניסה הראשית ונכנסו פנימה. הנזק שנגרם הוא בשווי 7400 ₪.

האחרים נכנסו פנימה בעוד הנאשם עמד מול לדלת הבית ושמר לבל יפריעו אותם. הנאשם והאחרים הכינו תיק ובתוכו שמו שעונים ותכשיטים השייכים למתלונן בשווי הנע בין 30.000-40.000 ₪ , אותו הניחו בחדר השינה בבית, וזאת במטרה לגנוב אותו.

בהמשך, הגיעו השוטרים זאודו בבוש ושרון ידעי למקום, פגשו בנאשם ושאלו אותו בנוגע למעשיו במקום, ובתגובה החל הנאשם לצעוק.

האחרים יצאו מהבית והחלו במנוסה מהמקום דרך חדר המדרגות, כאשר גם הנאשם החל להימלט מפני השוטרים בריצה אחרי האחרים במדרגות.

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שירות מבחן ממנו עולה כי הנאשם כבן 27, יליד הארץ, רווק, מתגורר בבית אמו ברמלה, עובד, לדבריו, כמנופאי.

האשם תאר את רקעו וכן תקופה קשה שעברה עליו לאחר שאחיו נדקר ואושפז במצב קשה. בשל שהייתו לצד אחיו אותה תקופה איבד את המסגרת התעסוקתית שלו והתקשה במציאת חליפית ועקב כך שקע במשחקי הימורים באינטרנט ושקע בחובות כספיים. הוא לא שיתף את בני משפחתו בבעייתו זו ורק לאחר שעבירותיו נחשפו, והדבר נודע להם הם סייעו לו בהקטנת החוב ובפריסת התשלומים.

בהתייחסותו של הנאשם לעבירות המיוחסות לו, לוקח אחריות על מעשיו ומביע חרטה נוכח מעורבותו בפלילים. הנאשם הסביר כי ברקע למעשיו, חובות כספיים, לחץ נפשי גדול, תחושת העדר מוצא ודרך ובעיקר בושה רבה שחש נוכח מצבו וקושי לבקש עזרה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה לשאת ולהתמודד עם הפער שבין מעמדו, לאורך השנים, גם במסגרת המשפחתית וגם בהיותו שחקן כדורגל לבין חלקיו התלותיים ההתמכרותיים והמחלישים, לתפיסתו. נראה היה כי המשאבים הרבים אותם גייס לאורך חייו לתפקוד ולנורמטיביות, לא סייעו לו בעיתוי בו ביצע העבירות כשהיה במצב רגרסיבי וללא מערכות תמיכה כשהוא התקשה לווסת דחפיו ותסכוליו ופנה לאפיק שולי ובעייתי ולבצוע העבירה כפי המתואר בכתב האישום.

שירות המבחן בחן עם הנאשם את הרצון והנכונות להשתלב בהליך טיפולי בתחום ההתמכרות להימורים במסגרת עמותת "אפשר" ברמת גן. זאת, על מנת לאפשר לו להעמיק התבוננות אחר חלקיו הרגשיים וההתמכרותיים המניעים הפנימיים והדפוסים המחשבתיים העומדים בבסיס פנייתו למשחקי הימורים. הנאשם הביע מוטיבציה להשתלב בטיפול ואף יצר קשר ראשוני עם העמותה והשאיר פרטיו לצורך זימונו להמשך תהליך האבחון והטיפול. שירות המבחן מעריך כי שילובו בטיפול עשוי להביא להפחתה בסיכון להישנות התנהגות דומה.

לאור האמור ונוכח ההתרשמות מנזקקות לטיפול כמתואר, והנכונות הראשונית שמבטא, מתוך הבנתו קיומה של בעייתיות בהתנהלותו, המהווה סיכון עבורו, והמליץ להטיל עליו צו מבחן למשך שנה לצד עונש הרתעתי מותנה.

בנוסף ועל מנת לחבר בין התנהגותו של הנאשם לבין אחריותו לתוצאותיה ממליץ שירות המבחן על הטלת עונש מוחשי וקונקרטי בדמות צו של"צ בהיקף של 180 שעות, אשר יש בו אלמנטים של פיצוי חברתי, כמו גם חיזוק כוחות ויכולות של הנאשם.

ב"כ המאשימה הפנתה לתסקיר שירות מבחן שסוף דבר, המליץ על עונש מוחשי בדמות צו של והוסיפה כי בפני שירות המבחן עומד אינטרס הנאשם וזה בלבד, ודי בכך שהנאשם מבטא נכונות ראשונית לטיפול כדי לקבוע שהעונש הראוי והמוחשי הוא צו של"צ.

עוד צוין בתסקיר שירות מבחן כי שילובו של הנאשם בטיפול עשוי להביא להפחתת הסיכון, אך עם זאת, אין כל אינדיקציה לכך שהנאשם החל בטיפול והוסיפה כי שירות מבחן לא העריך את הסיכון הנשקף מהנאשם.

ב"כ המאשימה ערה לכך שמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי אך עם זאת ,מתחם הענישה בעבירות של התפרצות לדירה גרידא נע בין 12-24 חודשי מאסר.

ב"כ המאשימה ציינה כי מדובר במי שתכנן מראש את ההתפרצות, הגם שלא הורשע בעבירה של קשירת קשר, מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם חבר לשניים אחרים אשר הגיעו יחד מצוידים בכלי פריצה ותיק, בעוד השניים האחרים נכנסו לדירה והכניסו את כל הציוד הגנוב לתיק הנאשם עמד בחוץ והשגיח וכשהגיעה משטרה צעק הנאשם לשניים האחרים לברוח מהמקום. לכן אי ספק שמדובר בתכנון והצטיידות בכלי פריצה וחבירה בצוותא, שהן נסיבות לחומרא. הגם שבעבירת ההתפרצות כשלעצמה מתחם העונש ההולם נע בין 12-24 חודשים, בתיק זה סבורה המאשימה שמתחם העונש ההולם נע בין 16- 30 חודשים.

ב"כ המאשימה ציינה, תוך שסמכה ידה על הפסיקה, כי נקבע לא אחת שתופעת ההתפרצויות לדירות מגורים גורמת מעבר לנזק הכלכלי מוחשי גם לנזק כלכלי עקיף הנובע מהצורך בהשקעה גבוהה באמצעי מיגון וביטוח. כמו כן לא ניתן להתעלם מהפגיעה בפרטיותם של הדיירים וביטחונם האישי בתוך ביתם.

מבחינת הנזק שצפוי היה להיגרם, הרי שעבירות רכוש טומנות בחובן סיכון טבוע כי בתנאים מסוימים תהיה אלימות, אם לצורך השגת הרכוש אם לשם שמירה עליו ואם לצורך הימלטות המבצעים. במקרה זה בנס המשטרה הגיעה למקום ולא בעלי הדירה.